נציג הכנסת עורך דין יצחק ברט טען כי מרבית חברי הכנסת סברו שהשימוש שבתי המשפט עושים בעילת הסבירות הוא רחב מדי ולכן החליטו להגביל אותו. הוא אמר כי לעמדת הכנסת הליקויים בהליך החקיקה לא מתקרבים להוביל לפסילת חוק יסוד.
השופט כשר הקשה כיצד יתכן שמקור הסמכות של הכנסת לחוקק חוקים חוק יסוד הוא מגילת העצמאות אך בית המשפט לא יכול לפסול אותו מכוחה?
ביחס לטענה שמדובר בתיקון חוקתי בלתי חוקתי טען נציג הכנסת כי חוק היסוד יציב אינו רק לשעה אלא הוא כללי ומשתלב במארג החוקתי ובנוסף הוא מגביל סעיף בחוק יסוד השפיטה ולכן ספק אם הייתה אפשרות להגביל אותו בחוק רגיל.
עוד באתר:
הנשיאה החיות שאלה אם חובה על הממשלה והשרים לנהוג בסבירות ומי מפקח על כך שהם אכן עושים זאת.
עוד אמר נציג הכנסת: "ההשפעה של חוק היסוד היא מסוייגת והתיקון לא כלל את מרבית רשויות השלטון ועל מרבית העילות".
יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן אמר בדיון: "במדינה דמוקרטית, העם הוא הריבון. אל תנסו לקחת לעם ישראל את הדמוקרטיה ואת האמון שלו בדמוקרטיה. הצטרפו גם אתם למהלך לתיקון מערכת המשפט ולהשבת האמון הציבורי אליה. זהו אינו מהלך פוליטי. זהו מהלך הכרחי שאליו צריכות להיות שותפות כל רשויות השלטון".
רוטמן המשיך ואמר: "העותרים מבקשים מכם לתכנן צינור שינקז את ציפור הנפש של הדמוקרטיה. אני דורש מכם שתשאלו למה. שלא תהיו "סנדלרים שעוסקים באטום". העותרים מבקשים מכם משפט ואני בשם רוב העם שבחר בנו דורש צדק. קראנו בשבת את דברי הנביא "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד ייצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער". העם הזה זעק במשך שנים לצדק, אל תכריחו אותו ואותנו לחכות עוד".
השופט עמית: אני לא חושש שיחוקקו חוק נגד הצבעת הג'ינג'ים. דמוקרטיה לא מתה במכות חזקות אלא בצעדים קטנים
אליעד שרגא: אני כן
צחוק באולם
חכ גוטליב צועקת ברקע
חיות: בבית המשפט לא מתפרצים מהספסלים
פוגלמן: החוק שולל את סמכות בית המשפט באופן שלא היה 75 שנה
עו"ד בומבך, ב"כ משיבי הממשלה: אין אח ורע למדינה ללא חוקה שבית המשפט יכול לפסול חוקי יסוד
גרוסקופף: חוקי היסוד זו חוקה בהתהוות, אין למה להשוות כי זה מצב חסר תקדים. איפה שיש חוקה יש הרבה מקומות שיש לביהמש סמכות לפסול חוקים. זו סתירה פנימית בדבריך.
בומבך: כל עוד המפעל החוקתי לא הושלם לא יכולה להיות התערבות. את זה אומר השופט ברק
אתם מדברים על תרחישי קיצון. הממשלה והכנסת מצפים שבית המשפט יסמוך עליהם שהם ולא יעשו שימוש בנשק גרעיני של פסילת חוק יסוד.
בבית המשפט לא מנחילים את הערכים. הם מפרשים את החוק ולא ממציאים אותו.
שופטת: פה שומרים עליהם (על הערכים)
השופט שטיין: האם אפשר לומר שזה בפסק דין על החלטת ממשלה שזה מופרך על פניו בלי להשתמש במילה האסורה 'סבירות'
בומבך: לא
השופט עמית: השאלה היא למה היה צריך את התיקון הזה? אם יש לנו כל כך מעט החלטות כאלה בשנה.
בומבך: אדוני עזר לטיעון שלי. אם זה אכן נכון שלא עשו כמעט שימוש בעיל הסבירות לבדה אין שום פגיעה בדמוקרטיה
גרוסקופף: לטעון שהם עדיין ינהג בסבירות גם ללא עילת הסבירות זה טעון הוכחה
פוגלמן: המסה הקריטית של הדברים לא מגיעה בכלל לבית המשפט בגלל החשש מביקורת בית המשפט. אחרי תיקון החוק המצב עשוי להשתנות.
בומבך: בקנדה, אנגליה וארה"ב יש מבחן 'זכות עמידה' ופונים בכלל לבית המשפט רק כאשר יש פגיעה בזכויות אדם
דפנה ברק ארז: המבחן של זכות עמידה הוא של אינטרס ולא של פגיעה בזכויות אדם. אדוני מאוד לא מדייק.
בומבך: המאמר של סולברג שכנע את הממשלה. אין דרך לדעת אם אי סבירות היא קיצונית או לא. המבחן שהתקיים פה הוא בדיוק המבחן שהציב השופט סולברג, הבחנה בין דרג נבחר לדרג ממונה. הוא אמר שאין לשופטים יתרון על הדרג הנבחר. אנחנו יכולים לדבר (להפעיל ביקורת) על מימוש המדיניות (פגיעה קונקרטית) ולא על המדיניות. אדרבה, סובלרג דיבר גם על ראשי ערים. אנחנו חוקקנו חוק מצוצמם יותר.
עמית: חלק מהמשיבים ניסו לפייס אותנו. להגיד לנו שאם אין סבירות יש מידתיות. אבל השופט סולברג יצא גם נגד מידתיות. אם הממשלה תאמץ גם את זה נצא ללא סבירות וללא מידתיות.
ברק ארז: נדמה לי שאף אחד מאלה שהממשלה נתלית בהם לא הציעו לבטל את הביקורת באמצעות הסבירות בחוק יסוד. השאלה האם מאמצים את הדברים במלואם או מסתכלים ובוחרים.
אלרון: מה הפרשנות המעשית? שנפסול על הסף עתירות סבירות, שלא נקבל אותן?
בומבך: בית המשפט התבקש לדחות על הסף
