בציונו של הכהן הגדול: בעיצומם של ימי הרחמים והסליחות, ימים ספורים לפני ראש השנה, ובצל זעקתם של גדולי ומאורי הדור שליט"א להצלת מערך ״קרן ההסעות״, ייצא בכ״ד באלול תשפ״ו – יום ההילולא של מרנא רבנו ה״חפץ חיים״ זיע״א – מסע תפילה נורא הוד לציונו הקדוש בראדין, בראשות מרן הגאון הצדיק רבי שמעון גלאי שליט״א.
במעמד התפילה המיוחד, יעתיר מרן הגה"צ שליט"א בתפילה נרגשת עבור התורמים ומאמצי הילדים ב״קרן ההסעות״ ובני משפחותיהם, לחינוך הילדים, לנחת דקדושה, לזיווגים הגונים, לרפואה שלמה, לסייעתא דשמיא ולהיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה.
השנה מקבל מעמד התפילה משמעות מיוחדת. הגזירות הקשות המרחפות על עולם התורה, לצד האתגרים החינוכיים הגדולים של התקופה, מעוררים בליבו של כל אב ואם את אותה תפילה חרישית: שהבנים ימשיכו לעלות ולהתעלות בתורה, שהבנות ילכו בדרך התורה בשמחה, שיזכו לסייעתא דשמיא ולעמוד בניסיונות, ובעיקר, שנזכה לראות מהם נחת דקדושה. בימי אלול, כאשר כל לב יהודי מבקש רחמים לקראת יום הדין, הופכת התפילה על הילדים לזעקה גדולה שבעתיים.
עוד באתר:
לא בכדי נבחר דווקא ציונו של רבנו ה״חפץ חיים״ זיע״א, רבן ואביהן של ישראל, למעמד התפילה המיוחד. ידוע המעשה באמא שבאה לפני ה״חפץ חיים״ וביקשה ברכה שילדיה יהיו תלמידי חכמים. ה״חפץ חיים״ ניגש לארון הספרים, הוציא מתוכו ספר תהילים ישן של אמו והראה לה את דפיו, שהיו ספוגים ונפוחים מרוב הדמעות ששפכה בתפילותיה עליו. ״את רואה?״ אמר לה, ״זה התהילים של אמא שלי שהרבתה להתפלל עליי״.
המילים הללו מקבלות משמעות מצמררת דווקא עכשיו. אם יש מקום המסוגל לעורר את ליבם של הורים לתפילה על חינוך ילדיהם, הרי זה מקום מנוחתו של מי שהותיר לדורות את המסר כי על ילדים צריכים להתפלל, לבכות ולהתחנן להצלחה בחינוך הילדים.
ובכ״ד באלול, ביום ההילולא עצמו, ימים ספורים לפני שכל באי עולם יעברו לפניו כבני מרון, תעלה מן המקום הקדוש תפילה אחת בוקעת רקיעים על הילדים. מי אינו מבקש ששמות ילדיו יהיו שם ברגעים הללו? מי אינו זקוק לעוד תפילה, לעוד זכות, לעוד שער של רחמים לקראת השנה החדשה?
מעמד התפילה בראדין מתקיים, תחת רושם מכתבם החריג של מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א, שיצאו מגדרם וקראו לציבור שלא להסתפק השנה בתרומה הרגילה לקרן ההסעות, אלא להתאמץ ולהוסיף מעבר לכך. במכתבם מתארים גדולי ישראל את הסכנה המרחפת על המשך פעילות הקרן לנוכח הקיצוצים הכבדים, ירידת ההכנסות וההתייקרות החדה בעלויות ההסעות, ומבקשים בלשון אישית ונרגשת: ״אנא, פתחו את לבכם והגדילו השנה את תרומתכם, ככל שתוכלו, מעבר לרגיל״.
הקריאה החריגה באה לאחר שבכינוס החירום במעונו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט״א נחשף היקף המצוקה: עלויות ההסעות התייקרו השנה בכעשרה אחוזים – תוספת של כשבעה מיליון שקלים – ובקרן התריעו כי ללא סיוע נוסף עלולים חלילה להצטמצם קווי הסעה.
גדטלי הדור הדגישו, כי ההשתתפות ב״קרן ההסעות״ זו שותפות בעתידו של ילד יהודי. ילד שבזכות ההסעה נכנס לבית ספר תורני, לומד לומר ״שמע ישראל״, מכיר את קדושת השבת, תפילה, משנה וגמרא; ובהמשך עשוי להיכנס לישיבה, להקים בית של תורה ולהעמיד דורות של בני תורה. ״מי שדואג ועוזר לילדיו של הקב״ה, במידה כנגד מידה הקב״ה דואג ועוזר לילדים שלו״, אמרו גדולי ישראל.
ובימים שבהם כל אב ואם מבקשים נחת, אפשר לבוא לפני הקב״ה ולומר: רבונו של עולם, השתדלתי למען ילדיך, אנא שמור על ילדיי. פתחתי בפני ילד יהודי את הדרך לתורה, אנא, זכני לראות את ילדיי ממשיכים בדרך התורה. סייעתי להצמיח עוד בית של תורה, זכני לנחת דקדושה בביתי שלי.
כך, בכ״ד באלול, ימים ספורים לפני יום הדין, תישמע התפילה הבוקעת מעומק ליבם של הורים על עתיד ילדיהם – וזכותם של ילדי ישראל הרחוקים, שמישהו פתח עבורם את הדרך אל התורה. ומי מאיתנו יכול להרשות לעצמו, ערב יום הדין, להישאר מחוץ לתפילה הזאת?
