זה סיפור שהתחיל לפני 30 שנה, כאשר אביה של דורית לנדס אובחן עם מיאלומה נפוצה. לצערי, בשנים הללו לא ידעו כיצד לטפל במחלה, למעט מתן טיפולי כימותרפיה, וכך דורית איבדה את אביה, שלבסוף נאלץ להיכנע למחלה.
דוריס מספרת על כך: "מי היה מאמין, שכל כך הרבה שנים אחרי אשמע שוב את צרוף המילים מיאלומה נפוצה? בטח שלא אני. ובכל זאת, מסתבר שלפעמים הברק מכה פעמיים. למעשה, דווקא העובדה שאבא שלי נפטר ממיאלומה נפוצה עזרה מאוד באבחון המחלה אצלי. הגילוי התחיל כשהלכתי לבדיקת עיניים ומצאו שאני סובלת מקטרקט. מיד נדלקו אצלי הנורות האדומות והרגשתי שמשהו "מסריח" כאן. מהר מאוד נזכרתי שאבא סבל מקטרקט גם הוא, וכי הרופאים שלו אמרו שאחד הסימנים למחלה הוא קטרקט".
מיד עם האבחון שקיבלה מרופא העיניים, דורית קבעה תור לרופאת משפחה וביקשה ממנה לבצע את בדיקות הדם הנחוצות לגילוי מיאלומה נפוצה. הבדיקות לא הותירו מקום לספק – אכן מדובר במיאלומה נפוצה. דורית אמרה כי "בפגישה הראשונה שלי אצל ההמטולוג שמחתי לגלות שכרגע יש צורך רק במעקב רפואי, וכי בפרק בזמן הזה עדיין המחלה נמצאת תחת שליטה. לצערי המצב הזה החזיק מעמד כשנה וחצי, ולאחר מכן המחלה שלי הרימה את ראשה ותקפה אותי בכל הכוח".
עוד באתר:
אחת התופעות הקשות של המחלה היא הנזק הרב שהיא גורמת לעצמות, דבר שמוביל לשברים רבים. "אצלי זה התחיל עם כאבי גב חזקים שנבעו בעקבות נגעים שהתגלו אצלי, והם אלו שגרמו לאשפוז הראשון שלי. בשלב הזה כבר התחילו לטפל בי בתרופות שונות שהצליחו לסייע בהורדת כמות תאי הדם הלבנים הגורמים למחלה, ואף עברתי השתלת מח עצם. למרות זאת המשיכו להופיע אצלי נגעים במקומות שונים בגוף, גם אחרי שטופלתי במספר קווי טיפול. בשלב הזה התרופות הקיימות לא עזרו לי והמחלה שלי המשיכה להחריף".
לפני המחלה דורית עבדה באלתא (תעשייה האווירית) במשרה מלאה, אך עם האבחון נאלצה להפסיק לעבוד, מאחר שסבלה מכאבים חזקים במקומות שונים בגוף, משברים רבים ומחולשה. "די מהר ירדתי במשקל באופן קיצוני ואיבדתי 25 קילו ממשקל גופי תוך חודשים ספורים" סיפרה. "מיאלומה נפוצה זו מחלה מתישה שגורמת לסובלים ממנה כאב עצום וסבל רב. מה לא קרה לי? נשברה לי הרגל, הזרוע וגם סבלתי משברים בכל מיני עצמות בגוף, כאשר השיא הגיע כשנאלצתי לעבור ניתוח בירך בעקבות שבר. במהלך הניתוח קרישי דם מצאו את דרכם לריאות שלי, מה שהוביל למצב של מוות קליני, חיבור למכשיר אקמו, ולבסוף גם ניתוח חזה פתוח להוצאת קרישי הדם. ניצלתי בנס" סיפרה.
אחד הדברים הקשים במחלה היא שהיא הופכת אותך למוגבל. "לפני המחלה הייתי אישה חזקה שמטפלת בכולם" סיפרה. "טיפלתי בבעלי שסבל מדמנציה ועזרתי לילדים, כך שאף פעם לא ביקשתי עזרה מאף אחד. פתאום, אני לא יכולה לתפקד לבד, ומרוב השברים היה קשה לי לזוז. לא יכולתי לאכול לבד כי היד לא תפקדה, לא יכולתי לבצע פעולות בסיסיות, וכך נאלצתי להיעזר בבת שלי ולבסוף בתקופה מסוימת גם במטפלת. הרגשתי חוסר אונים משווע ואובדן של אחד הנכסים החשובים ביותר לאדם – העצמאות".
מאחר וכל קווי הטיפול הפסיקו לעבוד דורית נכנסתי למרה שחורה והייאוש החל לכרסם בה. "התחלתי לחשוב שכבר שום דבר לא יעזור לי. שאלתי את עצמי למה אני מיוחדת כזו? ולמה אין שום טיפול שיכול לעזור לי. ואז הגיעה הישועה. הרופאה המטפלת שלי סיפרה לי על טיפול תרופתי חדשני, עם מנגנון פעולה חדש המבוסס על נוגדן דו ראשי, ונמצא יעיל בטיפול בחולי מיאלומה שכשלו על כל קווי הטיפול הקודמים. התמזל מזלי והביטוח הרפואי הפרטי שלי אפשר לי לקבל את התרופה, שעדיין לא כלולה בסל התרופות".
דורית מציינת כי זה היה כמו קסם, "תוך זמן קצר הרופאים שיתפו אותי בכך שהם רואים שיפור משמעותי. כעת המחלה נמצאת בשליטה מלאה והרופאים שלי מרוצים מאוד מקצב ההחלמה שלי, ומהעבודה שבדיקות הפד סי טי מראות צמצום משמעותי של מספר הנגעים. בקרוב אני עומדת לבצע בדיקות נוספות כאשר הפרוגנוזה חיוביות ואנחנו מצפים לשיפור נוסף במצב. כבר כעת אני מרגישה הרבה יותר טוב, והתחלתי לחזור לעצמי. אני מרגישה הרבה פחות חלשה ואף מתחילה להתאושש מהשברים הרבים שהיו, ומקווה מאוד שבקרוב אצליח לחזור לנהוג. החלום כרגע הוא שהטיפול ייכנס לסל התרופות ויהיה זמין לי ולחולים רבים. אני אומנם בת 61, אך מרגישה צעירה ורוצה לחיות ולהגשים את עצמי ולהנות מהמשפחה והנכדים".
