פרשת ראה: "מי חטף את חודש אלול" \ הרב אפרים אפשטיין

מיד בתחילת הפרשה הפסוק הראשון,
"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה".

המילה "נותן" שמופיעה בפסוק קצת הטרידה אותי.

מדוע נוקטת התורה במילה שמשמעותה מזכירה את המילה "מתנה" ,כאשר היא מדברת גם על הקללות, וכי הקללות הן מתנות ??
כיצד ניתן לנקוט את אותו הלשון גם לברכות וגם לקללות ??

כשהסתובבתי השבוע עם הילדים הקטנים בדרך לעוד גינה..
שמעתי לפתע את הילדה הקטנה שלי "מודיעה" לאחים שלה ש..' עוד מעט ראש השנה '.

דיי התפלאתי מהיכן ילדה בת ארבע וחצי יודעת לתזכר את תאריכי החגים.
אומנם בשבת הקודמת שברכו את חודש אלול היא היתה בבית כנסת.
אבל..באותה העת היא היתה עסוקה בלאסוף את מה שנשאר מהסוכריות שזרקו על אח שלה,
כך שלא נראה לי ששמה לב לברכת החודש.

כן…זו היתה שבת חתן לבן שלי שהתחתן השבוע ביום רביעי בשעט"מ.

אז..שאלתי אותה ' מי אמר לך שעוד מעט ראש השנה ?'
והיא הצביעה על עץ שניצב היה בחצר סמוכה ועליו כמה עשרות של רימונים שרק מחכים שיקטפו אותם.
אבא,היא אמרה,הנה יש כבר רימונים,ורימונים אוכלים בראש השנה'.

משום מה ההכרזה שלה על 'אלול' העירה אותי.
כשילדה בת ארבע וחצי רואה כבר במוחש את ראש השנה,כבר אי אפשר להמשיך 'לישון'.
אז כשחזרנו הביתה עיינתי בספר נתיבות שלום של הרבי מסלונים על עיניני חודש אלול וראש השנה.

ושם..מצאתי הסבר שהניח את דעתי ,מדוע נקטה התורה דוקא במילה "נותן".

בעל הנתיבות שלום מסלונים על הפסוק
"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" מביא את מה שדרשו בספרים הקדושים כי המילה "היום" רומזת על ראש השנה.

בראש השנה כך הוא מביא בשם בעל התולדות יעקב יוסף,
הרב יעקב יוסף מפולונה שהיה מגדולי תלמידיו של הבעש"ט,
ידוע כי נפתחים שלושה ספרים, של צדיקים ,בינוניים ורשעים.
אבל אותם ספרים,כך הוא כותב,הם ספרים חדשים,
ספרים על העתיד.
בראש השנה פותחים בפני כל אחד שלושה ספרים חדשים ונותנים לו את האפשרות להחליט היכן הוא רוצה לכתוב את עצמו.

אם כך..,אין מתנה גדולה מזו.

הקב"ה נותן לכל יהודי להחליט כיצד תראה השנה שלו.
"ראה אנכי נותן לפניכם היום" – בר"ה אתם מקבלים מתנה
"ברכה וקללה" – ספרים של ברכה וקללה ריקים,כשכל אחד כותב את עצמו היכן שירצה.
" את הברכה אם תשמעון " – מי שמקבל על עצמו לשמוע ולקיים,נרשם בספרם של צדיקים.

טוב…לראש השנה נגיע בעזר"ה בעוד חודש ימים.
אבל בנתיים,בשבת הקרובה יחול ר"ח אלול,
וזה החזיר אותי למציאה שמצאתי בשבוע שעבר.

" והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם.."
המפרשים מתעכבים,כל אחד כדרכו,על פרושה של המילה "עקב",
מדוע בחרה התורה להשתמש דוקא במילה "עקב" כדי לתאר את היכולת שלנו לשמור ולקיים ולזכות בכל הברכות.

לי זה הזכיר את מה שמתואר בספר בראשית בפרשת תולדות על לידתו של יעקב אבינו.
התורה מספרת שעשיו יוצא ראשון ויעקב אחריו
אבל.. "..וידו אוחזת בעקב עשיו".

כותב על כך הזוהר הקדוש שהיתה חלוקה של חודשי השנה בין יעקב לעשיו.
החודשים תמוז,אב ואלול נפלו בחלקו של עשיו ויעקב אבינו חטף את חודש אלול מחלקו.
" וידו אוחזת בעקב עשיו" – יעקב אבינו אחז בחודש אלול שהוא 'עקב' – סוף חודשי השנה.

יעקב אבינו רואה שהחודשים תמוז,אב ואלול נפלו בחלקו של עשיו.
מדוע הוא לא חוטף את חודש תמוז או את חודש אב ?? מדוע דוקא את אלול ??
כמה צרות ונפילות היו נמנעים מאיתנו אם חודש תמוז או אב – חודשי החרבן היו ,אחד מהם,בידי יעקב אבינו ??

יעקב אבינו יודע מהי המתנה הגדולה שאנחנו מקבלים בראש השנה.
אבל הוא גם יודע שבשביל לקבל את המתנה הגדולה הזאת צריך את חודש אלול,
צריך את חודש אלול כדי להכין את הלב בצורה הנכונה כדי שנוכל לכתוב את עצמנו בספרם של צדיקים.
צריך חודש של אני לדודי ודודי לי כדי לפתוח את הלב לעבודת התשובה,
כדי לשוב לאבא שבשמים.

הוא מוכן לותר על חודש תמוז,על חודש אב,
העיקר שחודש אלול יהיה בידנו.

"והיה עקב…" – אותו 'עקב' שחטף יעקב אבינו,
אותו כח פלאי של היכולת להשתנות ,הוא זה שיכול לגרום לכל אחד ובכל מצב לזכות ולהשיג את הברכות המוזכרות שם " ואהבך וברכך והרבך.."

אז תזכרו… "חודש אלול בידינו".

===

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]