הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

"הסתה ושנאה"

"אף אחד לא קיבל אישור": האולטימטום של קרעי במירון

אבי מימרן
צומת הכרעה

פרסום ראשון: התוכנית הסודית של נתניהו לפיזור הכנסת

שלום שטיין
צפו בקטע המצמרר

"צעקו לי להמשיך לנגן אבל ראיתי את האסון": מאיר אדלר משחזר

מנחם טוקר
עיכובים ואי סדר

משטרה חסרת רגישות: משפחה שכולה סורבה לעלות למירון

פנחס בן זיו
מזל טוב

שמחה מרובעת: הורי הרביעייה חבקו רביעייה נוספת

נתי קאליש
מסע מתיש אך משתלם

תיעוד: ביערות, תחת גשם שוטף וקור מקפיא לעבר רשב"י

אלי יעקובוביץ
חריג

עם הפנים של טראמפ: מסוק חדש מעורר סערה

שמעון כץ
דקות לל"ג בעומר

גשם, קור והמונים על ההר: תמונת מצב ממירון

נתי קאליש
הילולת הרשב"י

שעות של הליכה ביערות: "מי שהגיע השנה - באמת התאמץ"

בצלאל קאהן ודוד חכם
צפו

מאות נחסמו בדרך למירון - והחלו לחסום כבישים ראשיים

נתי קאליש
הסתיים בנס

אימה בכביש: באגר נפל על רכב וריסק אותו

אבי יעקב
קולומביה

צפו ברגעי הבהלה: רכב ענק דהר לתוך ההמון

אבי יעקב
י-ב-ט-ל כל הגזרות

שידור מלא לצפייה: כל ההדלקות ששודרו בליל ל"ג בעומר

מערכת אמס
בשעת הדחק

האורגן נשרף בשיא ההדלקה מול הרבבות: "היה פיצוץ חזק"

מנחם טוקר
אחרי 30 שנות מאסר

פולארד מכריז: נכנס לפוליטיקה ומתמודד בבחירות

קובי אליה
מרתיח ומקומם

סערת התחבורה להדלקה בי-ם: "אנשים יצטרכו לשלם הון"

אבי מימרן
על סף פיצוץ

ישראל וארה"ב בהיערכות מיידית לחידוש המלחמה באיראן

קובי אליה
רגע לפני שבת

"יכל להסתיים בטרגדיה": ילד נסחף למי הנחל

אבי יעקב
רגעי מתח

דרמה סמוך למירון: רכב פרץ מחסום, שוטר ביצע ירי באוויר

אבי יעקב
זו הסיבה לסגירה?

"שכחו מהחתן": נגני מירון בחשבון נפש נוקב

מנחם טוקר