מדוע סרב הרב מרדכי אליהו לקבל את הצ'ק

בפרשת השבוע קרח ועדתו מטיחים ביקורת במשה, ומנגד נצרך משה רבינו לטעון כלפיהם.

התורה בסיפור מחלוקת קרח ועדתו, פותחת צוהר להבנה בהבדל שבין ביקורת בונה לביקורת הרסנית,
כיצד נדע האם המילים שאנו עומדים להטיח בילד שלנו, בבעל/באשה, בעמית לעבודה או בכל סיטואציה שהיא, האם אותה ביקורת היא ביקורת בונה או שמא הרסנית ועדיף שלא תאמר.

נתחיל ברשותכם בסיפור מדהים שסיפר נהגו של הרב מרדכי אליהו,(יום פטירתו היה השבוע ביום שני כ"ה סיון, ויהיו הדברים לעילוי נשמתו)

באחת מנסיעותיו של הרב לארה"ב הוא נכנס לבקר בביתו של אחד מעשירי יהדות ארה"ב, יהודי שליבו היה חם לתמיכה והחזקה של מוסדות תורה וחסד. מיד בכניסתו לבית הרב שם לב כי פניו של אותו אחד אינם כתמול שלשום. 'מה קרה, מה מעיק עליך', פנה אליו הרב, אותו יהודי לא מיהר להשיב, אבל הרב התעקש והוא סיפר: "אני אינני שומר תורה ומצוות, אבל מאז ומתמיד הקפדתי לשמור על הזהות היהודית שלי, אני גאה ביהדותי. יש לי בן אחד שחינכתי אותו באותה הרוח. נתתי לו את הכל. את החינוך הכי טוב, את ההשכלה הכי גבוהה, כל מה שכסף יכול להשיג נתתי לו".

"לפני כמה שבועות הוא 'בישר' לי שהוא מתכוון להינשא למישהי שהוא הכיר באוניברסיטה. כשהוא הביא אותה אלינו הביתה, שמתי לב שהיא עונדת שרשרת עם צלב. מיד קראתי לו הצידה ושאלתי 'תאמר לי, היא יהודייה?', הוא הביט בי במן מבט ,כמי שמסתכל באדם שעבר זמנו 'אבא, מה זה משנה, היא בחורה טובה'. מאז אותו הרגע ,כך המשיך אותו אחד לספר לרב, אין לי חיים.

שהבן שלי יתחתן עם אשה גויה, נוצריה ??? לא ביקשתי ממנו לשמור מצוות, גם אני לא שומר, אבל לזרוק את היהדות ??? שלי יהיו נכדים גויים ??
מאז…אני לא ישן בלילות, אני לא מוצא מנוחה לנפשי. ניסיתי לדבר איתו, שלחתי אנשים שידברו איתו, אבל הוא בשלו, מתבצר בדעתו ולא מוכן לשמוע.

הרב שכאב את כאבו, ביקש מהאבא שייתן לו לנסות לדבר עם הבן. 'אנסה להניא אותו' ,כך אמר, 'מלהתחתן עם אותה אישה'.
ואכן.. הבן הגיע והסתגר עם הרב במשך שעה ארוכה. כשסיימו לשוחח, פניו של הבן היו רטובות מדמעות, הוא פנה אל אביו ואמר: "אני מבטל את החתונה… אל תדאג אבא, אני אמשיך את המסורת, הנכדים שלך יהיו יהודים כשרים".

אותו יהודי, שכפי שכבר דובר היה מעשירי יהדות ארה"ב, התרגש מאוד, הוא ביקש מהרב שיצטרף אליו למשרד,
ושם.. הוא הוציא את פנקס הצ'קים, חתם, ופנה אל הרב: 'כבוד הרב יכתוב על הצ'ק איזה סכום שהוא רוצה, אני יכול לעמוד בכל סכום, אין סכום שישווה למה שהרב עשה עבורי.
והרב.. סרב. הוא מפציר ברב והרב ממשיך לסרב.
זה המשיך כך במשך מספר דקות עד שהרב סיים את הדיון, 'שמחתי לבקר אותך ובוודאי לעזור, ה' יעזור שתראה רק נחת, ו….הרב קם ממקומו ויצא מהבית.

הנהג של הרב שהיה נוכח שם כל אותו הזמן, לא מצא מנוח לנפשו.
כיצד הרב מוותר על תרומה כל כך נכבדה שהייתה יכולה לעזור למוסדות וארגונים שהרב לקח על עצמו לעזור להם ??
מי כמוני יודע, כך סיפר הנהג, כיצד הרב מכתת רגליו כדי להשיג את אותם תרומות נחוצות, והנה כאן ישנה אפשרות לסכום עתק, והרב מסרב לקחת, מדוע ??

לא יכולתי להתאפק, ושאלתי את הרב, מדוע, מדוע הרב סרב לתרומה ??

הרב הסתכל עלי וביקש לספר סיפור. לפני שנים רבות בעיירה אחת חי לו יהודי עני מרוד. ביתו היה מט ליפול, ילדיו הסתובבו עם בגדים מרופטים ואף המזון היה במשורה. יום אחד שהמצב הגדיש את הסאה, פנתה אליו אשתו ואמרה : זהו !! עד כאן !! לך ותשיג קצת פרנסה, אל תחזור בלי מעט פרוטות בידך,
והוא.. נאמן לציוויה של אשתו, יצא מביתו ופנה לדרכו.
פרנסה הוא לא ידע מהיכן ישיג, אבל את הדרך לבית המדרש הוא הכיר. הוא נכנס אל בית המדרש ,התיישב על אחד הספסלים והחל לומר תהלים, הוא ישב שם כל אותו היום עד רדת החשיכה.

