הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

תם עידן

סוף לסאגה: ציונוב נפרד מגלימת הראשון לציון

אבי יעקב
מחדל בלונדון

המחבל דקר במשך דקות ארוכות; יהודים מסתירים סממנים

יוני שניידר
אין לו בושה

בנט נשאל על שקריו; כדי להתחמק הסית נגד הציבור החרדי

פנחס בן זיו
4 עצורים

הפגנות סוערות בכמה מוקדים על מעצר בני הישיבות

אלי יעקובוביץ
שיחת מצוקה

עצוב: השיחה נותקה, זה מה שגילו כוחות החירום

אבי יעקב
יורש העצר הותקף

צפו בתיעוד: מפגין התיז צבע על רזא פהלווי

שמעון כץ
האזינו לדברים

רשעות היועמ"שית והתרגיל של דרעי: מנכ"ל ש"ס בראיון

אבי בלום
איום קטלני

"תותחי מיקרוגל": הנשק הסודי שיבלום את רחפני הנפץ

אבי יעקב
סוף לכוסות

דרמה בי-ם: האם שתיתם יין נסך במסעדה כשרה למהדרין

אלי יעקובוביץ
הגילוי הנועז

"מצאנו גופות בכל מקום": מפקד החטיבה מספר

קובי פינקלר
הנתון המפתיע

דירות ב-650 אלף שקל: העיר שמושכת חרדים מכל הארץ

חנוך רפופורט וישראל מלמן
אוד מוצל מאש

בני ברק באבל: נפטר הצדיק הנסתר בן ה-99

אלי יעקובוביץ
ל"ג בעומר בבירה

"אין זמן לפארנצ'עס": כך תיראה הדלקת ר' מיילך

נתי קאליש
סיפור מצמרר

מה אמרה ארוסתו של החייל שאיבד את רגליו

הרב משה בן לולו
היועץ והמשבר

השמאל זועם: דוד זיני מנהל את השב"כ ברצינות

אבי יעקב
"קו אדום מסוכן"

דרמה: מפגינים פרצו לביתו של קמצ"ר - המשפחה בפנים

אבי יעקב
בדמעות שליש

תיעוד מצמרר: כך ניחם ראש הישיבה את אבי הנערים

נתי קאליש
סקירה מקיפה

התינוק מנסה לחייך, אבל מי מסוגל להישיר לו מבט?

פנחס בן זיו
האסון שנמנע

מחדל או נס? תרחיש האימה שנבלם רגע אחד לפני הפיצוץ

שמעון כץ
במקום התנצלות?

"זה בסך הכל ים": הפוסט ההזוי של יאיר לפיד

פנחס בן זיו