הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

ההסתה מחלחלת

שוב זה קורה: חרדים הושפלו בבניין באזור חילוני

אבי יעקב
דרמה בבית שמש

הסופרמרקט עלה באש - מה גילו לוחמי האש במקום?

אבי יעקב
צפו בתיעוד

השוטרים היו בהלם: חמור כפות אותר בבגאז'

אבי יעקב
בעלות 2 מיליון שקל

המקורב של הרב לייבל מייעץ למפלגה החדשה של לייטנר

שלום שטיין
צפו בתיעוד

קרב משוטים: חיילים סינים ופיליפינים התעמתו

שמעון כץ
הזוי

6 עוזרים ו-5 נהגים: כך מבזבז הרצוג את כספי הציבור

אבי יעקב
דמגוגיה והסתה

נוקב: "הגר"ד לנדו לא דיבר על כל חובשי הכיפות הסרוגות"

הרב אליהו פרייליך
מהדורת הבוקר

קמפיין החרדים העובדים: "פתח למדרון חלקלק ובעייתי"

בצלאל קאהן ודוד חכם
רגע לפני ההשבעה

מיליון דולר תמורת חיסול: האיום על הנשיא הנבחר שתומך בישראל

יוני שניידר
שיחה יוצאת דופן

אהרן ברק: "בחור ישיבה הולך ברחוב, פתאום עוצרים אותו"

קובי אליה
טבעו זה אחר זה

אסון משפחתי באוהיו: 5 נספו בתוך דקות ספורות

אבי יעקב
תגובת לקוחה

רכשה טונר ב-80 שקל והסתבכה באיום של 75,000

צבי טסלר
מונולוג חריף

נתי קאליש במתקפה חריפה: "הפלג, הפלגתם קצת יותר מדי"

נתי קאליש
גודל המחדל

מהנדס התריע על ליקויים • תיעוד: רגע קריסת המרפסת

קובי אליה
מעל לדרך הטבע

לביאה התנפלה על רועה צאן; הסוף הדהים את העולם

יוני שניידר
תיעוד מסכם

האדמו"ר מגור בראש האלפים בכלא 10; חמישה פונו לטיפול

נתי קאליש
רגעי אימה

נשאב מחלון המטוס וניצל: "מודה לאלוקים כל יום"

שמעון כץ
אסון קריסת המרפסת

עדות מצמררת מהזירה בירושלים: "הנכדים ראו אותו לכוד"

אבי מימרן
פתק מרגש

לא תאמינו מה מצא תושב קרית מלאכי במרפסת בית הוריו

אבי יעקב
איום, הסתה או חופש ביטוי

"אמן תמות": התכתובות במשטרה על הפוסטים נגד נתניהו

גדי פוקס