הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

19 שנה בשלטון

830,690 קולות ו-99.85 אחוז: רמזן קדירוב ניצח שוב

קובי אליה
הפיגוע בערב היום הקדוש

האב צעק "יואב, מחבל - רוץ" והציל את חיי בנו הבכור

קובי פינקלר
חד-פעמי מול גמ"חים

פחות פסולת, יותר חום: הנתונים המפתיעים על בני ברק

צבי טסלר
ההיסטוריה הליטאית

הרב סורוצקין נשאל אם יבוא שוב לאומן: "תענה אתה"

נתי קאליש
הוד והתעלות

יום הכיפורים במעונו של ראש הישיבה שהיה שרוי במצב קשה

נתי קאליש
כך זה הסתיים

מהקומה הרביעית בצינור: בריחה מסעירה בהודו

אבי יעקב
מפחיד ומצמרר

נפש תחת נפש: הרבי מויז'ניץ התאושש - והחסיד נפטר

נתי קאליש
צפו בפודקאסט המלא

נתניהו מציב יעד: מעצמת AI השלישית בעולם בתוך 5 שנים

שלמה ריזל
אש של אומן

הגרש"ב סורוצקין הרקיד את הישיבה הליטאית בשירי ברסלב

נתי קאליש
הזוי

104 קמ"ש מעל המותר: הנהגת החדשה הסתבכה

אבי יעקב
צפו

חמורים בכנסת: נתניהו אצל 'אבו טאבלה' - והקטעים שנחתכו

פנחס בן זיו
מפתיע

מהבמה לבית המדרש: הזמר המוכר הפך לר"מ בישיבה

מנחם טוקר
התפללו לרפואתו

בן השגריר ששכל את אחיו: זה הפצוע בפיגוע בכביש 443

שמעון כץ
עייף ותשוש

תיעוד בלעדי של האברך מביתר - שגויס לצבא אוקראינה

נתי קאליש
כואב

ניסה להציל את בנו ונפל לתהום: פרטי האסון נחשפים

אבי יעקב
"היינו בהלם"

בקשה לתביעה של 2,500,000 שקלים נגד "ידידים"

צבי טסלר
אנרגטי ומשעשע

איצי באלד בסינגל קליפ חדש ליום הכיפורים: "כפרות"

אליעזר חסיד
מפתיע

יכול לקנות ארמון: למה אילון מאסק גר בבית זעיר?

שמעון כץ
מתגברים כוחות בגזרה

המחבל שביצע הפיגוע בבנימין נלכד בבית חולים ברמאללה

קובי פינקלר
דיווח

בדרך לבית הכנסת: המנהרה שנבנתה עבור רה"מ נותרה ריקה

שמעון כץ