כששמש בית המדרש ביקש שיצא כי הגיע השעה לנעול את הדלתות, הוא פנה ויצא אל הרחוב.
נו…לביתו הוא לא יכול לשוב, אז הוא החל לשוטט בשבילי העיירה. לפתע הוא שמע קולות של הוללות מאחד הבתים, היה זה בית שהתגוררו בו יהודים פורקי עול.
הוא…שישב כל היום עם ספר התהילים, כאב לו עליהם ובהחלטה של רגע הוא ניגש אל אותו בית, פתח את הדלת והחל לגעור בהם,
'כך מתנהגים יהודים? משתה של הוללות ופריקת עול? מה עם קצת יהדות, קצת בורא עולם???'

הדברים שדיבר "פגשו" את הנקודה היהודית בליבם של אלו,והם ישבו לשוחח כשלאחר מכן הם שלחו אותו מביתם יחד עם צרור נאה של מטבעות. אותו יהודי חזר לביתו שמח וטוב לב. עברו להם הימים, המטבעות אזלו, והוא שוב מצא את עצמו ברחובה של עיר, מחפש ישועה. אבל הפעם הוא כבר ידע את הפתרון.
הוא חיכה לרדת הלילה, ניגש אל אותו הבית, פתח את הדלת והחל להשמיע מגערותיו…
לא עברו מספר דקות וחפצים החלו להזירק לכיוונו. הוא שחס על חייו, ברח החוצה כל עוד נשמתו בו.

'נו', פנה הרב מרדכי אליהו אל הנהג: 'מה ההבדל ? מדוע בפעם הראשונה כיבדו אותו במתת נאה ואילו בפעם השנייה הוא יצא אבל וחפוי ראש ??
התשובה היא, כי בפעם הראשונה היה אכפת לו מהם, אבל בפעם השנייה היה אכפת לו מעצמו.

אני שניסיתי להשפיע על אותו בחור שינתק את קשריו עם אותה בחורה,'רק טובתו שלו הייתה מול עיניי. אם הייתי לוקח בעבור זה אפילו דולר אחד, אם הייתי מרוויח משהו לעצמי, אם היה נכנס כאן אינטרס לעצמי, הוא היה "מריח" את זה ,ואותה.. הוא לא היה עוזב'.

הרב אליהו, כך סיכם הנהג, לימד אותי מהי נקיות. כיצד משפיעים על האחר.

ביקורת בונה עשויה ממילים שנאמרות מלב נקי. מילים שנאמרות מלב שדואג, מלב שמרחם. מילים שיוצאות מתוך לב שכזה, חזקתם שיהיו מכובדות ומכבדות.
ביקורת הורסת נגועה תמיד מאינטרס אישי. לעתים שמים לב לאותה נגיעה אישית ולעיתים היא חבויה עמוק בעמקי ליבו של המבקר. היא משרתת נטיות לב והרגשות של המבקר, שליטה, אכזבה, כעס ועוד
מילים שיוצאות מלב שכזה, לרוב אינם מכובדות ואינם מכבדות. ואף מי שיידע "להסתיר", המבוקר "יריח", בנימי ליבו את המסתתר מאחרי המילים.

כשהתורה פותחת את פרשת השבוע נאמר "ויקח קורח…" – קורח, מהות דבריו היא 'לקיחה'. הוא בדבריו רוצה להשיג משהו לעצמו.
משה רבינו לעומתו, מיד לאחר ששומע את דבריו של קורח, מספרת התורה 'וישמע משה ויפל על פניו' – משה מתפלל על קרח שלא יינזק וייענש על מעשיו.
משה רבינו, תחילת מעשיו בפנייתו אל קרח, זה דאגה לשלומו של קרח – התגלמותה של נקיות.

נו… אבל כיצד נדע אנחנו להבדיל ??
כיצד באותו הרגע לפני שהמילים משתחררות מפינו נדע להבחין מהו מקורן ??
כאן…ממילותיו הראשונות של משה ניתן לראות משהו מופלא.
כלל אצבע פשוט וגאוני.
"וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע ה' את אשר לו…"
משה רבינו מניח את תשובתו לקרח -את הבדיקה עד למחרת בבוקר.
מדוע לחכות לבקר ? מדוע שהבדיקה לא תעשה כאן ועכשיו ??

אם אנחנו לא מסוגלים להתאפק, אם אנחנו מרגישים צורך להטיח את המילים כאן ועכשיו,
ככל הנראה אנחנו חייבים לשחרר "כאב בטן" אישי שלנו, זו לא ביקורת בונה.
אם אנחנו מסוגלים לחכות עם הביקורת,
אם אנחנו יכולים לחכות למחר, אם אנחנו יכולים לחכות עוד יומיים, זו ראיה שהמילים לא נאמרות מתוך עניין אישי,זוהי ביקורת בונה.

 

שבת שלום.
אפרים אפשטיין.

להערות והארות אפשר במייל
a0527632660 @gmail.com