הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

ראיון למהדורה

"חיכינו לה שלוש שנים": האב שבתו זקוקה לניתוח מדבר

שניאור ובר
צפו

"לא בהרמת יד": האזהרה בשמחת בית ויזניץ נגד הצלמים

נתי קאליש
אירוע סגור למוזמנים בלבד

במאה שערים: נכדו החסידי של בנימין נתניהו מתחתן הערב

נתי קאליש
ביקורת פתע

"פס הייצור נעצר": מה גילו הרבנים בתוך מפעל הסופגניות

הרב יוחנן רייכמן
די לתופעה!

קובי ברומר חושף: "גיליתי למה אני אלרגי"

אריאל ספקטור
מטריד

"הילדים התעוררו בבהלה, המיטות רעדו": סיוט לילי בבירה

הלל קסלר
מעבר לכל דימיון

תחקיר מטלטל: המוסד חטף שני גנרלים איראנים, חקר וחיסל

שלמה ריזל
מאחורי הקלעים

לפני המשא ומתן עם איזנקוט: המחלוקת בתוך יהדות התורה

שלום שטיין
סדקים בגוש

מרד בדרך? זו הח"כית שמציבה קו אדום לאיזנקוט

פנחס בינדר
סירב לבדיקה

הרוכב נפטר אחרי חמישה ימים: זה העונש לנהג הפוגע

קובי סגל
מבטיחים לא להשתנות

לילה של מיליונים: שני תושבי השרון זכו בלוטו

יצחק חן
לא הגיוני בעליל

למרות 2,070 אירועים שטופלו: היחידה בסכנת סגירה

קובי סגל
הבה נתחכמה לו

"תישאר חרדי ותשנה מבפנים": השיטה שנחשפת

נתי שולמן
סיקור נרחב ב'אמס'

סוער בקהילות ברחובות: "אין לסמוך יותר על הכשרות"

נתי קאליש
הכרעה

דרמה בפוניבז': מועד הפינוי נקבע, והמחיר כבד במיוחד

נתי קאליש
"קרקס פוליטי"

ליברמן התיישב בכיסא היו"ר ותקף את נתניהו, כ"ץ השיב אש

שלום שטיין
לא היה ולא נברא

"שקר מיסודו": חסידות סלונים מגיבה לחשיפת עמית סגל

נתי קאליש
תקרית חריגה

פעוט עלה על מסוע המזוודות בנתב"ג ונעלם להוריו

פנחס בינדר
אחרי 15 שנות עצמאות

אין דמוקרטיה: המדינה הצעירה בעולם שוב דוחה את הבחירות

פנחס בן זיו
כנסו להתעדכן

גשם בדרך? התחזית המעודכנת לימים הקרובים

זאב ברוורמן