הפלייליסט לפרשת לך לך: ילדינו מול ילדי ישמעאל

ברוך שובכם לפלייליסט השבועי שלי. והשבוע יש המון שירים גם מתוך הפרשה וגם עוד שירים וכמובן עוד כמה שירים שקשורים לפרשת השבוע ע"י ווארטים על הפרשה. קרדיט לווארטים אני חייב לתת לידידי המוכשר מאוד מני גירא שורץ שמשדר לכם כל יום שישי בין 12:00 ל-14:00 (בארה"ב 5 עד 7 בבוקר) ובתוכנית הזאת מביא בכל שבוע דברי תורה והקשרם לפרשת השבוע בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו.

וכמנהגי מידי שבוע, לפני שניגשים לפרשת השבוע. מתייחסים לקצת אקטואליה, יארצייטים או שמחות, ולפעמים גם לעמוד היומי בגמרא. השבוע נתייחס לכל הקטגוריות האלה.

—

נתחיל עם יארצייט. ביום שלישי ז' בחשון היה היארצייט של הגה"ק רבי מאיר שפירא זצ"ל מייסד 'הדף היומי', (וגם יהיה ווארט על הפרשה) לכן שמתי שיר נפלא שהוא הלחין וגם ביקש לשיר אותו בעת פטירתו – 'אם אמרתי מטה רגלי' בביצוע של אודי דוידי.

—

אם כבר הזכרתי יארצייט אחד נתייחס לעוד יארצייט שיחול ביום ראשון הקרוב. וכמובן אני מתכוון להילולת רחל אמנו. הכנתי לכם שישה שירים. הנה הרשימה לפי הסדר:

קול ברמה – חיים בנט.

קול ברמה – נתנאל מנת.

קול ברמה – להקת דביקות מתוך מחרוזת במופע האסק מס 4.

קול ברמה ומסיים עם ושובו בנים שהלחין רבי שלמה קרליבך  – שרולי ויליגר מתוך מחרוזת במופע האסק מס 17.

קול ברמה – יוסי גרין עם מקהלת אידיש נחת במופע לייב.. (שמתם לב שאני מאוד אוהב שירים בגרסת לייב…).

יש שכר – פרחי מיאמי מזרח. ומי שמכיר אותי טוב יודע שאני לא אשכח את השיר יש שכר של יהודה צ'יק… שיר שבסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה2000 היה להיט גדול, בין ראשוני השירים שעובדו עם אלקטרוני.

—

ועכשיו לשמחות…ביום חמישי שעבר למדו בדף היומי את הגמרא במסכת פסחים דף מט עמוד א': ת"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח וישיא בתו לת"ח משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. ברוך השם והקב"ה יעזור שנראה רק שמחות.

בבית כנסת שבו אני מתפלל בלי עין הרע כבר כמה שבועות ברצף שיש חתונה אצל אחד מאנ"ש. והשבוע גם היה חתונה של אחיינית שלי (וזו הסיבה שלא התייחסתי לזה בפלייליסט של שבוע שעבר) ולכן אני שמתי את 'מחרוזת חתונה' של אברהם פריד (שעבר עריכה קטנה על ידי).

—

אתם בארץ הקודש כבר עברתם לשעון חורף. תזכרו לכוון את השעוני שבת. ולאחיי בארה"ב שעוברים לשעון חורף במוצאי שבת, שים לכם כבר תזכורת במוצאי שבת לכוון את השעונים. וכמובן שאני חייב להקדיש לזה שיר. ובחרתי בשיר ומעביר את הזמנים של הזמר שגם משדר בכל ערב שבת בבוקר בקול חי מיוזיק משעה 10 עד 12 אלי פרידמן.

