הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

תוך 20 שניות

נקמת הפילים? עמדת טעינה לרכב חשמלי נהרסה

אבי יעקב
פרטים חדשים

התעלומה בווינה מסתבכת: חשד שמלי וליאל עזבו מרצונן

פנחס בן זיו
נעדר מאז יום שני

חיפושים בטבריה, צפת ומירון אחר בן 24 שנעלם

אלי יעקובוביץ
צפו

בום בום בום ו-AI: כ"ץ בסרטון משעשע לפריימריז

פנחס בן זיו
חקירה חוצה גבולות

התעלומה בווינה: האם מלי וליאל עלו על רכבת ועזבו

גדי פוקס
הפרשה מסתעפת

"המוסד מגיע לווינה": הכותרת שמסעירה את אוסטריה

פנחס בן זיו
דיווח בארה"ב

"חיילים ניסו לקפוץ לים": המשבר על נושאת המטוסים

פנחס בן זיו
ראיתם? דווחו

נראה לאחרונה בתחנה המרכזית: חיפושים אחר בן 19

אבי יעקב
עם משקפי שמש

בעקבות התלונות: הבכיר הסווה עצמו ועלה לאוטובוס

אבי יעקב
עם תום בין הזמנים

אסון בקעמפ החסידי: שלושה ילדים התחשמלו ופונו במסוקים

אבי יעקב
אמא לביאה

"כל הדרך בכינו, במשך 24 שעות לא הפסקתי לבכות"

יוסי חיים מימון
ארה"ב

הפודקאסט התפוצץ: העימות של חדאד הסתיים במכות

אבי יעקב
תמיכה בלתי צפויה

האדמו"ר מפתיע: "בעזרת השם גדי יהיה ראש ממשלה"

אבי יעקב
התמונות והסיפורים

'בין הזמנים' רווי דמעות: שרשרת האסונות בציבור החרדי

נתי קאליש
שיחה מטלטלת

"אין לנו קצה חוט": שעות של חיפושים שהסתיימו באסון

אבי יעקב
דיווח

האמריקנים גילו לאן הלכו התרומות למד"א - וזעמו

אבי יעקב
"ידינו כבולות"

"כמו ב-6.10": אזהרה מטלטלת מהמתרחש באזור הקו הצהוב

שמעון כץ
ממשלה בכל מחיר

גם עם 58 מנדטים: התרחיש של איזנקוט להחלפת נתניהו

אבי יעקב
שלושה נתבעים

הונאת ענק בקהילה החרדית בארה"ב: 47 מיליון דולר גויסו

יוני שניידר
הוביל לטרגדיה

''חצי כיתה לא מדברת עם המוחרם'' והילד איננו

יוסי חיים מימון