ועדת החוקה של הכנסת ממשיכה היום (ראשון) בדיון על הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, לקראת קריאות שניה ושלישית.
המשנה ליועמ"שית עו"ד ד"ר גיל לימון סיכם: "שינוי הנוסח לאחר הקריאה הראשונה אינו נוסח "מרוכך" יותר של ההצעה אלא אף מחריף את הקשיים שהיו קיימים עוד לפני הקריאה הראשונה. משמעות התיקון היא למעשה שחרור הממשלה ושריה מהחובה לפעול בסבירות תושבי המדינה בהחלטותיהם. בכך, תבוטל דה-פקטו החובה לנהוג בסבירות ותיפגע יכולתו של בית המשפט להגן על הפרט מפני שרירות שלטונית.
"התיקונים דווקא מחזקים את הקשיים שעמדנו עליהם, בכך שהם: 1. ממקדים את החסינות מפני ביקורת שיפוטית על הפרת חובת הסבירות לממשלה ולשרים, שמחזיקים בכוח השלטוני הרב ביותר. 2. מבהירים באופן מפורש כי הצעת החוק נועדה לחול גם על מינויים (ובמשמע – על פיטורין), וכן על הימנעות מביצוע פעולה שלטונית. כלומר, על החלטות שלטוניות פרטניות, להבדיל מהכרעות מדיניות כלליות.
עוד באתר:
"הדרך שבה הוועדה בחרה – מניעה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על סבירות ההחלטה, שוברת את כללי המשחק המקובלים בדמוקרטיה כחלק מהאיזונים והבלמים שבין שלוש הרשויות".
פרופ' יובל אלבשן, שהוביל את מתווה פרידמן-אלבשן לפשרה, אמר בדיון: "ח"כ סעדה אמר שהפערים בין הנוסחים קטנים כסיכה ובגדול אני מסכים אבל לסיכה יש משמעות. הנוסח הנוכחי חוטא בכל מיני דברים. לא אעשה אאוטינג אבל היו הסכמות, היו מגעים מכל הצדדים ויש פה דברים שחייבים להיות בחוק ושחשוב להסכים להם- הוצאת ממשלת המעבר מכל נושא צמצום העילה זה אלמנט שהיה מוסכם על כולם. גם כך הממשלה בגרעון דמוקרטי ואין לה שום יתרון על בימ"ש. לא יעלה על הדעת שממשלת מעבר מרגע הכרזת הבחירות תקבל צמצום עילת הסבירות כמו ממשלות אחרות.
"נקודה שניה שאני יודע שח"כ רוטמן לא מסכים לה- נדרשת הבחנה בין החלטות הממשלה במליאתה להחלטות השרים- הצמצום צריך לחול רק על החלק הראשון. בהנחת המוצא החלטות הממשלה רובן מדיניות לעומת החלטות השרים שברובן אינן.
החלת חובת הסבירות על השרים גם אם אין ביקורת שיפוטית – "יש לקבוע בחוק שיש חובה לנהוג בסבירות. יש פער בין החובה לשפיטות שלה ותיתכן חובה גם אם אין שפיטות שלה. המשמעות של הצמצום כמו שנראה כרגע בנוסח הוא פטור מחובת הסבירות ולזה גם אתה לא מסכים. אני מבין את החשש שברגע שתיקבע חובה תהיה שפיטות של העליון אבל בבימ"ש העליון יש לא מעט שופטים נוסף על סולברג, המתנגדים לסבירות ולכן אם תקבעו את החובה שהיא קריטית זה חשוב.
"אחת ההצעות הייתה שמי שיבדוק את חובת הסבירות הוא הכנסת עצמה ובעיניי זה לא רע- שוועדה כמו ביקורת המדינה שהיא תמיד בראשות האופוזיציה תקבל את הבדיקות של הסבירות. הרווח הוא כפול- אתה מחזק את הכנסת שהיא במצב גרוע אל מול הממשלה. בנוסף הח"כים מקבלים מעקב צמוד אחר הסבירות ויכולים לתקן. גם אם זה לא יקרה, עדיין חובת הסבירות קריטית.
"יש לעשות הבחנה בין מינויים שמאושרים בכנסת ע"י המליאה לבין מינויי השרים שעליהם צריכה לחול חובת הסבירות הרחבה. אני רואה הנהונים מכל הכיוונים וחושב שלפחות הנקודות הללו שהן קריטיות אפשר להשיג הישג.
"אם ההיסטוריה תשפוט בסוף שיהיה תשעה באב בגלל הסבירות אתם תצטרכו לשלם את המחיר ולכן הדבר הזה קריטי. אלו דברים שהיו מוסכמים כמעט על כולם".
