בחצות הלילה: הח"כים התקוטטו בכנסת

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 5) עילת הסבירות, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. בהצעה תמכו 64 חברי כנסת לעומת 56 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת חוקה.

מוצע לקבוע בחוק-יסוד: השפיטה כי רשות שיפוטית לא תוכל לדון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה במליאתה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של כל נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, או להוציא צו כלפי דרג נבחר בעניין סבירות החלטתו.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק־יסוד: השפיטה. בתי משפט ובתי דין אחרים גם הם מוסמכים לדון בביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

מכוח סמכות זו, עורך בית המשפט ביקורת מינהלית על פעולות הרשות המבצעת. התפתחות עילות של הביקורת המינהלית נעשתה בעיקרה בפסיקה, ובכלל זה התפתחה עילת הסבירות. כיום עילה זו מאפשרת לבית המשפט לפסול החלטה מינהלית הלוקה בחוסר סבירות במובן זה שהיא אינה נותנת "משקל ראוי לאינטרסים השונים שעל הרשות המינהלית להתחשב בהם בהחלטתה" וזאת כשמדובר ב"חוסר סבירות מהותי או קיצוני".

על השימוש בעילת הסבירות במובנה זה, ובפרט על החלת עילת הסבירות בנוגע להחלטות של הדרג הנבחר, נטען בין היתר כי קביעת האיזון הערכי בין השיקולים השונים הנוגעים להחלטה מינהלית צריכה להיות נתונה לנבחרי הציבור ולא לבית המשפט

יצוין כי אין באמור כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מינהלית, ובכלל זה עילת המידתיות."

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה יאיר לפיד: "כמו גנבים בלילה העבירה כעת הממשלה את ביטול עילת הסבירות והוכיחה ששום דבר לא מעניין אותה חוץ מחוקי שחיתות אנטי דמוקרטיים" .

המאבק לא נגמר. אנחנו לא נוותר לעולם על הערכים של מדינת ישראל. מיליוני ישראלים יצאו מחר לרחובות עם דגל ישראל כדי להגיד: לא נוותר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "התחלנו בתיקון עילת הסבירות, כחלק מהרפורמה החשובה לתיקון מערכת המשפט כולה. הגיע הזמן להחזיר את השלטון לציבור ולהפסיק את שלטון החונטה. תיקון עילת הסבירות זה צעד חשוב ביותר, אבל חייבים להעביר את הרפורמה כולה. שינוי ועדה לבחירת שופטים, ביטול פסקת ההתגברות, שינוי סמכויות היועמ"ש. מחזירים את הדמוקרטיה לישראל".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 64 תומכים מול 56 מתנגדים לצמצום עילת הסבירות. הערב הדמוקרטיה ניצחה. מזל טוב ולילה טוב לעם ישראל. ממשיכים בע"ה לקריאה שניה ושלישית.

מדברי יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי במליאת הכנסת: "הממשלה הזאת מבקשת לבטל את עילת הסבירות, אבל למעשה היא כבר ביטלה את הסבירות. מינוי מקורבים ללא הכשרה, מינוי שר שהורשע פעמיים בשחיתות והבטיח שלא יחזור לחיים ציבוריים, מבית השרה לחיסול מעמד האישה- ביטול הרשות העצמית המקצועית לקידום מעמד האישה והערב חוק חסינות מביקורת שיפוטית על סבירות לשרים בלבד, הציבור יצטרך להמשיל לשמור על החוק אבל הממשלה- מעל החוק. כלל מספר אחד בדמוקרטיה, שוויון בפני החוק ומה שאתם מביאים כאן עכשיו מפר את הכלל הבסיסי הראשון הזה. איך אפשר להגיד שאתם מחזקים את הדמוקרטיה כשאתם רומסים ומרסקים אותה?"

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, בנאומו במליאת הכנסת: "אני רוצה לפנות מעל הדוכן הזה לאותן אזרחיות ואזרחים יקרים שחוששים מהתיקון שאנחנו עושים".

"אני רוצה לומר לכם מלב אל לב. ההצעה שאנחנו מביאים היום מבוססת על עקרונות שהתווה כבוד שופט בית המשפט העליון נועם סולברג. זו הצעה מאוזנת, שקולה, אחראית וצודקת. האם יש באמת חשש שאימוץ גישה משפטית שמבוססת על עקרונות של שופט מכובד בבית המשפט העליון, שמקובלת בעולם כולו זה סוף הדמוקרטיה?
האם בגלל זה יש הצדקה לקרוא לסרבנות? האם זה מצדיק לחסום את שדה התעופה ולפגוע במי שמחכה כל השנה לחופשה שלו?"

"האם אימוץ הגישה של ח"כ לפיד וח"כ סער כפי שהייתה כשהם היו נאמנים לאמונתם האמיתית ולא רק לרצון להפיל את הממשלה, זה דבר שבגללו מוצדק לקיים שביתות חסרות אחריות?"

"יש לבית המשפט וימשיכו להיות לו כל הכלים הדרושים כדי לבטל החלטה או מינוי שהתקבלו בניגוד לחוק, בחוסר סמכות, בהליך לא תקין וכדומה. לכן, הממשלה לא יכולה היום, ולא תוכל גם לאחר שנעביר את החוק החשוב הזה למנות סתם כך את מי שהיא רוצה למה שהיא רוצה.
אם ייעשה ניסיון למנות אדם שלא עומד בתנאי סף, שאין לו את הכישורים הדרושים, שהוא נגוע בניגוד עניינים, כל דבר כזה, כל אבסורד כזה, היה נפסל על ידי בית המשפט וימשיך להיפסל על ידי בית המשפט".

"באותה מידה, אני חושב שכל אדם הגון יסכים שאם ההחלטה תקינה בכל היבטיה, השאלה אם ההחלטה נכונה או במילים אחרות סבירה, זו כבר לא הכרעה שיפוטית. זו הסמכות של הממשלה. זו האחריות שלה. ואם ההחלטות שקיבלה הממשלה אינן טובות, היא תעמוד למשפט הציבור ותוחלף על ידו בבחירות. כך בדיוק פועלת דמוקרטיה."