על רקע המחלוקת הציבורית סביב הרפורמה המשפטית, נערך בשבוע האחרון סקר על ידי חברת "דיירקט פולס", הבודק את מידת אמון הציבור במוסדות המדינה – הכנסת, בג"ץ, הנשיא וצה"ל. המשתתפים נשאלו "מה מידת האמון שיש לך בחברי הכנסת אותם בחרת", 77% השיבו 'אמון בינוני עד גבוה', אל מול 21% בלבד שציינו רמת אמון נמוכה עד לא קיימת.
למעלה מ-85% מבוחרי המפלגות החרדיות, הליכוד והציונות הדתית/עוצמה יהודית הביעו אמון בנבחרי הציבור שלהם, מפלגות המחנה הממלכתי, יש עתיד וישראל ביתנו זכו לאמון ברמה של 70 עד 80 אחוז והאמון הנמוך ביותר (מתחת ל-65%) נרשם בקרב מצביעי המפלגות הערביות, העבודה ומר"צ שסוגרת את הרשימה עם אמון של 45% בלבד.
עוד עולה מהסקר, כי בית המשפט העליון זוכה לאמון של 50% בלבד מהציבור: מצביעי הליכוד עם 16% אמון ומצביעי הציונות הדתית והמפלגות החרדיות פחות מ-5%, אל מול מפלגות המחנה הממלכתי, העבודה, יש עתיד וישראל ביתנו עם למעלה מ-80% אמון.
עוד באתר:
המוסד שזוכה לרמת האמון הגבוה ביותר הינו צה"ל עם 92% של אמון הציבור, אך 31% מהנשאלים ציינו כי חוו פגיעה באמון שלהם בצה"ל, "בעקבות גילויי הסרבנות ופעולות המחאה" נגד הרפורמה המשפטית. 61% בממוצע ממצביעי מפלגות הימין ציינו כי חוו פגיעה באמון שנותנים בצה"ל, לעומת זאת במפלגות השמאל 5% פגיעה בלבד. "באצטלה של מאבק נגד הרפורמה המשפטית וקריאות לשמירה על הדמוקרטיה, מובילי המחאה ובכללם רמטכ"לים לשעבר, חצו את כל הקווים האדומים ובכך גרמו לנזק דרמטי באמון הציבור בצה"ל, שמעמדו כ"צבא העם" נפגע קשות על רקע גילויי הסרבנות". אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים.
לשאלת האמון בנשיא המדינה, מצביעי הליכוד, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות עם פחות מ-40% אמון, אל מול מצביעי המחנה הממלכתי, יש עתיד והעבודה עם מעל 70% אמון. ממצאים אלו דומים לתוצאות הסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ועם זאת ניתן לראות מגמת הקצנה וחידוד עמדות בין המחנות, המובנת לאור תקופת המחלוקת הציבורית בנושא הרפורמה המשפטית.
עם זאת, בשאלת אמון הציבור בכנסת, ישנה סתירה מהותית בין נתוני 'מדד הדמוקרטיה הישראלי' של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2022, בו התוצאות לשאלת האמון בכנסת הצביעו על 14% בלבד בעלי אמון בינוני עד גבוה לעומת 83% אמון נמוך עד לא קיים. נתוני 'מדד האמון' של תנועת רגבים ודיירקט פולס מלמדים כאמור, כי 77% השיבו 'אמון בינוני עד גבוה', אל מול 21% בלבד שציינו רמת אמון נמוכה עד לא קיימת.
בתנועת רגבים מסבירים כי הפער נובע מההבדל בניסוח השאלה. המכון הישראלי לדמוקרטיה שואל לגבי "רמת האמון בכנסת" ואילו בסקר 'מדד האמון' נבחן האמון "בחברי הכנסת בהם אתה בחרת".
"ברור לכל בר דעת, שאין ציפיה שמצביע ליכוד ייתן אמון בחברי הכנסת של מפלגות השמאל, ולהפך, אלא יתן את אמונו בנבחרי הציבור שהוא בחר בהם כשליחיו", אומר מאיר דויטש מנכ"ל תנועת רגבים. "הציבור בוחר באלו שאמורים לייצג אותו בפרלמנט והם אמורים להכריע בשאלות המהותיות והערכיות של העם, באמצעות מערכת של הסכמות, ויתורים ואיזונים, מתוך שאיפה שכל נבחר ציבור יביא את רצונו של מי שבחר בו לידי ביטוי באופן המיטבי: זוהי דמוקרטיה".
לדבריו, השאלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנוגע לאמון הציבור בכנסת מייצרת מצג שווא של חוסר אמון בחברי הכנסת מול שופטי בג"ץ, בניסיון להצדיק את החלשת כוחה של הכנסת אל מול מתן סמכויות יתר למערכת המשפט. "השאלה הרלוונטית היא רמת האמון של הציבור בחברי הכנסת בהם הוא בחר, והתוצאות מוכיחות כי הרוב המוחלט של הציבור נותן אמון בנבחריו – עובדה המצביעה על מציאות בריאה מאוד בדמוקרטיה פרלמנטרית".
המדגם נערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות דיירקט פולס בע"מ עבור תנועת רגבים בתאריך ה-7 במאי 2023, באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 540 נדגמים בוגרים (+18) המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בישראל. טעות הדגימה הסטטיסטית 4.3%+- בהסתברות של 95%.
