הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

המשדר המלא לצפייה

'שולמלייכם': שמוליק סוכות מספר על ההצלחה ושר מלהיטיו

שולמלייכם
דם החרדים הפקר

אירועי דריסה במהלך המחאות: בן 93 וצעיר בן 21 נפצעו

אבי יעקב
בנט בלחץ

טלטלה בקמפיין: "לפיד וחורב הם הפיגועים שלנו"

פנחס בן זיו
המלחינים במוצ"ש

רבע הגמר מתפוצץ: שני מתמודדים הודחו לצמיתות

המלחינים
מטלטל ומעורר השראה

טלי גוטליב נחשפת: "מצטערת שהתרסתי נגד הדת, סליחה"

פנחס בן זיו
מצטרף לרדיפת החרדים

זעם חרדי חסר תקדים על סמוטריץ': "הרצחת וגם ירשת"

שלום שטיין
זעקת עולם התורה

יום הזעם של הפלג הירושלמי: עורקי התחבורה במרכז נחסמו

נתי קאליש
פינת הפרשנים

"משוגעים חיוביים": האם הפגנות הפלג אפקטיביות?

אבי בלום
הפחד משוטרים וממעצר

בלתי נתפס: "ננעל בבית ולא הסכים לקבל טיפול רפואי"

גודי סילמן
הזוי

צפה במצלמות ונדהם: זה האיש שפרץ וגנב מהכספת

אבי יעקב
זכרונות הילדות

מתוך 30 הילדים בכיתה, רק שלושה נשארו דתיים

ישראל אהרן קלצקין
"אין לך בן חורין"

שירה, ריקודים והתרגשות: כך התקבלו המשוחררים מכלא 10

נתי קאליש
יש לה מסר

אמו של נתנאל, העצור בכלא: "יש שיחה של 7 דקות ביום"

גודי סילמן
"להרעיש עולם ומלואו"

מחאות סוערות בעקבות הכוונה להעביר 19 עצורים לצבא

אלי יעקובוביץ
מאח לאח

חרדי ללוחם: "הדם שלך לא סמוק יותר, אנחנו נלחמים יחד"

הרב נחום קרלינסקי
בני ברק מזועזעת

הצהרת תובע נגד החשוד ברצח האברך ישי פור ז"ל

אבי יעקב
ראיון ראשון

חושש ממעצר נוסף: "עכשיו זה אפילו יותר גרוע"

קובי סגל
"היינו צריכים להתעקש"

עמית סגל: זו הטעות הגדולה של נתניהו במלחמה

קובי אליה
מכתב מפתיע

בן ישיבה: "תודה גלי, הגיע הזמן להכיר טובה"

הרב משה בן לולו
יואלי וחנניה זרמו

משעשע אצל טוקר: החתן שלא השאיר מקום לאלתור

מנחם טוקר