—

עכשיו ניגשים לפרשת השבוע:

רק התחלנו סדר בראשית וכבר עושים "חזרה" לרש"י הראשון של פרשת בראשית. שמחה פרידמן בשירו הכל כך מדהים שר את הקושיה של רש"י, מדוע התורה מתחילה עם בראשית, שלא יאמרו אומות העולם ליסטים אתם וכו'. והשבוע בפרשת לך לך לבד רואים ארבע פעמים שהקב"ה מבטיח לאברהם אבינו את ארץ ישראל. ועל הבשורה הזאת יש לנו הרבה שירים מצוינים של זמרים רבים שכבר עומדים בתור כדי לשיר לכם את השירים הנפלאים. (בדרך כלל במופע לא מגלים בהתחלה מי הזמרים אבל אצלי לא נוהגים כך) יונתן שינפלד, יהיו הרבה שירים של דדי גראוכר… וכפי שכתבתי בשבוע שעבר על האג'נדה שלי על אחדות ולכן שוב נראה אחדות בין שני זמרים – דואט נפלא של ברוך לוין ויונתן רזאל.

—

לך לך מארצך וממולדתך וכו' אומר רש"י להנאתך ולטובתך. האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל בספרו דברי יואל מבאר מה הניסיון הרי אם הקדוש ברוך הוא מצווה את הבן אדם אפילו יהודי פשוט אם יש לו ציווי מפורש של הקדוש ברוך הוא מחוייב לו כל שכן שהקדוש ברוך הוא בעצמו מתגלה לאברהם אבינו ונותן לו את ההוראה הזאת. אלא יש לומר שעיקר הניסיון היה האם אברהם אבינו עשה זאת בשמחה האם הוא עושה זאת בכל ליבו ובכל נפשו בשלמות וזה מה שמבאר רש"י להנאתך שאברהם אבינו ילך ויעשה את את ההוראה הזאת של הקדוש ברוך הוא בשמחה בחדווה. כמובן שאני חייב לשים שיר על המילים עבדו את השם בשמחה. בחרתי בשיר עבדו את השם בשמחה של מיכאל שטרייכר

—

פסוק ב: "ואעשך לגוי גדול ואברכך והיה ברכה". מדוע ישנה הכפילות של "ואברכך" והיה "ברכה", בספר 'תורת חכם' מחכמי ארם צובה מביא פירוש יפה, "ואברכך" שאברהם יבורך ממרום ואז תהיה "ברכה" שבאמצעותו תהיה ברכה לכל העולם. בספר 'נתיבות הדעת' פירש בהתאם למה שמופיע בגמרא שאברהם אבינו היה מכניס אורחים והיה אומר להם לא משלי אכלתם, אלא משל בורא עולם, מיד הודו ובירכו (כך שר לנו ברוך לוין מתוך האלבום הבכורה שלו 'וזכנו') ומזה לומד ה'נתיבות הדעת' על פי המדרש כי אברהם אבינו לא ביקש תשלום מאלה שהתארחו אצלו כל זמן שהם בירכו להשם יתברך כי אם אתם מברכים את השם הפירוש אם אתם מברכים את השם באמצעותי אזי כך מגיע אליי השפע והברכה.

—

פסוק ג: "ואברכה מברכיך ומקללך אאור", אומר ה'כלי יקר' מה שלא נאמר "ואאר מקלליך" כדרך שאמר "ואברכה מברכיך", כי לאדם מערכי לב, קודם שמוציא איזה דיבור מן השפה ולחוץ כי הוא מעריכו תחלה בלב ובמחשבתו. וידוע שלטובה הקב"ה מצרף מחשבה למעשה אבל מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה. וזה מסר לכולנו, לחשוב טוב ואז יהיה טוב כפי ששר לנו יוני שלמה.

