הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

"חוסר צניעות בדבר"

תקנה חדשה ב'חברון': המאורסים לא ישנו בפנימייה

נתי קאליש
בחסדי שמים

לאחר יממה של חרדה: האברך בן ה-39 מבני ברק אותר בחיים

נתי קאליש
אירוע סגור למוזמנים בלבד

במאה שערים: נכדו החסידי של בנימין נתניהו מתחתן הערב

נתי קאליש
שינוי כיוון

"שיחקרו אותו כאוות נפשם": עורך דינו של נתניהו מפתיע

קובי סגל
"מרגיש את הכאב"

ינון מגל חושף: הרגע המרגש בביתו של הגרמ"ה הירש

פנחס בינדר
בלתי נתפס

ניצולת השבי זועמת: "כבוד הנשיא אחמד טיבי?"

פנחס בינדר
"שבר לאומי"

מחאה חריגה בכנסת: צביקה מור קרע קריעה מעל הדוכן

יענקי הס
"הולך על זה?"

"20 אלף שקל וטסלה לכל לומד תורה, וטיבי ראש ממשלה"

משה מורגנשטרן והרב רמי ראב"ד
אלימות פקחים

אימה באוטובוס: "אני מבקש סליחה, אל תרביץ לי". תיעוד

נתי שולמן
"כולם בכו"

פגישה כואבת: השגרירים התקשו להישאר אדישים

בצלאל קאהן ודוד חכם
10 ימים לפני

זעקת אם החתן שנכלא: "תנו לנו קודם להכניס אותם לחופה"

קובי סגל
טוקר שוחח איתו

"תורידי אותי, שבת נכנסה": הילד בן ה-9 שריגש את הרשת

מנחם טוקר
טרגדיה מחרידה

אסון: המחנכת יצאה מרכבה שנתקע ונהרגה מפגיעת רכבת

זאב ברוורמן
"צייד הלילה"

תיעוד: "המתדלקים" התנפלו על השודד הסדרתי

קובי סגל
ימי השלטון הערבי

מופע אימים בכנסת: אחמד טיבי הוציא חברי כנסת מהמליאה

יענקי הס
חשד חמור

שברים התגלו בגופה של בת 4 חודשים, הוריה נעצרו

קובי סגל
10 חודשים אחרי

"חשבתי שאכנס למיטה ולא אצא": אביו של יוסף איזנטל ז"ל

אבי מימרן
מזמור לתודה

בגיל 46, חמישה חודשים אחרי האסון, האם ילדה בת

פנחס בינדר
פרסום ראשון

דרמה במגעי החרדים עם גוש השמאל: אריה דרעי הטיל וטו

בצלאל קאהן ודוד חכם
ההשפלה השקטה

בלי טלית, במיטת קומותיים עם האחיינים בחדר

הרב אריאל וידר