הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

צפו בפודקאסט המלא

נתניהו מציב יעד: מעצמת AI השלישית בעולם בתוך 5 שנים

שלמה ריזל
13 שנים מאחורי קיר

ילדיו ישבו עליו שבעה, הוא הסתתר במרחק מטרים מהם

יוני שניידר
חילוץ חריג

צפו: עלה לגזום סכך ונתקע בגובה 12 מטרים

קובי אליה
עייף ותשוש

תיעוד בלעדי של האברך מביתר - שגויס לצבא אוקראינה

נתי קאליש
תפילות לרפואתו

השגריר עושה את דרכו לישראל: "נריה שלי זקוק לנס"

שמעון כץ
הצטרפו לשידור החי

רגע לפני חג הסוכות: שולי רנד מגיע לאולפן "שולמלייכם"

קובי ברומר ומנדי וייס
צפו

חמורים בכנסת: נתניהו אצל 'אבו טאבלה' - והקטעים שנחתכו

פנחס בן זיו
אש של אומן

הגרש"ב סורוצקין הרקיד את הישיבה הליטאית בשירי ברסלב

נתי קאליש
הזוי

104 קמ"ש מעל המותר: הנהגת החדשה הסתבכה

אבי יעקב
"היינו בהלם"

בקשה לתביעה של 2,500,000 שקלים נגד "ידידים"

צבי טסלר
12 שנה אחרי

בגיל 42: נפטר רוצחו של הנער מוחמד אבו חדיר

שמעון כץ
כואב

ניסה להציל את בנו ונפל לתהום: פרטי האסון נחשפים

אבי יעקב
מפחיד ומצמרר

נפש תחת נפש: הרבי מויז'ניץ התאושש - והחסיד נפטר

נתי קאליש
הפיגוע בערב היום הקדוש

האב צעק "יואב, מחבל - רוץ" והציל את חיי בנו הבכור

קובי פינקלר
האב השגריר נשא הצהרה

לאחר הניתוחים: שיפור מסוים במצבו של נריה לייטר. צפו

קובי סגל
אנרגטי ומשעשע

איצי באלד בסינגל קליפ חדש ליום הכיפורים: "כפרות"

אליעזר חסיד
כל הרגעים הגדולים

נאום נתניהו באו"ם: הכותרות והציטוטים - דקה אחר דקה

פנחס בן זיו
מאחורי הקלעים של התפעה

אחרי שנות בצורת: האמריקאים כובשים שוב את ירושלים

נתי קאליש
מפתיע

מהבמה לבית המדרש: הזמר המוכר הפך לר"מ בישיבה

מנחם טוקר
ההיסטוריה הליטאית

הרב סורוצקין נשאל אם יבוא שוב לאומן: "תענה אתה"

נתי קאליש