
דבורי חשין, ביתה של הסופרת החרדית יוכבד סאקס מספרת: "כל חוויה או אירוע, היא תמיד שיתפה אותנו והיה מונגש בצורה כל כך מעניינת ויצירתית. היא הייתה מסתכלת על העולם בעיניים מאוד סקרניות. להבין בכל דבר מה קרה, לתת מגוון של פרשנויות להתנהלויות של דמויות בתוך העולם האמיתי, לנתח אותם, לתת עוד זווית. העובדה שהיא הייתה סופרת, באה לביטוי גם ביום יום. זו לא הייתה עבודה, זאת הייתה מהות".
"היא הייתה הראשונה שהוציאה ספרים שלא התייחסו רק לדמויות מופת שהיו לנו בהיסטוריה, כפי שהיה עד אז בתרבות הספרים החרדית, אלא ניסתה להביא את העולם הרלוונטי, דרך סיפורים של חיי היומיום פשוטים. תרחישים שקרו לכל אדם, לכל ילד. אם מדברים על המלחמה, אז באותם ימים היו מלחמת יום כיפור ומלחמת ששת הימים, אז החשיבה שלה הייתה, שכרגע הילדים מתמודדים עם אירועים מהסוג הזה, אז אנחנו ניתן להם כלים, הזדמנות וכלים להתמודד עם המצב".
עוד באתר:
היא מספרת על ההתרגשות שבהוצאת ספר חדש: "אני זוכרת את ריח הדפים החדשים, אני זוכרת את המגע של הכריכה, את הצליל של הדפדוף בספר, שיצא מבית הדפוס. איך היא הייתה מגיבה כשהספר היה מגיע הביתה מההוצאה? זו התרגשות שאין לתאר. זה כמו עוד ילד שהצטרף למשפחה".
"בהחלט כיף לשמוע סיפור לפני השינה מסופרת מרתקת ומעניינת", מסכמת דבורי חשין.
האזינו לדברים מתוך התוכנית 'הבמה שלך':