—

פרק יג פסוק ז' ויהי ריב בין רעי מקני אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ. לכאורה מה הקשר בין תחילת הפסוק וסוף הפסוק. מה ההקשר בין הריב של רעי מקני אברהם ורעי מקני לוט לכך שהכנעני אז יושב בארץ. מובא בספר פרפראות לחכמה בשם חכמי המוסר שהתורה מלמדת אותנו יסוד חשוב. ריב בן אחים זה דבר קשה בכל מקום בכל מצב. אבל מתי ריב כזה הופך להיות קשה שבעתיים שיש עוד אויבים ועוד אחרים שמצטרפים לריב הזה. זה מה שהתורה מלמדת אותנו כשיש ריב בין אחים ואז נוספים מצטרפים אליהם אז נהיה כנעני אז בארץ. אבל לעומת זאת כשיהודים חיים באחדות בשלום שהרי מידת השלום היא המידה של הקדוש ברוך הוא כידוע שהשלום שלו (כפי שאומרים בזמירות לשבת) אזי אפשר לפתור את הבעיות הללו של הכנעני אז בארץ. שמתי את השיר שהשלום שלו של שלומי גרטנר מתוך האלבום והתקין, עד כמה שלומי גרטנר מתוק, השיר הזה עוד יותר מתוק. לחן נפלא של דוד חריג שלי. הלא הוא פינקי וועבער. והעיבוד ע"י המעבד שלדעתי הכי טוב בעולם המוזיקה היהודית שהיה אי פעם וזה משה לאופר.

—

פרק יג פסוק ח' ויאמר אברם אל לוט אל נא תהא מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו. הזכרתי מקודם את האחדות בין שני זמרים, הפסוק הזה (וגם בהפטרה איש את רעהו יעזורו) שוב מזכיר לנו את העניין של אחוה. 'אנשים אחים אנחנו'. כפי ששר לנו ליפא שמעלצער.

—

פרק יג פסוק יט, "ויברכהו ויאמר ברוך אברם לקל עליון קונה שמים וארץ". כשראיתי את המילים "קל עליון קנה שמים וארץ" מיד נזכרתי שאנחנו אומרים אותן בשבת "מי ידמה לך ומי ישוה לך וכו' קל עליון קונה שמים וארץ". כמובן שאסור לפספס הזדמנות כזו להשחיל שני שירים. השיר הראשון הוא לחן שאי אפשר לתאר בכלל במילים, ואין מלחין אחד בעולם שיכול להלחין שיר שכזה חוץ מידידי היקר ואהוב עלי ביותר ה"ה רבי יוסי גרין, הביצוע המקסים ביותר ע"י אברהם פריד. והשיר השני הוא של 'פרחי מיאמי', לחן כמובן של ירחמיאל ביגון. שימו לב שאחד מהסולואים הוא לא אחר ארי גולדוואג.

פרק יג פסוק כ, "ויתן לו מעשר מכל". מביא ה'פרקי דרבי אליעזר' שאברהם אבינו היה הראשון שנתן מעשר ועל העניין הזה הגמרא בתענית אומרת "ובחנוני נא בזאת", מי שנותן מעשר יכול למעשה לבחון כביכול את הקדוש ברוך הוא כי הקדוש ברוך הוא נותן יותר ויותר ומי שנותן, עליו נאמר "והריקותי לכם ברכה עד בלי די". הייתי בדילמה איזה שיר לבחור מצד אחד רציתי לשים גרסת לייב של ישי ריבו מתוך מופע צמאה או שיר שהרבה פחות מוכר אם בכלל בארץ ישראל של הזמר האהוב עלי רבי מיכאל שניצלער ע"ה בלחנו של יוסי גרין, אבל כדי שתהיה אחדות – שניהם זכו להיכנס לפלייליסט…

בהפטרה יש כמה שירים שאני בטוח שכולכם מכירים. נתחיל עם השיר "הלוא ידעת" של יעקב שוואקי. דדי גראוכר חוזר שוב עם השיר "וקוי השם יחליפו כח". ולסיום, אברהם פריד מזכיר לנו את הענין של ביצוע לייב במופע של 'אהל' – "איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק!".

שיר לכבוד שבת: הגר בורחת מבית של אברהם אבינו. ומלאך אלוקים מספר לה שיהיה לה בן והבן הזה יהיה "פרא אדם" (ועוד איך…) אנחנו תמיד מתפללים שיהיה לנו "גוטע קינדרלעך, וואוילע קינדרלעך", שיתן לנו "אידיש נחת" אמן.

שתהיה לכם שבת שלום.