על רקע התרגיל הצבאי האיראני "כובשי ח'ייבר", אותו פרסמנו, כמהלך צבאי המכוון לנוכחות הישראלית לאורך המזרח התיכון, ובוודאי לנגד הטענה הפנים-איראנית לנוכחות ישראלית באזרבייג'אן. משרד החוץ האזרי הודיע: "לישראל אין נוכחות צבאית על הגבול האיראני".
ההתכחשות האזרית מחושבת למעשה, ובעצם משגרת "עקיצה" מדינית רצינית למשטר האייתולות המאיים. אם נפתור את האמירה האזרית בגישה "למדנית", נוכל לשים לב כי האזרים בעצם, לא מכחישים נוכחות צבאית ישראלית באזרבייג'אן אלא מכחישים נוכחות כזו רק על אזור הגבול עם איראן.
הבלוגר אבו עלי מספר כי אם יש ביטוי שחזר ובלט בהתבטאויות הבכירים הצבאיים האיראנים וכן חברי פרלמנט איראניים הרי שהוא: "שינוי גיאופוליטי". "איראן לא תאפשר שינויים גיאופוליטים בגבולותיה" אמרו האיראנים שוב ושוב לאורך המבצע הצבאי, והיח"צ שערכו סביבו.
עוד באתר:
https://www.93fm.co.il/radio/729843/
בכתבה שסיפרה על התמרון האיראני הזכרנו את המלחמה שנערכה לפני כשנה בין אזרבייג'ן לארמניה שבסיומה הצליחה אזרבייג'ן לכבוש שטחים משמעותיים באזור נגורנו קרבאך. הכוח האזורי המשמעותי שגיבה את הצבא האזרי היו הטורקים, בנוכחות צבאית, בנשק (לצד תחמושת ישראלית רבה, א"י) ובהצהרות מדיניות פומביות.
המלחמה אותה הזכרנו, בה ניצחה אזרבייג'אן את ארמניה הייתה בשורה רעה לאיראן השכנה להן. הצבא האזרי סיפח מאות קילומטרים לאורך השטח הגובל עם איראן שעבר מארמניה לידי אזרבייג'ן, דבר שצמצם משמעותית את קו הגבול בין איראן לארמניה.
פצצה גיאו-פוליטית נוספת במסגרת אותה מלחמה הייתה בהסכמי הפסקת האש בין המדינות, יותר נכון הסכמי הכניעה. אז, סחטו המנצחים האזרים את חבל נחצ'יבאן ובכך לקחו למעשה את שאריות הגבול של ארמניה עם איראן והותירו אותן עם גבול צר של קילומטרים ספורים.
מדוע איראן חוששת?
מעתה, לא מפליאה העובדה שדווקא בחבל נחצ'יבאן בדיוק בנקודת המפגש בגבול עם טורקיה יתחיל תמרון התגובה לתרגיל הצבאי האיראני – "כובשי ח'ייבר", בשיתוף צבאות אזרבייג'אן וטורקיה. הטורקים ובעלי בריתם במזרח התיכון מסמנים לאיראנים בפה מלא שאין בכוונתם להתקפל וכי התסריט של איראן מוקפת מכל צדדי הוא בהחלט תרחיש אפשרי.
אם אזרבייג'אן, בתמיכת טורקיה, תחליט לנגוס את רצועה שמקשרת בין חבל נחצ'יבאן לאזרבייג'ן? באותו הרגע הגישה האיראנית היבשתית, לבעלת בריתה, רוסיה למשל – תהיה תלויה בחסדי הטורקים והאזרים – זהו שינוי גיאופוליטי משמעותי שאיראן תתקשה לעכל.
https://www.93fm.co.il/radio/730211/?utm_source=site&utm_medium=search
התרחיש איננו רק מסתכם בסוגיית הגבולות. במצב כזה, כ-25% אחוז מאוכלוסיית איראן (כ 20 מיליון נפש) שמזהים את עצמם אזרים בעלי אוריינטציה טורקית יבקשו לספח את חבל הארץ שלהם. השלטון האיראני יתקשה להצר את צעדיהם, רובם מרוכזים בגבול איראן עם אזרבייג'אן וטורקיה מה שיפגע גם בחוסנה הפנימי של הדיקטטורה הפרסית.
