הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

"מנגנון פוליטי מושחת"

גם תנובה וטפרברג: באו"ם הרחיבו את 'הרשימה השחורה'

שלמה ריזל
ממייסדי הצלה

דיין האמת: ר' דוקי גרינוולד ז"ל נפטר בגיל 57

נתי קאליש
חריג ומפתיע

הזמר היה בהלם: חתול נתקע מתחת למכסה המנוע

מנחם טוקר
הפעילות הסתבכה

סירב לעצור והתנגש בניידת, אחד השוטרים נפצע

שניאור כהן
"השומר אחי אנוכי?"

ממעצר הבית לבית ראש השב"כ: בקשתו של זיני

אבי יעקב
טרגדיה בערב סוכות

כלתו של חבר הכנסת: אם לשלושה נפטרה בגיל 39

אלי יעקובוביץ
בצה"ל מתחקרים

שבעה מקרים בשנה: התקלות ברחפני 'עטלף' ונפילת לוחמים

פנחס בן זיו
פסגת השמאל

איזנקוט רוצה לשלוט, בנט חסר אונים וליברמן מציע שלישייה

שלום שטיין
13 שנים מאחורי קיר

ילדיו ישבו עליו שבעה, הוא הסתתר במרחק מטרים מהם

יוני שניידר
שמחת בית השואבה

האירועים המרכזיים במוצאי חג ראשון של סוכות

נתי קאליש
התמונה ההיסטורית

25 שנה: הרגע בו שב הרבי מויזניץ לבית אביו אחרי 18 שנה

פנחס בן זיו
בדרך לחג אצל בתו

התמוטט באוטובוס: ר' יהודה אריה שנור ז"ל

נתי קאליש
צפו

חמורים בכנסת: נתניהו אצל 'אבו טאבלה' - והקטעים שנחתכו

פנחס בן זיו
כנסו לאווירה

מחרוזת שירי חג הסוכות - 'סוכת שלום' בביצוע אמני בית שמש

אליעזר חסיד
מפסיקים לריב?

מנסים ליישר קו: זה המסמך עליו חתמו ראשי גוש השמאל

שמעון כץ
סילוקם של צדיקים

בהשתתפות המונים: הלוויית המקובל רבי דוד בצרי זצוק"ל

נתי קאליש
ההיסטוריה הליטאית

הרב סורוצקין נשאל אם יבוא שוב לאומן: "תענה אתה"

נתי קאליש
כל הרגעים הגדולים

נאום נתניהו באו"ם: הכותרות והציטוטים - דקה אחר דקה

פנחס בן זיו
מפתיע

מהבמה לבית המדרש: הזמר המוכר הפך לר"מ בישיבה

מנחם טוקר
12 שנה אחרי

בגיל 42: נפטר רוצחו של הנער מוחמד אבו חדיר

שמעון כץ