הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

נשלח למאסר עולם

כשהנוסע ביקש סלפי עם החוטף: הסיפור החריג של EgyptAir

יוני שניידר
אירוע דרמטי

התרעה מצמררת: מפציצי B-1 פונו במהירות מבסיס פיירפורד

שלמה ריזל
העולם נפעם

"משוגע": טראמפ על הנוסע הישראלי שהציל את המטוס

שלמה ריזל
יישר כח

הנגיד החליט לחגוג את לידת נכדו בחלוקת מיליונים לאברכים

נתי קאליש
שימוש בחבלים

"הבנו שמצבה קריטי" - נערה בת 17 פונתה לבית החולים

נתי שולמן
אישיות מיוחדת

תיעוד נדיר: ר' חיים אדלר מאלתר ומצחיק את הקהל

אליעזר חסיד
השטח מבעבע

"הוא נחטף": חשד לניסיון לגרור נער ישראלי לכיוון יאסוף

פנחס בן זיו
חשיפת 'אמס'

דיווח דרמטי: מפלגת 'הציבור החרדי' שוקלת פרישה מהמרוץ

שלום שטיין
פרטים חדשים

המחבל הודה בחקירה: "התכוונתי לרסק את המטוס בישראל"

קובי אליה
פילוח לפי ישיבות

הבחירות ברקע: בחורי הישיבות נשאלו מהי "אמונת חכמים"

שלום שטיין
אל תחמיצו

התיעוד המרגש: הטייס הגיבור לא יכול לעצור את הדמעות

פנחס בן זיו
צפו

התיעוד המלא: שמחת בית השואבה ב'עטרת שלמה'

נתי קאליש
שלוש שנים אחרי

"פחד מוות": אמילי דמארי חוזרת לרגעי החטיפה

קובי סגל
טיסת פליי דובאי

הרב על הנס הגדול: "רק האויבים יודעים כמה השתבש להם"

הרב שניאור אשכנזי
"רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים"

גיבור טיסת פליי דובאי: "היום קיבלתי תשובה מאוד מיוחדת"

גדי פוקס
נתניהו נדהם מהתיאורים

"עשיתי לו חניקה, ואז חזרתי לתא": רגעי הדרמה באוויר

קובי אליה
כל התוצאות

זה הזוכה בתואר 'שיר השנה היהודי' של תשפ"ו

המצעד השנתי
גודל הנס מתברר

יעד הפגיעה - נתב"ג: התוכנית המצמררת של הטייס העומאני

שמעון כץ
העדות המלאה

נתניהו שוחח עם הטייס הגיבור: "כמעט איבדתי את הראייה"

שלמה ריזל
נס בלתי תלוי

הקברניט: "המטוס כנראה היה מתיישר גם בלי התערבות"

אריאל ברמן