פחות מיממה לפני כניסת ראש השנה תשפ"ז, הקדיש הגאון הרב אופיר יצחק מלכא את דברי הפתיחה לתוכניתו 'הלכה למעשה' להכנה ליום הדין, למשמעות המלכת הקב"ה, לשאלת הבקשות הפרטיות בראש השנה ולמשמעות המיוחדת של השנה שבה יומו הראשון של החג חל בשבת – ללא תקיעת שופר.
"אנחנו עומדים בליל ערב ראש השנה, ומחר בלילה בזמן הזה אנחנו כבר בעיצומו של יום הדין הגדול והנורא", פתח הרב מלכא. "יום בו נעמוד כולנו למשפט, יום בו הקדוש ברוך הוא יחליט על כולנו מה יהיה איתנו בשנה הבאה". הוא איחל כי השנה הבאה תהיה "שנה של בריאות, שנה של שמחה, שנה של עלייה בתורה וביראת שמים, שנה של גאולה", והוסיף כי עיקר העבודה בראש השנה היא המלכת הקב"ה: "אנחנו העם של השם צריכים בראש השנה לקבל עבדות מוחלטת – שאנחנו עבדים של השם והוא המלך שלנו".
הרב קרא למתפללים שלא למהר בתפילות החג, אלא להתבונן במילותיהן, ובפרט בתפילת "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". לדבריו, "מאוד מאוד להתבונן ולהתעמק במשפט הזה ולכוון בו, ולהגיד את התפילה לאט לאט. לא לחפש מקומות שמתפללים מהר. להגיד את הכל בניחותא, במתינות".
עוד באתר:
בהמשך התייחס לשאלה המעשית האם מותר לבקש בקשות אישיות בראש השנה, ובפרט כשהחג חל בשבת. הרב הזכיר את דברי הזוהר המגנים את מי שמתרכז ביום הדין רק בצרכיו האישיים, אך ציין כי בפוסקים מובא שמותר לבקש בקשות פרטיות בראש השנה ואף בשבת. לדבריו, בשם רבי ישראל מסלנט מובא שיש אף עניין בבקשות כאלה, משום שהן מחדירות בלב האדם את ההכרה שביום זה הקב"ה דן אותו ואת כל מעשיו.
עם זאת, הרב מלכא הציע סדר ברור: "קודם כל יבקש על גלות השכינה, קודם כל יבקש על בניין בית המקדש, ביאת משיח צדקנו, תחיית המתים, קיבוץ גלויותינו, שיתגלה כבוד השם בעולם, ולבקש גם כן על עם ישראל שיחזרו בתשובה". רק לאחר תפילה מעומק הלב על ענייני הכלל וכבוד שמים, לדבריו, יכול האדם לעבור לצרכיו האישיים – וגם אותם להשתדל לקשור לעבודת השם.
חלק מרכזי נוסף בדבריו הוקדש לכך שהיום הראשון של ראש השנה תשפ"ז חל בשבת ולכן אין תוקעים בו בשופר. הרב שאל: "מה יערבב את השטן? השטן הרי בא לקטרג עלינו בראש השנה, אז השופר מבהיל אותו. מה יבהיל את השטן שלא יבוא לקטרג עלינו בשנה זו?". בתשובתו הביא מדברי רבי אהרן וולקין בספרו "מצח אהרן" על פרשת האזינו, שלפיהם שמירת השבת היא שעומדת השנה כסנגוריה לישראל במקום השופר.
"השבת היא בת זוגו של עם ישראל, והיא באה לסנגר על עם ישראל במקום השופר", אמר הרב. אלא שלדבריו, סנגוריה זו מחייבת את האדם עצמו להתחזק בשמירת שבת: "אבל עם מי זה עובד? למי ששומר שבת". הוא הוסיף כי מי שאינו שומר שבת אינו יכול להסתמך על אותה זכות, ולכן דווקא השנה יש חשיבות מיוחדת להתחזק בהלכות שבת ובשמירתן.
במסגרת דבריו הזכיר הרב כי גם בראש השנה תשפ"ד, שקדם לטבח שמחת תורה ב-7 באוקטובר, חל היום הראשון בשבת, וכך גם בראש השנה תש"פ, לפני התפרצות מגפת הקורונה. הדברים הובאו במסגרת התפיסה התורנית שהציג בשיעור, ולפיה בשנים שבהן ראש השנה חל בשבת יש משמעות מיוחדת למידת שמירת השבת כסנגוריה על ישראל.
לקראת סיום קרא הרב לקבל קבלה מעשית ולא להסתפק בהחלטה כללית. "אני אתחיל ללמוד בעזרת השם בלי נדר הלכות שבת, ואני אתחיל לומר בסעודות הלכות שבת, ואני אזרז את בני משפחתי להלכות שבת. אני אעשה עסק מהלכות שבת", הציע כדוגמה. לדבריו, "זו סנגוריה עצומה בשביל אותו אדם שקיבל על עצמו".
"זה מה שאנחנו צריכים להגיע איתו לראש השנה", סיכם הרב מלכא. "אמנם נשאר לנו עוד פחות מ-24 שעות, אבל להיכנס עם הקבלה הזו לראש השנה – קבלה של שמירת השבת, לא רק שבת ראשונה אלא כל השנה". לדבריו, הדרך לכך היא לימוד שיטתי: "נקפיד וניזהר ונלמד ונדקדק בהלכות השבת, כי אם אדם לא לומד – הוא לא יודע". את דבריו חתם בתפילה שבזכות שמירת השבת "ניכתב וניחתם כולנו לחיים טובים ולשלום לאלתר".
האזינו לדברים המלאים בפתח התכנית 'הלכה למעשה' ב'קול חי':
