לאחר שוועדת חוקה הפילה בבוקר את הצעת חוק של ח"כ עדי קול, קיבלה הוועדה את בקשת הרביזיה, ותדון מחדש בהצעת החוק. ההצעה מבקשת להסמיך את בית המשפט לאשר אימוץ ילד, להורים בני דת אחרת.
חוק אימוץ ילדים קובע מספר סייגים למתן צו אימוץ. בית המשפט רשאי לסטות מאותם סייגים, אם בית המשפט נוכח שהדבר לטובת המאומץ, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיצוינו בהחלטתו. לדוגמא : הגבלת גיל המאומץ, הבדלי הגיל בין המאמץ למאומץ, אורך תקופת המבחן ועוד.
אולם, לעניין הבדלי דתות בין המאמץ למאומץ, לא נקבעה אפשרות לסטות מהסייג הקבוע בחוק, סייג שלא מתיר אימוץ של ילד להורים מאמצים בני דת אחרת.. מטרת הצעת החוק, לאפשר לבית המשפט לסטות במקרים מיוחדים מהאיסור בדבר אימוץ על ידי מי שאינו בן דתו של המאומץ, גם כאשר לא מומרת דתו של הקטין.
עוד באתר:
ח"כ קול הציעה להוסיף לרשימת הסייגים מהם רשאי בית המשפט לסטות, הבדל דת. בית המשפט יהא רשאי לעשות כן כאשר הדבר הוא לטובת המאומץ ובנסיבות מיוחדות. ח"כ קול אמרה כי היא הסכימה שהחריגה מהסייג, תהיה רק כאופציה אחרונה וכאשר לא נמצאו הורים מאמצים בני אותו דת של הילד המאומץ.
ח"כ אורי מקלב התנגד להצעה ושאל "מה זה מקרים חריגים ? אם אנחנו לא נקבע לבית המשפט את החריגים, הוא בעצם יוכל להחליט לפי השקפת עולמו. יתכן וילד יהודי יאומץ אצל הורים מוסלמים או להפך".
גם ח"כ אורית סטרוק התנגדה להצע"הח בנוסח המוצע. לדבריה, מפלגתה ניהלה מו"מ עם ח"כ קול והסכימה לתמוך בהצעה, בתנאי שבהצעה יופיעו שלוש סייגים שסוכמו. א' בשום מצב לא יאומץ ילד יהודי במשפחה בה אחד מבני הזוג אינו יהודי. ב' ילד לא יהודי שיאומץ במשפחה יהודית, האימוץ ירשם במרשם האוכלוסין. ג' האימוץ ירשם גם במרשם פסולי החיתון של הרבנות הראשית.
נציג משרד המשפטים עו"ד פרץ סגל אמר "וועדת שרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק, כיון שההצעה מבטאת נכון את הערכים למניעת אפליה". לדבריו, "מדינת ישראל חתומה על האמנה בינ"ל הקובעת כי טובת הילד, הינה עילה ראשונה בחשיבותה, בלי להפלות בין ילד לילד. אולם, החוק הנוכחי עלול לגרום לאפליה. כיון שהיום לא כל ההורים, יכולים לאמץ ילדים.
נציגת משרד הרווחה גב' אורנה הירשפלד ציינה "מדובר במקרים חריגים שבחריגם, כ – 4 מקרים בשנה".
בפני הוועדה הופיעה אם לילד, שביקשה לאמץ ילד. אולם הקריטריונים מאפשרים לה לאמץ רק ילדים בעלי צרכים מיוחדים. לדבריה, העדפתה לאמץ ילד שאינו יהודי אינה מתאפשרת, כיון שבית הדין קבע שהיא לא יכולה לגייר את הילד, מפני שהיא לא מנהלת אורח חיים דתי, אף שלדבריה הוא מקיימת אורח חיים יהודי. ובכך, בעצם נמנע ממנה לאמץ ילד.
בדיון הראשון, חברי הכנסת מקלב וסטרוק התנגדו להצעת החוק, מול תמיכת ח"כ קול, וע"כ הצעת החוק לא אושרה. אולם, ח"כ עדי קול ביקשה לקיים הצבעה חוזרת (רביזיה). בהצבעה החוזרת שנערכה בתום הדיון על בקשת הרביזיה, בקשת הרביזיה התקבלה. לפיכך הוועדה תשוב לדון בהצעת החוק במועד אחר.
