הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

4 עצורים

הפגנות סוערות בכמה מוקדים על מעצר בני הישיבות

אלי יעקובוביץ
סקירה מקיפה

התינוק מנסה לחייך, אבל מי מסוגל להישיר לו מבט?

פנחס בן זיו
הגילוי הנועז

"מצאנו גופות בכל מקום": מפקד החטיבה מספר

קובי פינקלר
במקום התנצלות?

"זה בסך הכל ים": הפוסט ההזוי של יאיר לפיד

פנחס בן זיו
פרטים חדשים

מורה מצטיין ותורם לקמפיין האריס: זהו היורה מוושינגטון

יואב צור
שיחת מצוקה

עצוב: השיחה נותקה, זה מה שגילו כוחות החירום

אבי יעקב
יורש העצר הותקף

צפו בתיעוד: מפגין התיז צבע על רזא פהלווי

שמעון כץ
ל"ג בעומר בבירה

"אין זמן לפארנצ'עס": כך תיראה הדלקת ר' מיילך

נתי קאליש
מצמרר

משה יוסף שפיגל סיים מסכת לעילוי נשמת אחיו שטבעו. צפו

נתי קאליש
מחדל בלונדון

המחבל דקר במשך דקות ארוכות; יהודים מסתירים סממנים

יוני שניידר
תם עידן

סוף לסאגה: ציונוב נפרד מגלימת הראשון לציון

אבי יעקב
"קו אדום מסוכן"

דרמה: מפגינים פרצו לביתו של קמצ"ר - המשפחה בפנים

אבי יעקב
אין לו בושה

בנט נשאל על שקריו; כדי להתחמק הסית נגד הציבור החרדי

פנחס בן זיו
גנץ נעלם

הפער העצום בין סקר המנדטים של ערוץ 12 לשל ערוץ i24

קובי אליה
תקווה חדשה

חשיפת 'אמס': פריצת דרך שתאפשר לרבבות לעלות למירון

שמעון כץ
בדמעות שליש

תיעוד מצמרר: כך ניחם ראש הישיבה את אבי הנערים

נתי קאליש
"בקרוב אצלך"

מאזינה נעלבה - וסטופל עונה לה בשידור חי

יצחק חן
האזינו לדברים

רשעות היועמ"שית והתרגיל של דרעי: מנכ"ל ש"ס בראיון

אבי בלום
סיפור מצמרר

מה אמרה ארוסתו של החייל שאיבד את רגליו

הרב משה בן לולו
האסון שנמנע

מחדל או נס? תרחיש האימה שנבלם רגע אחד לפני הפיצוץ

שמעון כץ