עוד מעט שישים שנה שהר מירון מהלך עלי קסם ביום ל"ג בעומר.
בירושלים של פעם ההכנות לנסיעה למירון היו בימי חול המועד פסח בכל בית התנהלו שיחות איך נוסעים ומתי ולמי יש ילד חלקאה בבית ומיד למחרת החג הלכו כבר לברר אצל חיים אטיק מרחוב מאה שערים פינת ראש פינה על מחיר הכרטיס וזאת לדעת שנסעו במשאיות כשהספסלים נלקחו או מבית הכנסת פרושים בתי ורשה או מחצר קרלין.
מקום נוסף לרכישת כרטיסים היה אצל יצחק אייזנבאך בבתי הונגרין ועד שבוע לפני ל"ג בעומר היה מתנהל משא ומתן רוצים לשבת אחרי הגלגל או לפני הגלגל באמצע המשאית זה היה יותר זול.
בבית עסקו הבנות הצעירות בהכנת הלקח או הקמיש קיכלך והאמאות עסקו בלתפור חליפה לילד החאלקה ואחכ ללכת לפוטו קובץ או יעקובי או וויס לעשות תמונות למזכרת.
עוד באתר:
האוירה בכל בתי הכנסת היתה "מפוארט אוף מרון " את ההדלקה עשינו ברחבת בתי הונגרין ולקראת חצות היו הרגעים המיוחדים הולכים לאוטבוס עם כל התוצרת וההתרגשות כשבמרכז הילד של החאלקה חתן היום תחנה ראשונה הרטוב ואחכ רמלה התחנה הבאה חיפה מערת אליהו ואז ההתרגשות הולכת וגדלה עולים את העליות למירון המשאיות והאוטובוסים נעצרים ברחבה למטה וכולם צועדים בהתרגשות ושמחה לעבר הציון של רשב"י פה ושם נשמעים בכיות של חתני החאלקה העיפים ההורים מנסים לעודד ולשיר עד שמגיעים לחצר ושם פוגשים באנשי ירושלים וותיקיי מירון כמו הרב המקובל רבי אשר זעליג מרגולית הנראה כנינו של רבי שמעון בר יוחאי את הרב שמואל גוטפרב הרבה מהחיידר [שלמרבה הפלא הוא נפטר יום לפני ל"ג בעומר ] את סבא שלי מחדר מס' 1 מעל הציון שכבר נמצא במירון מיד אחרי פסח ועוד ועוד חסידי ברסלב וקרלין בחצר מנגן קלרינט אברום קלרנטר [סגל] שמנגן לפי איך שמשלמים לו אנשים מוצאים מטבע מהכיס וצועקים אברום הוואלכל או משהו מטארס או איזה דבקה ובצד איזה מתופף שעוזר לו בלי רמקולים אוירה של קדושה
אמי ע"ה נכנסה לציונו של רשב"י והקימה צעקות שיש לה בנות והיא רוצה בן זה הפריע למתפללים אחד מהם עלה אל חדרו של סבא שלי וקרא לו הבת שלך עושה בלאגן סבי ירד והרגיע אותה והבטיח לה שרבי שמעון שמע את בקשתה וכן אחרי תשעה חודשים אני באתי לעולם וכך נוצר הקשר העמוק שלי לציון שאני מקפיד כל שנה להגיע לשם
אני כילד נפצעתי במירון מיד אחרי שגמרו את החאלקה שלי נפלתי מהמשאית ,לא היה איחוד הצלה ולא מדא ,קשרו לי את הראש ונסעו איתי לצפת שם היה תחנת מדא וחבשו לי את הפצע וכך נסענו חזרה לירושלים 5 שעות יום שישי הגענו שעתים לפני שבת ואבי לקח אותי לראשונה למקוה של מאה שערים ושם הדלת מורכבת עם קפיץ והדלת נטרקה על ראשי הפצוע וקבלת זעזוע מוח תתארו לעצמכם ילד מפונק אחרי בנות הביאו רופאים שקבעו שאני חייב לנוח עד אחרי שבת אבי זצ"ל רץ לביתו של האדמור מתולדות אהרון שגר במרחק קצר מביתנו הוא לבש את בגדי השבת והגיע לביתנו ובקש לקרוא לרבה של הגן שלמד איתי עד יום לפני ל"ג בעומר וביקש שישיר את השירים שהוא שר בחיידר וכך התעוררתי וזכיתי לברכתו אחרי שהוא גם השלים את החאלקה והוריד לי את הבלורית.
גליס בחלאקה
