מצוקתם של הילדים היתומים, כמו גם הוריהם שנותרו לטפל בהם, הגיעה היום (שני) לוועדה זכויות הילד. לדברי יו"ר הוועדה, מיכל שיר-סגמן על הרשויות לתת ליווי, ייעוץ ותקצוב גם ליתומי אלימות במשפחה.
כשהורה נפטר האדמה נשמטת מתחת לרגליים, וכל ילד צריך פשוט להקים את עצמו מההריסות וללמוד ללכת בעולם הזה מחדש. משרדי הממשלה והממשלות לדורותיהן הזניחו את הטיפול בילדי ישראל ויש להקים גוף אחד שירכז את הטיפול ביתומים.
אגמון דרשה מהביטוח הלאומי נתונים מלאים כמה מהיתומים פנו לאחר הזמן המיועד (12 חודשים מיום הפטירה) לבקש קצבה, וכמה מפניות הביטוח הלאומי לא נענו.
עוד באתר:
לדברי מריה רבינוביץ', חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, טיפול פסיכולוגי, שיעורי עזר ומענק לימודים מוענקים ליתומי מערכת הביטחון אך לא ליתומים "אזרחיים", בנוסף היא הצביעה על היעדר מדיניות סדורה בעניינם ואף לא מאגר נתונים מובנה ומעודכן. כך, למשל, לא מעודכנים משרדי הרווחה והחינוך מול נתוני הביטוח הלאומי. בשנים האחרונות, מדי שנה בין כ-4,550 ל-4,750 ילדים עד גיל 18 מתייתמים.
הדס דיסין-גליק, ארגון אלמנים ואלמנות צעירים בישראל, קראה להקצות בנות שירות לאומי לסייע ליתומים בביתם-שלהם, וסיפרה על פעילות המועדוניות להורים ולילדים. בנוסף, הם מקימים מערך הכשרה והדרכה ליועצים לליווי והעצמה של היתומים.
לדברי הדר קס, מנכ"לית עמותת "חמניות" – הבית ליתומים, "בישראל חיים, לפחות, 30,000 ילדים ונערים יתומים. מדובר בילדים ונערים שחוו את הטלטלה האדירה ביותר שילד יכול לחוות – מות הורה. לילדים היתומים, הילדים של כולנו, אין כל תמיכה מדינית מוסדרת.
מדובר בילדים שבנוסף לטלטלה הרגשית והשבר האישי האיום שחוו, סיכוייהם להידרדר לסיכון הם בממוצע פי 10. מדינת ישראל מעולם לא חשבה כיצד לדאוג ליתומי ישראל על מנת שלא ידרדרו לסיכון, המדינה נותרת אדישה לילדים ונערים שרק רוצים שלא להידרדר לסיכון ומבקשים עזרה. 30,000 ילדים ו-17,000 אלמנות שמבקשות ומבקשים עתיד אחר, אך מדינת ישראל מקצה עבורם בדיוק 0 שקלים מידי שנה".
קס קראה "לייצר בדחיפות מתווה טיפול בין משרדי למען יתומי ואלמנות ישראל. עד שמדינת ישראל תיקח אחריות על יתומיה אנחנו, אזרחי המדינה נמשיך לשלם והרבה על טעויותיה". דניאל טייב סיפרה כי התייתמה מאמה בגיל 8, ומאז היא נאלצת להתמודד "ללמוד לגדול מחדש, לפחד כל העת, לחוש מסכנות מהסביבה" ושיבחה את פעילות "חמניות", ותרומתה לעיצוב וחיזוק אישיותה.
לפי קטי שיטרית (הליכוד) הצוות הבינמשרדי שהוקם לפני כחמש שנים, המליץ לאבחן בין בגירים לקטינים, אך מתברר כי אין גוף אחד שמרכז את הטיפול והליווי בין משרדי הממשלה הרבים העסוקים בעניין כמו החינוך, הרווחה, הביטחון והמשפטים.
יעקב אשר (יהדות התורה) הדגיש את הצורך להקדים בתור לרכיבה טיפולית או לכל ליווי ומיצוי זכויות – את הילדים היתומים. כל אלו, כמו זכויות כלכליות וחינוך – צריך להיות מעוגן בחוק מעמד הילידים היתומים. לדבריו, "לא יתכן שאין חוק שמסדיר את מעמדו של ילד יתום. ההתעלמות של המדינה מהיתומים לא חוסכת כלום, בהמשך משלמים על זה בריבית ובהצמדה כשמצבם מידרדר ואז קשה הרבה יותר לסייע".
אשר דרש לדעת האם יש מי שפונה לאלמנים ואלמנות מטעם המדינה להציע סיוע, משנענה כי עליהם להגיש פניה, התקומם "לא יתכן שהם יידרשו לבקש את הסיוע, הם לא אמורים לדעת מה הזכויות שלהם, בשביל זה יש את המדינה שצריכה להנגיש את הסיוע, זו חובה שמוטלת עלינו".
ענת כהן, נציגת המוסד לביטוח לאומי, סיפרה על קצבה המשולמת ל-34,164 יתומים עד גיל 21, מתוכם כ-900 יתומים משני הורים ובנוסף משולמים דמי מחיה ומענק לימודים. לדבריה, המוסד יוזם את הענקת הקצבה ודמי המחיה. רחל איגר-לוין, מפקחת שירות האומנה במשרד הרווחה, סיפרה על צוות הפועל למיצוי זכויות של היתומים, וקרן להענקת עזבונות המיועדת ליתומים.
לדבריה, קצבת השארים מיועדת למי שהיתום בחזקתו. אילן שריף, מנהל אובדן ושכול במשרד, סיפר על פניות המשרד באופן יזום למשפחות שכולות ליעוץ, ליווי ומיצוי זכויות, כולל במקרי התאבדויות, אלימות במשפחה, ואירועים פליליים.
יוכי סימן טוב, מפקחת משבר במשרד החינוך, ציינה את המחויבות ליידע את צוותי החינוך והמורים ביתמות תלמידים, ואילו דניאל בלנגה, רכז ביטוח לאומי באגף התקציבים, סיפר על 1.5 מיליארד ₪ שהוקצו בתקציב האחרון לקצבת זקנה ושארים, ולכן אלמנה לא תקבל פחות מ-6,160 ₪, וכן הוגדלה משמעותית הקצבה ליתומי אלימות במשפחה.
