פרוסות של אושר \ הרב אפרים אפשטיין

פרשת "אחרי מות",הפרשה הראשונה שנקרא בשבת, פותחת בפסוק שמהדהד את פטירתם של נדב ואביהו:
"וידבר ה אל משה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה וימתו"
ומיד אח"כ אזהרה לכהנים שלא לבוא בכל עת שירצו אל הקודש,
אלא רק יום אחד בשנה,ביום הכיפורים.

הפרשה השניה שנקרא השבת היא פרשת "קדושים" שפותחת בפסוק שמדבר על פסגת הרוחניות,להיות קדושים:
"…דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה אלוקיכם"
ומיד אח"כ מונה עשרות מצוות מכל תחומי החיים.
התורה מתארת איך יש להתנהג בעינייני המסחר והבית,הקהילה והמשפט,הדיבור ,המזון ,הלבוש.
כיבוד הורים,היחס לעני,לעובד השכיר,למשפחה,לעיור,לזקן,לגר ועוד.

השאלה היא האם ניתן למצוא קשר בין שתי הפרשיות ?
האם ישנו מסר שאותו רוצה התורה להעביר ??

כדי לענות על השאלות ,נבקש לשאול שאלה נוספת.

אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר.
ארבעים ותשעה ימים שמתחילים ממוצאי חג ראשון של פסח ומסתיימים בחג השבועות.

בספר ה"חינוך", בטעם המצוה הוא כותב שהעניין הוא להראות ולהרבות השתוקקות ל"פגישה" עם חג השבועות.
כשמחכים למשהו שכבר יגיע,סופרים את הימים.

השאלה היא א"כ,
מדוע אנו סופרים את הימים שעברו,היום יום אחד..,היום שני ימים.. וכו',
הרי ככל והספירה היא ביטוי לגעגוע ולציפיה לחג השבועות,היה יותר נכון לספור בכול יום את הימים שנותרו עד לחג השבועות, היום ארבעים ותשעה יום..,היום ארבעים ושמונה יום…וכו' ???

צ'ייד מנג טאן עבד כמהנדס בחברת גוגל.
בספרו הוא מתאר את התהליך שעבר ממהנדס אומלל בגוגל לאדם מאושר – שמייסד שיעורי מיינדפולנס (שיטה להבאת תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה) בחברה וממשיך להנהגת ארגון הרווחה הנפשית שלה.

טאן טבע את המונח " פרוסות של אושר ".

אנחנו,כך הוא טען,מדמיינים את האושר כרגע שיא גדול מהחיים.
הוא מתגלם בכיבוש פסגות כמו סיום לימודים, קבלה לתפקיד נחשק, פרסום וכן הלאה.
אלו הן ללא ספק חוויות מאושרות, אבל הן נקודות הקצה של האושר.
אם נכוון את המודעות רק אל נקודות הקצה,
נפסיד את כל מה שמתחת לאותם נקודות קצה.

לתפיסתו של טאן, האושר ארוג לתוך חיינו ומופיע בהם באופן רציף. אמנם בעצימות נמוכה יותר, אבל בתדירות גבוהה משנדמה לנו. מאכל טעים, חמימות קרני השמש, מפגש עם חברים כל אלו הן חוויות שגרתיות שנושאות את האושר ב-DNA שלהן, אך אנו נוטים להתעלם מהן בשל ההרגל.
אולם, לתפיסתו של טאן קל מאוד לחלץ מהן את תמצית התענוג. צריך פשוט להתייחס אל הרגעים הקטנים הללו במודעות גבוהה.

טאן פיתח תרגילים שעל ידם ניתן לכוון את המודעות לתפוס ולשים לב לאותם "פרוסות של אושר".

נכון…אנחנו איננו זקוקים לאותם תרגילים..
עוד הרבה הרבה לפניו תיקנו לנו חז"ל "תרגילים משלנו".
די לנו אם נתבונן בברכות השחר שתיקנו לנו חז"ל,ברכות שמלמדות אותנו להפנות את המבט אל אותם דברים שנראים שגרתיים וברורים מאליהם.
להתבונן בהם ולהתפעל מהם כל יום מחדש.

אותם הדברים,כך אני חושב,אותו מפתח לחיים מאושרים,הוא אותו מפתח לצמיחה רוחנית.

כשאנחנו סופרים את ספירת העומר אנחנו מציינים את התהליך שעברו בני ישראל ממ"ט שערי טומאה עד לדבקות הגדולה בבורא עולם במעמד הר סיני.
אנחנו מראים את ההשתוקקות שלנו להגיע אל אותו יעד.
התורה רוצה ללמד אותנו שהדרך לצמוח עוברת דרך ההתבוננות בדברים הקטנים שהשגנו עד כה.
אנחנו לא מפנים את מבטנו אל היעד הסופי ומתעלמים מהדרך
התורה מבקשת שנעריך ונייקר כל רגע ורגע של הצלחה והתקדמות.
התורה מבקשת שבדרך ליעד,נאסוף את כל אותם פרוסות…
אנחנו לא סופרים את הימים שנשארו עד ההגעה ליעד,
אנחנו סופרים את הימים שעברנו,את הימים המצטברים.

זוכרים עדיין את השאלות ששאלנו על פרשיות השבוע ?
עכשיו נוכל לענות.

נדב ואביהו היו קדושי עליון גבוה מעל גבוה.
הם חפצים היו להידבק בבורא עולם בדבקות אין קץ.
הם רצו "לדלג" מעל המהלך הטבעי של העולם ולהגיע ולהידבק בבורא עולם.
נדב ואביהו הגיעו במדרגתם הגבוהה אל נקודת הקצה.

וכך מפרש ה"אור החיים" הקדוש:
"נדב ואביהוא לא נמנעו מלהתקרב אל הקדוש ברוך הוא בדביקות, נעימות, עריבות, ידידות, חביבות, נשיקות, מתיקות – ועד שהגיעו אל כלות הנפש ממש… הם נתקרבו לפני אור העליון בחיבת קודש ובזה מתו, והוא סוד הנשיקה…".

מהלך שכזה מחייב את היפרדות הנשמה מהגוף.

אל מול זה מציבה לנו התורה בפרשת "קדושים"
את רצונו של הקב"ה כאן בעולם.
"קדושים תהיו"- המדרגה הגבוהה ביותר,
אותה ניתן להשיג כאן בעולם בהתנהלות היום יומית.
הקדושה אינה נמצאת באיזו שהיא נקודת קצה.
הקדושה נמצאת בהתנהלות הרגילה של מהלכי האדם.
במסחרו,במשפטו,בהתנהלותו עם האחר,בלבושו ובדבורו ועוד.
העולם מלא "בפרוסות של קדושה",
כדי להיות קדוש, צריך לאסוף את אותן "פרוסות".

ההנאה,ההצלחה,הצמיחה והקדושה,אינם נמצאים בנקודות הקצה,
כולם תלויים ברגעים שמרכיבים את החיים.
אותם רגעים,אותם פרוסות, שם הכל נמצא.

---

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]