הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

חוששים מאובדן קולות

"לפרוש בכבוד": הדיל שהוצע לגנץ - והתשובה שמסר

שמעון כץ
טוקר התערב

משה קליין חשף בשידור: "לא קיבלו את הבן שלי כי אני זמר"

מנחם טוקר
בלוף ה'התאמה' בצה"ל

רב אישר? חיילים נדרשו להיכנס לנמ"ר לצד אישה וסירבו

קובי סגל
סוף טוב

טוקר הודיע: "נמצא פתרון לבנו של משה קליין"

אבי יעקב
"הציבור החרדי"?

יצא המרצע מן השק: לייטנר פועל להחלשת הנציגות החרדית

שמעון כץ
כבש את הרשת

איך מסלסלים פאות? הסרטון החסידי שזכה ל-20 מיליון צפיות

קובי אליה
שידור מיוחד

ליל שישי: יהודה גלילי מגיע ל'שולמלייכם'

קובי ברומר ומנדי וייס
מכתב מטלטל

האב שבתו עזבה אותו, ובא לחופתה לבד: "ליבי שבור בתוכי"

הרב שלמה בכר
VIP לראשונה באומן

המקווה המפואר בעולם: 180 דולר לכרטיס כניסה

נתי קאליש
זה החשש הבא

מאות זרים בין הנעדרים: ממדי האסון בנפאל נחשפים

שמעון כץ
תיעוד מארה"ב

מלחיץ: נרדם על הפסים והתנגש ברכבת אחרת

שמעון כץ
ניתוח מרתק

הסוקר חושף: מאיפה מגיעים 8 המנדטים של עופר וינטר?

בצלאל קאהן ודוד חכם
בפורטופינו

ההקפדה של מוטי שטיינמץ: חופת ה'כוכב' - בהפרדה

אלי יעקובוביץ
מרגש במיוחד

"מזמור לתודה": שורד השבי אלקנה בוחבוט חבק בת

אבי יעקב
צפו בתיעוד

ניסיון מעצר 'עריק' בכביש 443: המונים חסמו את האזור

נתי קאליש
כ-1500 נעדרים

שליח חב"ד: "מסתמן כאסון הגדול בתולדות נפאל"

שלמה ריזל
כתב אישום

זעזוע בצפון: בן 7 הוכה והושלך לפח האשפה

שמעון כץ
מחאה סוערת

עימותים בבר אילן: נזק נגרם למתחם הרכבת הקלה

שמעון כץ
מאחלים בהצלחה

מבני ברק לברוקלין: "אברך הפלא" עבר לארה"ב

קובי סגל
מסר נוקב

הגר"ד לנדו לבחורי הישיבה: "האסון - שלא מודים בטעות"

נתי קאליש