הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

בראיון ראשון

רגעי האימה על המטוס: "הקטנה לפתה לי את היד מרוב פחד"

נתי שולמן
"מלא שמחת חיים"

עצוב: אלעזר יאיר וילנסקי נהרג בפיצוץ הנפל ברכס רמים

קובי פינקלר
הפוסק נחשף לראשונה

ב-3 בלילה: האברך כרע תחת הלחץ וביקש לגזור את הפאות

נתי שולמן
טרגדיה

אסון בביתר עילית: ילד בן 10 נהרג מפיצוץ בפח אשפה

קובי סגל
האסון בצפון

רגעים לפני הפיצוץ: התלמידים צילמו את הנפל

שניאור כהן
גילוי מפתיע

התעלומה בגבול לבנון נפתרה: זה מה שחדר לישראל

שמעון כץ
ראטעוועט

האפרו אמריקני שהפך למפורסם בזכות השיר החסידי

אליעזר חסיד
לקראת ההרחבה

צפיפות בישיבה: הרבנים פינו את החדרים לטובת הבחורים

נתי קאליש
בעקבות הנעדרים

תקווה לקצה חוט? שוב חיפושים באזור צפת ומירון

קובי סגל
צפו בתיעוד

חשב שאיש לא רואה: הרחפן תיעד את ההשתוללות

פנחס בינדר
נורת אזהרה

"חסידות גור לא במשחק": המשבר שמאיים על יהדות התורה

אבי מימרן
עפרא לפומיה

סמוטריץ' פוער את פיו: "שהרב דב לנדו יחזור בתשובה"

שלום שטיין
גייסה מיליוני שקלים

כאב ראש ליהדות התורה: צבע שחור נערכת ליום הבחירות

שלום שטיין
בדיוק 5 שנים מהברית

טרגדיה באלעד: הילד אוריאל רפפורט ז"ל נפטר בגיל 5

נתי קאליש
בריטניה

תיעוד מעורר אימה: נכנס למתחם הטיגריסים ונהרג במקום

פנחס בן זיו
צפו

חשבו שמצאו קיצור דרך לפקק, הרחפן תיעד הכל

קובי סגל
התורה, הדמעות והנכדים

כשהרב עובדיה ביקש בשתיים בלילה: "תסכימי לגור אצלי?"

מיכל ירושלמי
האירוע החריג

מה באמת קרה במעון בביתר? המומחים בהסבר על הסכנה

צבי טסלר
גזירת הגיוס

דרמה לילית בכביש 1: ניסיון לעצור בחורי ישיבה סוכל

נתי קאליש
מגובה 61 מטרים

אימה בפארק שעשועים בארה"ב: נוסע צנח אל מותו

פנחס בינדר