הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

המראות הקשים

תמיכה מפתיעה משמאל: לסקי יוצאת להגנת החרדים

קובי סגל
פרסום ראשון

תם עידן? אריה דרעי וחיים ביטון שוקלים לפרוש מהכנסת

שלום שטיין
"הייתי בטוח שזה AI"

התקשורת נדהמה מהחסיד שהתעמת בעקשנות עם נתניהו

בנימין כגן
החשש התממש

טירוף מוחלט: החתן הטרי נעצר בדרך לשמחת השבע ברכות

נתי קאליש
המעצר הנפשע

"להאמר אף אחד לא עושה איכון, אבל לחתן כן"

יוסי חיים מימון
התפתחות דרמטית

פרסום ראשון: יהדות התורה שוקלת להמליץ על גדי איזנקוט

שלום שטיין
סכסוך חמולות

תיעוד קשה מחברון: רכב דהר במהירות לתוך הקהל

זאב ברוורמן
אלימות מחרידה

המשטרה זרקה רימוני הלם על מוחים: אצבעות מפגין נקטעו

פנחס בן זיו
גל המעצרים

בכביש בדרך לבית: הבחור שמסייע לעריקים - נעצר בעצמו

נתי קאליש
תיעוד האלימות

"הוא תלש לו את הזקן": המשטרה תפצה ב-10,000 ש"ח

פנחס בן זיו
טור דעה

לא כל הישג מצדיק: כבודו של הציבור החרדי אינו למכירה

יענקי הס
עימות חריף

פניות מהקואליציה לאיזנקוט? השרה כתבה: "מודה באשמה"

שלום שטיין
השכל הגיע מאוחר

אחרי הסערה והמחאות: החתן יערי ליברמן שוחרר ממעצר

נתי קאליש
שיחה משעשעת

"הבחירות מבוטלות": שרשר המלך יוצא למאבק

מנחם טוקר
אחרי התוצאה העגומה

הזעזוע בש"ס: דרמה מאחורי הקלעים בביתו של אריה דרעי

שלום שטיין
כאב עצום

רבו של החתן העצור: "חציית כל הקווים האדומים"

אבי מימרן
ב"עוון" לימוד תורה

החתן נעצר לעיני כלתו, אמה: "היא לא מפסיקה לבכות"

מנחם טוקר
"התוצאה איומה"

הכתובת הייתה על הקיר? בכיר ש"ס שובר שתיקה ומסביר

משה מורגנשטרן ואבי גרינצייג
חוגג את התוצאות

האם לייטנר יודח מתפקידו? שמואל גרינברג מגיב לראשונה

משה מורגנשטרן ואבי גרינצייג
שמות קוד מסתוריים

8 חודשים לפני הטבח: הישיבה החשאית של בכירי חמאס

קובי סגל