הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

"התמונה ברורה"

קריסת תיקי ראש הממשלה נתניהו: "גם תיק 1000 איננו"

בצלאל קאהן ודוד חכם
השאלון

מי הם הרבנים של שמואל גרינברג? מנחם טוקר התעניין

מנחם טוקר
"כולם מדברים"

ראש העיר מזהיר: עימות עם איראן כבר בשישי?

פנחס בינדר
המקובל פרץ בדמעות

צדיק נסתר: ההספד חשף את דמות מחבר 'בלבבי משכן אבנה'

נתי קאליש
ראיתם אותו?

יצא מביתו ונעלם: חיפושים אחר תושב בני ברק בן 39

קובי סגל
הקמפיין לא הספיק

2,000,000 שקל חובות: המפלגה פונה בבקשה לעזרה

פנחס בינדר
כנסו להתעדכן

גשם בדרך? התחזית המעודכנת לימים הקרובים

זאב ברוורמן
הפרשנים מנתחים

המכשול: "בלי הקפאת מעצרי בני הישיבות אין על מה לדבר"

אבי מימרן
לא הגיוני בעליל

למרות 2,070 אירועים שטופלו: היחידה בסכנת סגירה

קובי סגל
הגלגל מתהפך

מכה לתובע לשעבר בהאג: ישלם 27,500,000 שקל

בנימין כגן
חשש לחייו

מאות מתנדבים בחיפושים אחר האברך שנעדר

קובי סגל
לא מתנצל

"אנחנו עם הגב אל הקיר": יעקב אשר חושף את המגעים

יצחק חן
אירוע סגור למוזמנים בלבד

במאה שערים: נכדו החסידי של בנימין נתניהו מתחתן הערב

נתי קאליש
אלימות פקחים

אימה באוטובוס: "אני מבקש סליחה, אל תרביץ לי". תיעוד

נתי שולמן
סיקור נרחב ב'אמס'

סוער בקהילות ברחובות: "אין לסמוך יותר על הכשרות"

נתי קאליש
עדות בשידור חי

"איפה חברי הכנסת החרדים?": הזעקה של אח העצור מנתב"ג

אבי מימרן
מטריד

"הילדים התעוררו בבהלה, המיטות רעדו": סיוט לילי בבירה

הלל קסלר
די לתופעה!

קובי ברומר חושף: "גיליתי למה אני אלרגי"

אריאל ספקטור
ההשפלה השקטה

בלי טלית, במיטת קומותיים עם האחיינים בחדר

הרב אריאל וידר
"שבר לאומי"

מחאה חריגה בכנסת: צביקה מור קרע קריעה מעל הדוכן

יענקי הס