"למלא את עצמנו בעשייה": על סיום מלאכת המשכן

בפרשת השבוע שלנו, פרשת נשא, מופיע הפסוק "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן". נשאלת על כך השאלה: ידוע שהמילה "ויהי" מביעה לשון צער, כך שאירוע שמתחיל במילה "ויהי" הוא, בד"כ, אירוע מצער. בדיוק כמו שבמגילת רות כתוב "ויהי בימי שפוט השופטים", ומדובר שם על רעב שהיה בארץ. אולם כאן מדובר על הקמת המשכן, ואיך ייתכן להתייחס להקמת המשכן כאירוע מצער?

כדי לענות על כך, מביא המדרש משל. הוא מספר על מלך, שאשתו המלכה הייתה חסרת תעסוקה. כתוצאה מכך היא הסתובבה, חסרת מעש, בכל חדרי ואגפי הארמון, ריכלה על אדם זה והתעצבנה על מישהו אחר, ובאופן כללי, עשתה בלאגן מאוד גדול בארמון ובממלכה.

חשב המלך לעצמו, והגיע למסקנה שעליו למצוא תעסוקה לאשתו. הוא קרא לה והטיל עליה משימה. "מלכתי היקרה", אמר המלך, "אני רוצה שתתפרי לי גלימה. אל תחסכי זמן ומשאבים, התקציב העומד לרשותך הוא בלתי מוגבל, משום אני רוצה שהגלימה תהיה היפה והמפוארת ביותר בעולם".

עוד באתר:

לקראת עצרת המיליון

הרב גלזר חושף: מכתב ראשי הישיבות נגד קודקוד

יענקל'ה פרידמן

חדשות התעשייה

בכורה בלעדית: טעימה מהשיר החדש של יהודה בורן

פסח בא גד

לקראת העצרת

"העדשה של הדור החרדי": שוקי לרר חושף סיפורים

אפי סקקובסקי ומני וקשטוק

ראש הישיבה יצא מוקדם

איצו פלדמן מעיד: "לא זוכר אותו כאוב כל כך"

חיים שער

המלכה עשתה כדברי בעלה המלך. נסעה למקום מסוים כדי להביא בד נדיר ומיוחד, ולמקום אחר כדי למצוא שם אבנים טובות ומרגליות עבור שיבוצם בגלימה המפוארת. היא הקצתה את כל משאביה ומרצה בכדי להגיע לתוצאה המיוחלת. ואכן, לאחר תקופה די ארוכה, עמדה הגלימה מוכנה, בדיוק בהתאם לרצונות והדרישות של המלך.

המלך התרגש והתפעל מאוד מהתוצאה המרשימה וקיים טקס מרשים בהשתתפות כל בני הממלכה, להם הציג את גלימתו המפוארת. כולם כמובן התלהבו מאוד מהגלימה, והריעו למלך והמלכה. בלילה, לאחר הטקס, שאלה המלכה את המלך, "בעלי היקר, מה אתה חושב באמת על הגלימה? האם היא יפה בעיניך?"

להפתעת המלכה, תגובתו של המלך הייתה צוננת. מיד הסביר המלך לאשתו, "תראי, מלכתי. הגלימה אמנם יפה ומיוחדת, הכי מיוחדת בעולם. אבל עד עכשיו השקעת בה את כל זמנך ומרצך, והממלכה הייתה רגועה. עכשיו, כשסיימת את המלאכה, מה יהיה איתך?"

כך, מסביר המדרש את פירושה של המילה "ויהי" בהקמת המשכן. כל הזמן שבני ישראל השקיעו את מרצם בהקמת המשכן, התרוצצו ממקום למקום והשיגו את כל הדרוש עבורו, הם היו עסוקים ולכן לא חטאו. אולם כעת, כשהמלאכה הסתיימה, חושש הקב"ה שאלו יחזרו לסורם, וכמו שרואים בפרשת בהעלותך שכך אכן אירע למעשה, ובני ישראל החלו להתלונן ולהכעיס את הקב"ה.

אם כן, המסר העיקרי אותו עלינו ללמוד מכך בתקופה שאחרי חג השבועות וקבלת התורה, הוא שעלינו לדאוג לכך שתמיד נהיה עסוקים בדברים טובים ומועילים. כך נמלא את עצמנו בעשייה ברוכה וחיובית, ולא נתפנה לעסוק בדברים שליליים.

את הדברים אמרה הרבנית חגית שירה למיכל ירושלמי בתוכנית "אשת חיל" ברדיו קול חי.

האזינו: