הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

נקודת מבט

ניצחון מתוך האפר: כשבתקשורת גילו את גבורת האדמו"רים

פנחס בן זיו
נמשכים החיפושים אחר האח

אסון מחריד: הבחור יששכר דב שפיגל נפטר בבית החולים

אלי יעקובוביץ
"רגע משמעותי"

התרגשות רבה בספארי: סייח ערוד נדיר נולד

קובי פינקלר
עדות מטלטלת

הזדקפתי מול הקצין הנאצי: "אני לא מביא תועלת?" | צפו

פנחס בן זיו
חבר החדר נפרד

"לא יודע איך לעכל": הבחור יהושע ראם ז"ל טבע במעיין

נתי קאליש
דיין האמת

המהפכן של עולם התשובה: מזכה הרבים פנחס ראובן זצ"ל

שמעון כץ
"בקנאו את קנאתי"

"פנחס זעק במיקרופון מול ההטבלה לנצרות: אל תלכו לשם"

הרב משה בן לולו
רגעים מאסון

עדות מצמררת מזירת הטביעה: "בא גל ושאב אותנו פנימה"

אבי מימרן
אזהרת דובר צה"ל

חשש כבד לירי רקטי מאסיבי לעומק ישראל בשעות הקרובות

קובי פינקלר
כאב בלתי נתפס

אביהם של הבחורים שטבעו - מצמרר: "תמחלו לי, בבקשה"

נתי קאליש
מערכון משעשע

הטיל האיראני על הקו והמאזינים מתגלגלים מצחוק

אריאל ספקטור
המאמצים בשיא

יום רביעי לחיפושים בנתניה: גזרת הסריקות הוסטה צפונה

אבי יעקב
התנגשות חזיתית

מחר זה קורה: הדחת בן גביר בבג"ץ, ניצחון לימין בבחירות

אלי יעקובוביץ
אסונות בין הזמנים

תפילה אחת מכולם: אח הנערים שנסחפו בבקשה מרגשת

אבי מימרן
החלום ושברו

האלמן הטרי בראיון מצמרר: "בכתה כל לילה לתוך הכרית"

יצחק חן
לפנות בוקר

תיעוד נדיר: האדמו"ר רוקד ברחוב בליל הסדר

פנחס בן זיו
אדיר שמך

כך הגיב הרב בשידור כשהתבשר על פטירת הבחור

יצחק חן
"מעשה חמור"

האדמו"ר ענה לחסידים: זו הסיבה שהיו נפילות בבני ברק

נתי קאליש
בתקווה לבשורה

נתניה: עשרות צוללנים פועלים ביום החמישי לחיפושים

אבי יעקב
רוקדים על החור

פגיעת ה"תריס" של גפני הגיעה לוועדת הכספים

שלום שטיין