הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

מ-5 יצא 1

הגמר הגדול של 'המלחינים 4' • שידור חוזר

המלחינים
דיווח

האמריקנים גילו לאן הלכו התרומות למד"א - וזעמו

אבי יעקב
נעדר מאז יום שני

חיפושים בטבריה, צפת ומירון אחר בן 24 שנעלם

אלי יעקובוביץ
המתח בעיצומו

אתם קובעים: מי יעלה לשלב הבא בגמר המלחינים?

המלחינים
סוף לתעלומה

אחרי שבוע של חיפושים: האם ובתה נמצאו בבואנוס איירס

שמעון כץ
אחרי האיתור בארגנטינה

"סוף טוב, רק לא שלנו": זעקת הוריה של היימנוט

שמעון כץ
הפרטים נחשפים

התכתובות, הטלפונים והטיסה: כך אותרו מלי וליאל

שמעון כץ
צפו בקטע

שורד השבי לשר בן גביר: "תן לי להיות זה שתולה אותם"

אבי יעקב
לבקשת ראש הישיבה

מול מאות בחורים: יוסי הלחין שיר חדש בתוך דקות

אליעזר חסיד
אמא לביאה

"כל הדרך בכינו, במשך 24 שעות לא הפסקתי לבכות"

יוסי חיים מימון
שימו לב

החל ממחר: אלפי נוסעים זכאים להחזר ברב־קו

שמעון כץ
הוביל לטרגדיה

''חצי כיתה לא מדברת עם המוחרם'' והילד איננו

יוסי חיים מימון
אתם קובעים

רגע ההכרעה הגיע: מי יהיה הזוכה ב"מלחינים 4"?

המלחינים
ראיתם? דווחו

נראה לאחרונה בתחנה המרכזית: חיפושים אחר בן 19

אבי יעקב
שיחה מטלטלת

"אין לנו קצה חוט": שעות של חיפושים שהסתיימו באסון

אבי יעקב
תוך 20 שניות

נקמת הפילים? עמדת טעינה לרכב חשמלי נהרסה

אבי יעקב
בתום גמר מותח במיוחד

יש מנצח: אבי סולי הוא הזוכה הגדול בגמר "המלחינים 4"

המלחינים
מפתיע

קיץ סוער בירושלים: לוחמי אש הוזעקו לחילוצים

אבי יעקב
תמיכה בלתי צפויה

האדמו"ר מפתיע: "בעזרת השם גדי יהיה ראש ממשלה"

אבי יעקב
עם משקפי שמש

בעקבות התלונות: הבכיר הסווה עצמו ועלה לאוטובוס

אבי יעקב