הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

המאזינים מעוררים

"פריצות נוראה ואיומה": סכנה רוחנית בחוף הנפרד

יצחק חן
עדיין משווק

הסכנה לא חלפה: ממצאים חדשים בפרשת מזון התינוקות

קובי אליה
השוטרים השתוללו

רימוני הלם באמצע הלילה: הזעם החרדי מתקרב לרתיחה

פנחס בן זיו
ההתנגדות ל"פלג" בעינה

הגר"ש שטיינמן יוצא נגד ההפגנות: "אנחנו לא ארגון טרור"

נתי קאליש
"כמו בטורקיה ואיראן"

מזעזע: אלימות משטרתית חסרת מעצורים נגד המפגינים

נתי קאליש
שיר שהוא סיפור

"יאקאב" • אברהם פריד סחף את האלפים בליל ההודאה

אליעזר חסיד
צפו

תיעוד משעשע: בחורי הישיבה נמלטו מהשוטרים וזינקו לפח

שמעון כץ
אלימות השוטרים

"מה יש עוד לבדוק?": ארליך דורש הסקת מסקנות

בצלאל קאהן
גזירת הגיוס

חמיו של העצור זעק: "הם מכלים את זעמם בבני התורה"

אבי מימרן
הבוקר ב'המודיע'

המהלך הבא נחשף: שיירת ענק עם אלפי רכבים לכלא הצבאי

שמעון כץ
כל הנתונים

התרסקות שלא עוצרת: בנט ולפיד על סף מספר חד ספרתי

שמעון כץ
כתב האישום והסערה

לאחר חשיפת 'אמס': תלונה נגד הפרקליטות על תיוג חרדים

אבי יעקב
פורדיס

ירי בחתונה: השוטרים פשטו ועצרו את החגיגה | צפו

אבי יעקב
מחאה ספונטנית

אברך נעצר בתחנת דלק: "זעקותיה קרעו את הלב"

נתי קאליש
דרמה מסתורית

פרשת מחיות פרינוק: החוקרים נשארו ללא קצה חוט

אבי יעקב
המחאה בכביש גהה

"זה היה הרגע ששבר אותי": המפגין שהושפל בעדות מטלטלת

בצלאל קאהן
בני התורה הצביעו ברגלים

מכתב חריף וכואב: "נשים נבחנות בחוסר צניעות"

נתי קאליש
הלב נקרע

מג"ד 52 נפל בדרום לבנון יחד עם שלושה לוחמים נוספים

קובי פינקלר
משיבים לטענות

במשטרה מגיבים לאירועים: "לא הייתה כוונה לקרוע בגדים"

קובי סגל
ההסתה מחלחלת

"דרוס כל דוס" ועד רימוני הלם: גודי סילמן בדברים נוקבים

גודי סילמן