נקודה מלחיצה נוספת מבחינת איראן: לפני כחודש נערך תרגיל צבאי בהשתתפות פקיסטן, אזרבייג'ן וטורקיה – לכולן יש גבול משותף עם איראן. בשנים האחרונות פקיסטן נתמכת במליארדי דולרים בידי סעודיה, ולה יש אינטרסים ברורים נגד איראן, אפילו יריבות אתנית ודתית עמוקה בין פלג השיעה לסונה.
גם יתר הגבולות לא מרגיעות את הפרסים. טורקמניסטן היא מדינה בעלת יחסים מצוינים מדיניים ותרבותיים עם טורקיה – הדבר ניכר אפילו בשמה. אפגניסטן עברה כעת טלטלה רצינית עם השתלטות הטאליבאן והקפריזיות שמובילה אותו, ולמרות מערכת היחסים ביניהן איראן עדיין לא יודעת לאן יוביל העניין.
זו הסיבה מדוע מפת הגבולות של איראן מטרידה את מנהיגיה: אזרבייג'אן העוינת שחולשת על אחוז ניכר מגבולה, טורקיה שסוגרת סביבה, ארמניה עם גבול צר, טורקמניסטן בוחרת צד, פקיסטן משוחדת אפגניסטן קפריזית, והאיראנים עדיין בטראומה מהבוץ העיראקי שהבריח את כל המעצמות.
הלגלוג האזרי
לא פלא שהאיראנים מרגישים "שינוי גיאופוליטי" שיכול לסגור עליהם ולצמצם את יכולות התנועה היבשתית שלהם, ויוצאים ב"פול גז" על ישראל. ברור שהגורם המשמעותי במשוואה הוא ללא ספק טורקיה שמחזיקה מנוף חזק על טהרן. אבל ישראל, שמקימת יחסים דיפלומטיים עם מדינות הציר האנטי-איראני היא אחלה תירוץ עבורם.
עם הגב האזורי הזה, נשיא אזרבייג'אן, אלהאם עלייב לא מתרגש מהאיומים שנשמעים מכיוון איראן. אחרי שהממשל שלו הכחיש נוכחות צבאית ישראלית על הגבול עם איראן, יצא עלייב על גופו את החליפה הצבאית שלו למסע יח"צ מחויך ומצולם ויצא לבסיס צבאי כעשרה קילומטרים מגבול איראן.
הוא פרסם סרטונים במסגרתם הוא נוהג על ג'יפ צבאי ובוחן תצוגות נשק מתקדם המוכן להפעלה.. ברשתות החברתיות באיראן הופץ סרטון בו הוא נראה סוקר רחפן וחימוש משוטט ישראלי מסוג הארופ.
במקביל, השלטונות האזריים הודיעו על סגירת משרד הנציגות של המנהיג האיראני העליון ח'מינאי, בבירה באקו בשל "מלחמה בנגיף הקורונה". משרד הנציגות מקיים יחסים דיפלומטיים בין המדינות מאז הדחת השאה והמהפכה ואיראנית ברצף, ובראשו עומד עלי אכבר אג'אקנג'אד. גם מסגד שיעי בבאקו, עם אוריינטציה איראנית, נסגר באותו הטיעון.
וכך, נראה שהאזרים לא מתרגשים מהאיומים האיראנים ומבינים את הכוח האדיר שברשותם. מנגד, האיראנים מתקשים להישאר אדישים לנוכח הטבעת שנכרכת סביבם. וכמו בכל דבר במזרח התיכון, את ההיסטריה והלחץ מוציאים על ישראל.
