הכל החל בשעה 6 בערב בערבו של יום ירושלים. באותן שעות של אחר הצהרים, בעוד אלפי בני נוער עושים דרכם במצעד הדגלים המסורתי וכאילו נדמה היה שהכל מסביב שקט ורוגע, שיגר החמאס 7 רקטות לעבר בירת ישראל. אפשר לקבוע בוודאות. המודיעין לא חזה זאת. באותו הבוקר ישבתי עם אלוף בכיר במטה הכללי ושאלתי אותו ' יש צפי לעימות בימים אלו? להחרפה במצב?'. התשובה הייתה לא.
ספר חדש ומרתק הינו פרי עבודת מטה ומחקר מעמיק חוזר את הימים ההם, ומנסה לנתח במבט רחוק את הלחימה ההיא שכונתה אצלנו שומר החומות.
הכל החל עוד בשנת 1998 כשיונתן שנזר, סופר ודובר ותיק בנושאי המזרח התיכון וכמה מחבריו לספסל הלימודים באוניברסיטה העברית החליטו לבקר בעזה. הם נעזרו בפלסטיני ממזרח ירושלים שאסף אותם בסמוך לשער שכם שבעיר העתיקה, ועוד לפני שעזבו את ירושלים הוזהרו חברי הקבוצה שלא לסטות מהדרך, לא להזכיר את ישראל – ובשום אופן לא לפלוט אף מילה בעברית.
עוד באתר:
המידע שאסף ברבות השנים הביא אותו לחבירה לפרופ' יעקב נגל ששימש מ"מ ראש המועצה לביטחון לאומי ולניסיון להבין מה בעצם קרה כאן מעבר לדיווח ולמידע האינפורמטיבי.
העימות בעזה במאי 2021 בין ישראל לארגון הטרור חמאס זכה להרבה כותרות בעולם. אולם חלק ניכר מהדיווחים התעלם לחלוטין מההיסטוריה של התפתחות חמאס והעימותים שלו עם ישראל, מהמימון והסיוע האיראני ומהדינמיקה הפוליטית ומרכיבים מרכזיים ומהותיים אחרים בסיפור.
מדי כמה שנים חמאס יוזם עימות עם ישראל, אבל הדיווח התקשורתי לא משתפר, ובעידן הרשתות החברתיות המצג נהיה אף בעייתי יותר. התקשורת כמעט שלא מזכירה את האחריות של חמאס לשימוש ב"מגנים אנושיים", לירי עיוור של אלפי רקטות על אזרחי ישראל ולהסטת הסיוע שמיועד לתושבי עזה לטובת התעצמות ובניית מנהרות.
הרפובליקה האסלאמית של איראן, התומכת המרכזית בטרור ברחבי העולם, היא הפטרון העיקרי של חמאס מאז הקמת הארגון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת. חמאס קיבל ומקבל סיוע גם מקטאר, טורקיה ומלזיה. המדינות האלו מנסות ללבות את הסכסוך, בעוד מדינות אחרות, דוגמת מצרים, איחוד האמירויות ובחריין, מנסות למזער אותו. וכך מוצאת את עצמה עזה במרכז המאבק על יציבותו העתידית של המזרח התיכון.
לפתחו של ממשל ביידן נמצאות כמה החלטות חשובות שישפיעו על עזה ועל האזור כולו.
כיצד תשפיע הלחימה על כוונת ארצות הברית לחזור להסכם הגרעין הפגום עם איראן, ואולי אף להסכם גרוע יותר, זאת בהתחשב בכך שההקלה בסנקציות על איראן צפויה להניב הכנסה כספית משמעותית לחמאס ולארגוני טרור אחרים שנתמכים על ידי איראן.
תא"ל במיל. פרופ' יעקב נגל עומד כיום בראש המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון (CSST) אגב, במסגרת תפקידיו עמד בראש "ועדת נגל" שהמליצה על פיתוח כיפת ברזל בשנת 2007, חתם בשם מדינת ישראל על הסכם הסיוע עם ארצות הברית בהיקף של 38 מיליארד דולר וב-2016 ועמד בראש צוות המומחים הישראלי שניהל את המגעים עם המעצמות בתקופת הדיונים על הסכם הגרעין האיראני.
שותפו, ג'ונתן שנזר הוא סופר ודובר ותיק בנושאי המזרח התיכון. כיום הוא משמש כסגן נשיא בכיר למחקר ב-FDD – צוות חשיבה אמריקאי לא ממשלתי (NGO) שמנתח את נושאי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ.
הסתכלות מעניינת, שונה ומעמיקה הרבה מעבר לנראה על פני השטח. 200 עמודים בהוצאת ידיעות ספרים.
