במקום להתעצבן תעבירו סקאלה / שגיא פרלמוטר

עדיין לא יצא לי לכתוב עם תחושת בחילה נוראית. בכל אופן, זה מה שיצא לי באחת מהרשתות החברתיות: "אחד מהדברים שלא אשכח לעולם זה את השירות הצבאי שעשיתי בגל"צ.

מבלי להיכנס לעומקו של הוויכוח המיתולוגי בקשר לנחיצותה של התחנה הצבאית, אני חייב לומר שבניגוד למה שנראה, עובדים שם קשה ואולי- קשה מאוד.

לא מעט לילות העברתי בתחנה- היה מצחיק, היה עצוב, היה כיף ולעומת תוכניות הבוקר היה גם מעניין ומעשיר. למעשה עד היום אני "חוטא" מפעם לפעם בהאזנה לילית ונזכר בלילות ההם. איך כל מילה שהייתה יוצאת אז מפי השדר לבוש החאקי, הייתה לרוב- שקולה, ברורה ומדויקת.

עוד באתר:

צפו

"173 קמ"ש? אין מצב בחיים שנסעתי במהירות כזאת"

אבי יעקב

בעקבות הראיון ב'קול חי'

הרצוג נגד השר אליהו: "שיחשוב טוב מה יוצא לו מהפה"

אלי יעקובוביץ

דברים נחרצים

הגר"ד לנדו לאברך שקיבל צו גיוס: "לא ללכת בשום אופן"

אלי יעקובוביץ

"טרוף טורף"

טרגדיה: נקבע מותו של העובד שנטרף על ידי נמר ב'תנכ"י'

פנחס בן זיו

ללא ספק החבר'ה האלה חצו גבול! לפני חמש שנים, דבר כזה לא היה עובר שידור, ואני רוצה להאמין שכך גם היום. כולי תקווה שאכן ימוצה הדין עם אותם פורקי העול, ולפחות לדעת שהשידור אמש היה השידור האחרון שלהם.

כל-כך עצוב, כל-כך פוגע וכל-כך מיותר! פשוט- חבל!"

אני חייב לציין שבעקבות הדברים הנ"ל בתוספת קובץ הסאוונד המבחיל, הגיעו תגובות לכאן ולכאן- תגובות מחזקות ומחזקות יותר, מזדהות עם הדברים ואף מזדהות יותר. משום מה, חששתי שהסטטוס הנ"ל התפרש כביכול כהכרזת מלחמה על הבאר ממנה שתיתי במשך שלוש שנים, אבל תאמינו או לא, זה לא קרה! הייתי בטוח שהחברים מהתחנה הצבאית ינטשו את החברות הווירטואלית שלנו בהינף- יד, אבל גם זה לא קרה. ולא רק שזה לא קרה, זה לא היה קרוב לקרות אם כי ההפך הוא הנכון. קצת לא מאמין שאני רושם את זה, אבל פשוט –קונצנזוס- מוחלט סביב המסקנה שזה לא היה צריך לקרות בכלל ובטח שלא בשידור, והאחראים, שלא לומר- המשת"פים למחדל האנטישמי הזה, צריכים לשאת בתוצאות.

משום מה, מלבד התנצלות או ספק – התנצלות, זה עדיין לא קרה. וככל הנראה גם לא צפוי לקרות בקרוב אלא אם מישהו ישכיל לעגן בחוק גבולות ברורים ל- "סאטירה" ו-"תכניות ההומור" , ואף לאכוף זאת. לא יכול להיות שבמדינת מוכת שואה שמנסה ב-66 שנות קיומה להתאושש מהטראומה, יעשו סאטירה על ניצולי שואה/סמלי שואה וכדומה (תאמינו או לא, זה נצפה בפריים טיים לא מזמן), וכמו כן, לא יתכן שיבקשו לדלל אוכלוסיה כזו או אחרת, תחת חסותה של ה-"סאטירה" המתירה הכל.

ועד שהשינוי יבוא "מלמעלה"-תזכרו! היום זה- המתיישבים, החרדים והדתיים בכלל, בסיר הבישול של התקשורת הכללית. ומחר זה- החרדים, המתיישבים והדתיים. ומחרתיים יהיו בסיר- הדתיים, החרדים והמתיישבים. כן, אל תחפשו שינוי, מדובר באותו מתכון של קניידלעך ,אך בסדר הכנה שונה. ולמעשה מדובר באותן האוכלוסיות שתמיד היו על "המוקד" ותמיד גם יהיו, כל עוד אותו גוף תקשורת – משמיץ, יהיה לו- רייטינג גבוה, שזה בעצם פרי קיומו.

בשלב זה, אתם לבטח תוהים לעצמכם- איך נלחמים באחוז הרייטיג הגבוה של אותו גוף תקשורת?!

זה פשוט! גשו אל המכשיר הסורר שמפיץ בביתכם או ברכבכם את דברי ההבל ותאמרו לו או לעצמכם (בשקט, כי בכל זאת אתם לא רוצים שישמעו אתכם מדברים לעצמכם)- שאתם מהיום והלאה לא מוכנים להיות חלק מהצדקת הקיום של אותו ערוץ- ותעבירו לזה שיעשה לכם טוב באמת.

פשוט וקל!

תודה לעו"ד משה אוסדייטשר על סיועו