הבן הבכור שלנו היה אז אולי בן חודש. זה קטן.

הדודים והדודות, הסבים והסבתות, אולי היינו אלה, אנחנו, שקנינו לו, לתינוק הראשון, הנכד הראשון, את מיטב המחלצות במחלקת הפיג'מות של גאפ ניו יורק.

החבילות היו ארוזות, המידות על המדבקות מדוייקות, וכל שנשאר היה להלביש אותו כשהוא יוצא ארוז מהמקלחת. שביל בצד בסירוק של פעם, ריח צפונבוני של ג'ונסון אנד ג'ונסון נוי מור טירס, צהוב.

ואז זה קרה.

אולי בפעם הראשונה.

 

הוצאתי את בנצ'ו הקטן מהמקלחת, והלבשתי לו באהבת אין קץ פיג'מה דנדשה, כותנה משובחת.

מחייך ומבריק הבאתי אותו אל בעלי לסלון.

רבין ירצח עוד כחצי שנה, רק מכניסה אתכם כרונולוגית לתקופה, לאווירה.

ואז זה קרה.

התינוק הושיט את ידיו אל בעלי, נקי, בעלי חיבק אותו, אבל בעיניים שלו, של האיש שאיתו התחתנתי, ראיתי תדהמה.

 

"מה קרה?" שאלתי,

"למה אתה כזה בהלם?"

"מה זה, מה הלבשת לו?" הוא שאל,

"פיג'מה, מסתומרת?"

"אבל למה ככה?"

ואני מנסה להבין מה ההלם, ושוב שואלת מה זאת אומרת, על מה הכוונה? מה השאלה?

והוא הסביר.

"את רואה על החולצה של הפיג'מה? זו שבחלק העליון של הגוף?

יש עליה ציורים של אופנועים, בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה", עניתי. "נו".

"ועל המכנסיים של הפיג'מה יש מכוניות. בכל הצבעים, את רואה אותם?".

"רואה, נו, אז איפה הבעיה. אז מה?".

"למה לא הלבשת לו את המכנסיים עם האופנועים גם, או את החולצה עם המכוניות? למה הלבשת לו חולצה כזאת עם מכנסיים של ציורים אחרים"

"מה זה משנה?" שאלתי אותו.

"המכנסיים עם האופנועים, נקיים?"

"כן, הם במגרה של השידה. נקיים".

"חולצת הפיג'מה של המכוניות, נקייה?"

"כן, נקייה".

אז למה בעצם עירבבת?"

ולא באמת ידעתי למה. ולא באמת ידעתי מה לענות לו. לא באמת היתה סיבה.

אבל שנינו התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות.

"אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה".

"גם לא אצל אחותך", החזרתי לו.

"אבל אצלך כן."

"אצלי כן".

אף אחד מאיתנו לא ידע שזו רק הפעם הראשונה. כי  זה המשיך כמעט אל כל תחום בחיים. כסאות שונים סביב פינת האוכל שבכוונה דגתי מאיזו ערימה, צלחות שונות לסט החלבי, אקלקטיות בכל תחומי העניין בחיים, ערבובים של קודש וחול, שחור לבן צבעוני וסגול, פרחים מסוגים שונים בגינה.

"את יודעת?" הוא אמר לי איזה יום לא מזמן עם חיוך שמח מלא בגרות והשלמה,

"להיות נשוי לך זו עסקת חבילה",

"אז מה" עניתי לו, "גם לך".

המשך בשבוע הבא.

האזינו מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל:











עוד כתבות שיעניינו אותך

עדות מקוממת

"כמו אחרון הפושעים": בחור ישיבה הובא אזוק לבית החולים

פנחס בן זיו
נתניהו ניסה לשכנע

שרשר לטוקר: "אני הפתעת הבחירות, 40-50 מנדטים"

מנחם טוקר
החרדים שומרים על כוחם

אפקט תמיכת טראמפ: הליכוד וגוש הימין מזנקים • סקר

שלום שטיין
סרטון ה-AI שמעורר סערה

רודף אחרי הטיגריס ומחבק אותו: טראמפ שוב מפתיע

פנחס בן זיו
שמועות מסעירות

קים ג'ונג און מת? התמונות שמעוררות שאלות

שניאור כהן
קשה לצפייה

צרפת בוערת: מאות פצועים, אלפי עצורים ומקרון חסר אונים

פנחס בן זיו
"לא ראינו דבר כזה"

92 בעלי חיים במזוודה אחת: אנשי המכס נדהמו

אריאל ספקטור
דיין האמת

טרגדיה בהודו: אברך ממודיעין עילית נהרג בתאונה קשה

נתי קאליש
"אנחנו מרוששים"

"עדיף לתקוף עכשיו" איראן שוקלת להכות ראשונה בישראל

שלמה ריזל
העישון, השיר האהוב והבכי

"אמא שלי עלולה לשמוע": השאלה שהביכה את יעקב אשר

מנחם טוקר
הקטע המלא

"בני ברק בנויה על חריגות": הרב גלזר הצחיק ב'יזדים'. צפו

נתי שולמן

בלתי נתפס: 25 'ילדי שואה' חולצו מכת לב טהור וזועקים

בשיתוף קופת העיר
גינויים חריפים

זעזוע: האדמו"ר הותקף בידי קיצונים ביציאתו מחתונה

נתי קאליש
בחוג המשפחה

עם ההורים וסבא דונלד טראמפ: יוסף קושנר חגג 13

בנימין כגן
מפלגת הציבור החרדי

המגישים ביקשו לברר: "מי מגדולי ישראל עומד מאחוריך?”

בצלאל קאהן ודוד חכם
אוי הצביעות

"יש לי את זה מוקלט": הסיפור המפתיע על נפתלי בנט

גודי סילמן
חשש כבד לחייו

יותר מחודשיים ללא קצה חוט: איפה יהודה ספרקה?

קובי סגל
כואב ועצוב

תיעוד בידי המשטרה: כך נגרס האסון הכבד בביתר

מני גירא שוורץ
המשטרה מחזיקה בתיעוד

פרטים חדשים באסון בביתר: זה מה שגרם לפיצוץ הקטלני

נתי קאליש
אמור לי מי הם מצביעיך

"אוהב אתכם מאוד": הפנייה של נפתלי בנט למשפחה הערבית

שימי ברוורמן