הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

נשפט לעשרה ימי כלא

לילה סוער באלעד: רימונים הושלכו במחאה על מעצר תלמיד

נתי קאליש
עדות מקוממת

"כמו אחרון הפושעים": בחור ישיבה הובא אזוק לבית החולים

פנחס בן זיו
למרות

משבר ביהדות התורה: האדמו"ר מסרב לחתום על הקול קורא

פנחס בן זיו
מפלגת הציבור החרדי

המגישים ביקשו לברר: "מי מגדולי ישראל עומד מאחוריך?”

בצלאל קאהן ודוד חכם
מאולפני 'קול חי'

אזולאי נגד הפלג, אשר נגד לייטנר: צפו במהדורה המרכזית

אבי מימרן
גינויים חריפים

זעזוע: האדמו"ר הותקף בידי קיצונים ביציאתו מחתונה

נתי קאליש
צפו בתיעוד המסעיר

הפעם זה תועד: כך חוטפים בחור ישיבה חרדי בכוח לצבא

קובי סגל

בלתי נתפס: 25 'ילדי שואה' חולצו מכת לב טהור וזועקים

בשיתוף קופת העיר
יממה וחצי לבחירות

בני ברק נערכת לעצרת ענק; הפלג שוקל מחאות במקביל

נתי קאליש ושלום שטיין
כלה מאורסת

התפללו: אסתר מלכה נפצעה קשה ומורדמת ומונשמת

פנחס בינדר
חשיפה

חשד להתערבות זרה בבחירות; השגרירים מגיעים לבני ברק

הרב משה בן לולו
נתניהו ניסה לשכנע

שרשר לטוקר: "אני הפתעת הבחירות, 40-50 מנדטים"

מנחם טוקר
ראיון מיוחד ל'אמס'

גם עם 61 אין התחייבות: התנאי שמציב גולדקנופף לנתניהו

שלום שטיין
על מה ולמה

דוח משרד הבריאות: באיזו קופת חולים מתלוננים הכי הרבה?

נתי שולמן
האזינו

הראיון עם לייטנר שעורר סערה: דוד חכם מגיב לביקורת

בצלאל קאהן ודוד חכם
שמועות מסעירות

קים ג'ונג און מת? התמונות שמעוררות שאלות

שניאור כהן
מי ידע ולא מנע?

סוכן שב"כ לשעבר מעיד בקולו: "התרעתי יומיים לפני הטבח"

פנחס בן זיו
צעקות באולם המשפט

"לא אישרתי את זה": עימות שמאיים למוטט את תיקי נתניהו

פנחס בן זיו
העישון, השיר האהוב והבכי

"אמא שלי עלולה לשמוע": השאלה שהביכה את יעקב אשר

מנחם טוקר
יהדות התורה והשבת?

לגיטימציה לחילול שבת: יעקב אשר עורר סערה בצעד מקומם

פנחס בן זיו