הועדה לביקורת המדינה, דנה היום בהליך החדש של מינוי כאלף דירקטורים בחברות הממשלתיות. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן הדגיש כי "ישנם אזרחים רבים טובים, מוכשרים ובעלי ניסיון ללא השכלה אקדמית. ניסיון פוליטי וציבורי איננו חיסרון אלא יתרון וחשוב ללתת לו ביטוי בחברות הממשלתיות, הפועלות ומשפיעות כה-רבות על כלל האוכלוסייה".
מבקר המדינה, יוסף שפירא הוסיף כי בחברות רבות נחשפו הליכי מכרז הפוגעים בשקיפות ובשוויוניות "וככל שאנו בודקים יותר – אנו מוצאים יותר ויותר בעיות. פנו אלינו מספר מועמדים על הליכי הבחירה, אנו ממתינים להחלטות ואז נכריע וניכנס לתמונה".
שר האוצר יאיר לפיד הדגיש כי "נבחרת הדירקטורים תאפשר לנו לקיים חברות ממשלתיות מקצועיות, מנוהלות ורווחיות, אשר יפיקו לציבור הישראלי ערך מוסף, ויכניסו לכיסו ולקופת המדינה את רווחיהן. פשוט, כי הם ינוהלו טוב יותר ויהיו מקצועיות יותר. הבטחנו לציבור הישראלי להנהיג פוליטיקה חדשה ואין ביטוי מובהק יותר מהבאתה של הפוליטיקה הישנה לקיצה מאשר ניתוקו של צינור החמצן של המינויים הפוליטיים בחברות הממשלתיות". לפיד דחה את הטענה כי נבחרו ומונו דירקטורים רבים מחברי "יש עתיד", והדגיש כי "זיקה פוליטית דווקא עשויה להוריד את סיכוייו של מועמד".
עוד באתר:
ח"כ ישראל אייכלר טען כי "מראש חסמתם מאות אלפי אזרחים חרדים, ערבים ועולים חדשים שלרובם אין השכלה אקדמית. גם שר האוצר עצמו לא יוכל להיות דירקטור. בניתם דיקטטורת שכבה שלטת של 10 אלפים איש, שישלטו בשאר העם". ח"כ גילה גמליאל (הליכוד) הוסיפה כי "לא ייתכן ששר האוצר שהוא עצמו נטול תואר אקדמי – ידרוש זאת מאחרים. גם הדרישה ל-15 שנות ניסיון מגבילה רבים. לפיד מדבר נגד פוליטיזציה – ובכל זאת מינה רבים כל כך מחברי מפלגתו". גמליאל הדגישה כי שרים מייצגים את הציבור ונבחרים על-ידו – "ולכן מותר ורצוי שתהיה להם השפעה על מינוי נציגים, בדירקטוריון של חברה שפועלת ומשפיעה על הציבור".
ח"כ חנין זועבי קראה לקבוע קריטריונים מתאימים לאוכלוסייה הערבית, קבלה על העובדה שנבחרו רק 3% מועמדים ערבים לדירקטורים – למרות שהאוכלוסייה היא 10% מהחברה. ח"כ יעקב אשר הוסיף "שר האוצר מדבר כל העת בנאומים חוצבי להבות על השתלבות החרדים בשוק העבודה, ובכל זאת סירב לקדם חרדים וחרדיות העומדים בתנאי הסף". לעומתם אמרה ח"כ פנינה תמנו-שטה כי "מדובר במהלך אמיץ, המכניס לחברות הממשלתיות את הטובים ביותר".
אורי יוגב, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, הבטיח כי בסוף ההליך ימונו 500 דירקטוריות-נשים מתוך האלף הדירקטורים שימונו, ועשרה אחוז מהמינויים החדשים יהיו בני מיעוטים. "מדובר בהליך של שקיפות מלאה ויכולת לערער על כל החלטה".
