שעלת היא מחלה זיהומית, הפוגעת בדרכי הנשימה, בעיקר בקנה הנשימה ובסימפונות. המחלה מאופיינת בהתקפי שיעול שמסתיימים בשאיפת אוויר חדה בעלת צלילי שריקה ייחודי. שעלת היא מחלה מדבקת מאוד, החיידק עובר מאדם לאדם באמצעות רסיסי הפרשות הניתזים מפיו של חולה בזמן שהוא מתעטש או משתעל.
באיזה גיל נדבקים בשעלת?
ניתן להידבק בשעלת בכל גיל, בקרב אוכלוסיית הילדים הצעירים סיבוכי השעלת נפוצים יותר ולכן הם נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר, פעוטות עלולים לפתח מחלה חמורה. אך יש להדגיש כי שעלת עלולה להיות קטלנית רק במקרים נדירים.
עוד באתר:
מה התסמינים?
תהליך ההדבקה נמשך כ-6-20 ימים, בהם החיידק דוגר ומתרבה בתוך גופו של הנדבק. לאחר מכן מתחילים להופיע התסמינים, והם נמשכים לאורך זמן, לעיתים אף חודשיים-שלושה. שעלת מתפתחת לרוב בשלבים, תחילה התסמינים קלים, אשר מחמירים עם הזמן ורק לאחר מכן מתחילה התאוששות.
בדומה למחלות בדומה למחלות ויראליות רבות, השלב הראשון של הסימפטומים הוא "השלב הקָטָרָלי", בשלב זה מופיעים נזלת, ליחה, שיעול, הפרשה מהעיניים, לעיתים בליווי חום.
השלב הבא הוא השלב ה"פָּרוֹקסיזמָלי", אותו מאפיין שיעול התקפי. תינוקות קטנים עלולים להאדים ולהכחיל תוך כדי שיעול. בסופו של התקף השיעול, יש ניסיון להכניס אויר מהר אל הריאות וכניסת אוויר מהירה זו דרך דרכי אויר בצקתיות נשמעת השריקה האופיינית. לעיתים רבות השיעול מלווה בהקאה בסופו (בילדים, שיעול מלווה בהקאה תמיד צריך לעורר חשד לשעלת).
השלב השלישי הוא שלב ההחלמה הכולל שיעול כרוני, פחות התקפי, ונמשך בממוצע כ-6 שבועות.
כיצד מטפלים?
ניתן לטפל בשעלת בהצלחה עם אנטיביוטיקה, מרבית החולים מחלימים לגמרי. אם המחלה מאובחנת בשבועות הראשונים של הזיהום ירשום הרופא טיפול אנטיביוטי כדי למנוע את התפשטותו.
5ימים ממועד תחילת נטילת האנטיביוטיקה, החולה אינו מדבק עוד. ללא הטיפול האנטיביוטי עלול החולה להדביק אחרים במשך 3 שבועות מהופעת התקפי השיעול.
אם השעלת מאובחנת בשלב מאוחר לא יינתן טיפול אנטיביוטי מאחר שהחיידק שגרם למחלה כבר לא נמצא בגופו של החולה, והוא אינו מדבק יותר. נטילת תרופה אנטיביוטית לא תשפיע על הסימפטומים בשלב זה.
בקרב ילדים גדולים יותר ומבוגרים, הסימפטומים של המחלה יהיו קלים יותר, ובמרבית המקרים יומלץ על מנוחה, צריכת נוזלים מרובה, סילוק ליחה מדרכי הנשימה ובידוד בכדי להימנע מהדבקתם של אחרים. לאחר 3 שבועות מתחילת התקפי השיעול, קיים סיכון מזערי להדבקת אחרים.
מה הסיבוכים האפשריים?
סיבוכים אפשריים של השעלת הם דלקת ריאות, פרכוסים כתוצאה מחום גבוה, ירידת רמת הסוכר בדם ופגיעות במערכת העצבים ובמוח מסוגים שונים: חוסר חמצן במוח, דימומים קטנים תוך מוחיים ודלקת של רקמת המוח. שעלת יכולה לגרום לתמותה, בעיקר בילדים המצויים בקבוצות סיכון: תינוקות קטנים, פגים וילדים עם תחלואה נוספת. יש סיכון מוגבר לתמותה גם בזקנים ובמבוגרים בעלי תחלואה נוספת כאסטמה, מחלת ריאה כרונית, סוכרת או השמנה.
האם ניתן למנוע את המחלה?
בישראל, המחלה נדירה בזכות החיסון נגד החיידק. החיסון נגד שעלת ניתן לתינוקות כחלק מהחיסון המחומש נגד שעלת, דיפתריה, טטנוס, פוליו ודלקת קרום המוח. החיסון ניתן לתינוקות בארבע מנות, בין גיל חודשיים לגיל 12 חודשים, ובגיל בית הספר יינתנו שתי מנות דחף לחיזוק ההגנה.
החיסון נגד שעלת אינו מכיל את החיידק הגורם למחלה אלא רכיבים מסוימים של בלבד, אלו גורמים למערכת החיסון לייצר נוגדנים לחיידק מבלי לגרום לסימפטומים של שעלת.
חשוב מאוד להדגיש שהשעלת ניתנת למניעה ע"י התחסנות של האם עוד טרם הלידה בטווח של כחודשיים לפניה.
חיסון האם בתקופה הזו לקראת הלידה נותן דחיפה למערכת החיסונית שלה להפיק נוגדנים ברמה גבוהה ומגן עליה מפני ההדבקה. וחשוב אף יותר: נוגדנים שהמערכת של האם מפיקה, עוברים גם לעובר ומגנים עליו בתקופת החיים הראשונה עד שמתחיל לקבל חיסוני שגרה במסגרת טיפות החלב.
יודגש שהעובדה שהאם התחסנה קודם הלידה, לא מונע אחר כך מהילד לקבל את החיסונים שלו במסגרת חיסוני השגרה והנוגדנים שהוא מקבל מהאם מגנים עליו לתקופה קצרה וקריטית ונעלמים. החיסונים שיקבל בטיפול החלב יוותרו בגופו ויגנו עליו לתקופה ארוכה.
זכרו – חיסונים הם הדרך היעילה והבטוחה להגן על ילדינו ולמנוע תחלואה על שלל השלכות וסיבוכים. הקפידו להתחסן ולחסן את ילדיכם בכל חיסוני השגרה ובכך נשמור כולנו על בריאותנו, על בריאות משפחתנו ועל בריאות הציבור כולו.
