"ידוע שמפלצות גדלות בחושך, ראיתי אותן בעיניים" היא מדברת על עצמה ומנמיכה קולה כמתביישת בסיפור שלה. בנחישות היא מתארת את השינוי שעברה, במבטא דרום אמריקאי מתגלגל ופנים מחייכות. השיחה עוסקת בקליניקה ובשיווק העסק שהקימה לייעוץ לכלות, אחרי שהשקיעה ולמדה שנים חובה עליה לעשות כסף מהכישרון. מספיק הייתה חייבת לכולם.
״התחפרתי כשילדתי את הקטנה״, היא מספרת ונזכרת. ״נכנסתי עמוק לתוכי והשתבללתי. ההורים שלי גרים בצפון והרגשתי נטושה ועזובה. הטלפונים הדואגים לא הוסיפו לי כוח. 'את תאבדי גם את הבעל שלך בקצב הזה', היא אמרה ואבא, כדי לחזק אותי, טרח להדגיש 'גברים לא אוהבים נשים עצובות'. הוא ידע מה הוא מדבר. הייתה לו אישה כזאת – אמא שלי! חזרתי באחת לשנות הילדות וראיתי בחזיוני איך אמא התפרקה אחרי כל לידה. אני לא יודעת מה הפחיד אותי יותר – לאבד שליטה או להיות דומה לאמא …״.
והיא ממשיכה. "מצאתי את עצמי בתחושות בדידות הכי קשות וכואבות שחוויתי. הבדידות לבשה שלוש פנים שונות שאיימו להכריע אותי. המראה הראשון היה: 'לא מבינים אותי', השני – 'לאף אחד לא אכפת ממני', והשלישי – 'אף אחד לא מוכן לעזור לי'".
עוד באתר:
בספרי החסידות שלוש הרמות האלה של הבדידות מוסברות בשלושת הרבדים של הנפש: השכל וההבנה (״אף אחד לא מבין אותי״), הרגש (״לאף אחד לא אכפת ממני״) ובטבע השייך לעולם המעשה (תחושה ש״אף אחד לא מוכן לעזור לי״). הרגע המסוים הזה שבו היא קיבלה לפתע גבורה נפשית להחזיק מעמד ולהתקיים למרות הבדידות הוא כוח ההישרדות היהודי. הגבורה היהודית מתגלה דווקא מתוך הבדידות הקיומית.
יעקב מסיֵים את שליחותו בחרן ומקים בית נאמן בישראל, עכשיו הזמן לשוב לארץ ישראל לבית אבא. הוא יוצא עם משפחתו מחרן אך עדיין חושש מעשו שרצה להורגו ומתכונן לפגישה עימו בתפילה ובדורון, ואם לא תהיה ברירה הוא מוכן אפילו למלחמה.
והנה טרם יצא לדרך באמצע הלילה הוא רואה מולו את המלאך של עשו שמנסה לעצור אותו מלהתקדם ולעבור את הנחל. יעקב מנהל מלחמה קשה עם המלאך עד שהמלאך מבין שאת יעקב לא ניתן לנצח, אולם עדיין אינו נכנע ומצליח לפגוע ביעקב, ובעלות השחר הוא מתחנן על נפשו: "שלחני, כי עלה השחר".
יעקב נאות בתנאי שייתן לו ברכתו. והמלאך, לא רק מברך את יעקב אלא אף נותן לו את שמו החדש: "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל".
ואם הצליח יעקב לנצח את המלאך, ברור שגם את עשו אחיו יוכל לנצח. ואיך ניצחו? בחבלי עבותות אהבה. עשו נרגש מקבלת הפנים שערך לו יעקב, עד שהפך מאויב לאוהב וחיבק את יעקב ונשק לו. ומעשה אבות סימן לבנים – עלינו ללמוד שאין להיכנע לאויבים בכלל ולאויבים ברוחניות בפרט, אלא להילחם בכוחות הרשע והשקר, גם כשאנו עומדים לפני ניסיונות קשים, גם כשהחושך מכסה בלכתנו ובאפלה – בגיא צלמוות, לא נירא מרע כי ה' עימנו.
הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.
