הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

הקול החדש בדרכים

"לא ציפיתי לזה": הזוכה שכולם מזהים ברחוב הופך לשופט

מנחם טוקר
למען עצורי עולם התורה

מפגינים חוסמים כבישים: שיבושי תנועה כבדים ברחבי הארץ

אלי יעקובוביץ
כך זה מרגיש

"נעצר מהבית" • אב הבחור מחכה לשחרור בנו מחוץ לכלא

אבי מימרן
תופעה נדירה

הלילה זה קורה: מחזה שמיימי של פעם בעשרות שנים

אבי יעקב
סאגת גזירת הגיוס

בדרך ל'מרד ארנונה' כולל? הצעה מפתיעה בישיבת הסיעה

שלום שטיין
קרב על הרקדיט?

"פגיעה חמורה בדעת תורה": ש"ס תוקפת את גולדקנופף

קובי אליה
"פרסומים מוגזמים"

אהרן רזאל מעדכן: זה מצבו האמיתי של יונתן רזאל

מנחם טוקר
בדרך למלחמת אחים

עימותים חסרי תקדים: חרדים התפרצו וכבשו תחנת משטרה

אבי יעקב
מחאה סוערת

מעלים הילוך: המפגינים חסמו את תנועת הרכבות

שמעון כץ
מגנא ומצלא

צו סגירה לישיבה באלעד: "ליקויי בטיחות מסכני חיים"

נתי קאליש
גל המעצרים

שוטרים צבאיים דופקים בדלת? זה מה שאתם צריכים לעשות

בצלאל קאהן ודוד חכם
הלחץ עבד

דרמה ב'עטרת שלמה': תלמיד הישיבה נעצר ושוחרר

פנחס בן זיו
דיווח

טראמפ לנתניהו: "כולם שונאים אותך, בלעדיי היית בכלא"

שמעון כץ
מונולוג חריף

"מה שקורה בשוק מחנה יהודה - חמור יותר ממעצר עריקים"

הרב משה בן לולו
דרמה בחיפה

המשטרה ניסתה לעצור בחור ממיר: "קפצתי דרך הגג וניצלתי"

נתי קאליש
הזעקה מתפרצת מעומק הלב

רדיפת עולם התורה: מחאות ענק יתקיימו היום ברחבי הארץ

נתי קאליש
תעמוד לדין

טעות ענקית: לא נתנה זכות קדימה וזה מה שהתגלה

אבי יעקב
ברקע החשש

"מי שמגיע לתחנה לא ייעצר": הבטחת המשטרה

בצלאל קאהן
חדשות התעשייה

המאוולים של מוטי שטיינמץ שהדהימו את בנייני האומה

פסח בא גד
והיא שעמדה

התפללו: יונתן רזאל מאושפז לאחר אירוע מוחי

אליעזר חסיד