הנתונים נחשפים: 7 מבנים פלסטינים בלתי חוקיים מדי יום

הבוקר (שני) מתקיים דיון בשדולת ארץ ישראל בכנסת בעניין המערכה על שטחי יהודה ושומרון. יו״ר שדולת א״י ח״כ אורית סטרוק פתחה את כינוס בהקרנת סרטון של מוחמד אשתיה, ראש הממשלה של הרשות הפלסטינית. לאחר אמרה: "תודה לראש הממשלה הפלסטיני, ששם את הדברים על השלחן. הרש"פ מנהלת נגדנו מערכה, עתירת משאבים, מלחמה, שמנוהלת ממשרד ראש הממשלה שלהם, ושמטרתה המוצהרת: כיבוש הארץ, נסיגה ישראלית מחבלי יו"ש, ולא בהסכם, לא במקומות שישראל בוחרת לסגת מהם, אלא במקומות שהרש"פ בוחרת. מול המערכה הזו ישראל לא נלחמת".

"אין מערכה שמנוהלת ממשרד ראש הממשלה הישראלי. הקבינט לא דן במערכה הזו. שר הבטחון לא מנהל אותה. זו מלחמה במעמד צד 1 בלבד. לפעמים המנהל האזרחי מתאמץ קצת, הורס כמה מבנים, מחלק כמה צווים, אבל זה בערך כמו שוטר מקוף עם אקדח קפצונים מול דיוויזיות.

"ישראל נסוגה כל הזמן, במחדל, בחוסר-מעש, ובשנה האחרונה, מאז שבני גנץ שר הבטחון – והמינהל האזרחי עבר גם לסייע לאויב במלחמה: בהלבנת המאחזים הפלסטינים, כולל באזורים אסטרטגיים כמו הרצף בציר המזרחי מגוש עציון דרך ירושלים ועד רמאללה – תכנית שתעלה לדיון בעוד שבוע בדיוק.

"הכנס הזה הוא לא כנס נגד הממשלה הנוכחית, הוא לא יכול להיות כזה, כי מדובר במחדל מתמשך של שנים. כולנו יודעים זאת ואין טעם להעמיד פנים.

"אבל הוא כן כנס חירום שנועד לגרום לממשלה הנוכחית לפעול חזק ומהר, כי הגענו למצב קריטי, ש"הסורים על הגדרות", וכי במצב הקריטי הזה שר הבטחון פועל בקום ועשה למען האינטרס של האויב. ואת זה חייבים לעצור.

"אין מנוס: חייבים בראש ובראשונה להגדיר את המצב כמערכה, ולהגדיר את האינטרס הישראלי במערכה הזו: מניעת נסיגות ומניעת שינויי-גבול דה-פקטו. אין מנוס אלא למנות פרויקטור למערכה הזו, בדיוק כמו שמינו את יואב סגלוביץ כפרויקטור לניהול המערכה נגד הפשיעה במגזר הערבי. פרויקטור עם משאבים, תקציבים, תקנים, תכניות עבודה, חקיקה, שולחנות עגולים, כל מה שצריך שמנהלים מערכה.

"המצב הוא מצב חירום. אם היה עכשיו הסכם מדיני שקובע שישראל תיסוג ותמסור לרש"פ את אותם אזורים שאנחנו מוסרים בפועל היום – כולנו היינו בכיכרות. אז זה מחייב התגייסות מלאה, שילוב ידיים של כולנו מכל הכיוונים הפוליטיים, מול האויב המשותף שלנו".

מאיר דויטש מנכ"ל תנועת רגבים חשף בכנס נתוני מיפוי חדשים שערכו בארגון, ובהם היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטח.

על פי רגבים, בין השנים 2019-2021 הקימו הפלסטינים 5097 מבנים לא חוקיים חדשים, באזורים הנמצאים תחת שליטה מלאה של מדינת ישראל. המשמעות היא כי בכל יום נוספים כ-7 מבנים חדשים בשטח. סך כל המבנים הפלסטינים הבלתי חוקיים הינו 72,274.

במקביל, נרשמה בתקופה זו השתלטות חקלאית פלסטינית נוספת על קרקעות בשליטה ישראלית, בהיקף של 7,125 דונם, והגיעה בסך הכל ל93,071 דונם.

הפעילות החקלאית כוללת עיבוד של שטחי ענק בתוליים, נטיעת מאות אלפי עצים בכל שנה, פריצת דרכים חקלאיות בהיקף שנתי של עשרות קילומטרים, והכשרת בורות מים להשקיה. כאשר מתבצע עיבוד חקלאי רציף הקרקע עוברת בפועל לידי הפלסטינים.

עם זאת, הנתונים מלמדים על ירידה מסוימת בהיקף הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית מהתקופה המקבילה שבין 2017 ל2019, אז הוקמו 7,957 מבנים חדשים לא חוקיים (11 מבנים ביום, בממוצע), אולם ההשתלטות החקלאית על הקרקע נותרה כמעט זהה.

אחד ההסברים שמעניקה רגבים לירידה בהיקף הבניה מול היקף ההשתלטות החקלאית שנותרה בעינה, היא ההחלטה של האיחוד האירופי להעביר את כובד המשקל של כספי התמיכה, ובמקום שישמשו לבניה חדשה, הם יופנו למימון המערכה המשפטית למניעת אכיפת החוק כנגד הבניה הבלתי חוקית, וכן לטובת ההשתלטות החקלאית, התופסת מקסימום שטח במינימום השקעה.

"הרשות הפלסטינית מעצבת במו ידיה את גבולות המדינה הפלסטינית וקובעת לישראל עובדות בשטח. זה אירוע אסטרטגי ממדרגה ראשונה, שממשלות ישראל האחרונות עומדות מולו כמעט באפס מעשה. זה מחדל בסדר גודל של יום כיפור", אומר דויטש.