הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

מסע מתיש אך משתלם

תיעוד: ביערות, תחת גשם שוטף וקור מקפיא לעבר רשב"י

אלי יעקובוביץ
צפו ברגעי הדרמה

חילוץ לילי מורכב: איבדו את דרכם בדרך להילולא במירון

שמעון כץ
אחרי 30 שנות מאסר

פולארד מכריז: נכנס לפוליטיקה ומתמודד בבחירות

קובי אליה
העירייה תוקפת

סערה: שוטר חנק את הרב והשכיב אותו על הרצפה

יואב צור
באוטובוס עם חסידיו

8 שעות בדרך: המשפיע נסע למירון ונתקע במחסומים

נתי קאליש
בשעת הדחק

האורגן נשרף בשיא ההדלקה מול הרבבות: "היה פיצוץ חזק"

מנחם טוקר
לאחר העלייה למירון

במרום הגליל זועמים: "מדובר בנזק של מיליונים"

אבי יעקב
"הקב"ה פיצה אותנו"

"הרופאים אמרו שאין סיכוי": אבי הרביעייה בשיחה מרגשת

מנחם טוקר
חדשות התעשייה

תיעוד מרטיט: מוטי שטיינמץ נשנק מבכי בהדלקה

פסח בא גד
גל חדש

החבילה שהפכה למארב: שיטת מעצרים חדשה של המשטרה

נתי קאליש
הרחפן תיעד

דרמה בל"ג בעומר: אמא וארבעה ילדים חולצו מצוק

קובי אליה
לחץ עולמי

הנגיף הנדיר הגיע לישראל: מקרה ראשון אחרי שנים

אבי יעקב
י-ב-ט-ל כל הגזרות

שידור מלא לצפייה: כל ההדלקות ששודרו בליל ל"ג בעומר

מערכת אמס
המשטרה בהילולא

בן גביר פרסם את מספרו האישי בשידור - זו הסיבה

אבי בלום
חבל"ז

פרסום ראשון: "בג"ץ יפסול את חוק הגיוס על הסף"

שלום שטיין
הסתיים בנס

אימה בכביש: באגר נפל על רכב וריסק אותו

אבי יעקב
כוחות רבים הוזנקו

אימה ברחובות בני ברק: צעיר בן 27 נפגע כתוצאה מירי

שמעון כץ
צפו

מאות נחסמו בדרך למירון - והחלו לחסום כבישים ראשיים

נתי קאליש
אבל בספארי

הפילה הלכה לעולמה בגיל 65, הותירה 52 צאצאים

אבי יעקב
"חשבתי שזה פורים"

הזמר הגיע לחתונה - בלי חליפה. מי הציל אותו

מנחם טוקר