הפרס המיוחד שבתוך הגלות

בשו"ע כתוב (סימן תכח) לעולם קוראים פרשת דברים לפני ת"ב ולמה? אומר הביאור הלכה כדי שנקרא את התוכחות של מרע"ה לפני ת"ב.

אומר המדרש באיכה, אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה 'איכה אשא לבדי' ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים איכה ישבה בדד.

מה הכוונה?

משה רבנו אומר 'איכה אשה לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם' – אומר רש"י המילה אשימם  – היא כתובה ללא יוד, למה ? לאמר שכפי שהדברים כתובים יש להם משמעות, המשמעות היא לא רק 'אשימם' אלא גם אשמים! אשמת ישראל תלויה בדיינים שלהם, שהיה להם למחות והם לא מחו, היו צריכים לכוון את עם ישראל לדרך הישרה ולא עשו כך.

אשמותיהם של ישראל תלויה בדיינים.

נלך שלב אחד קדימה, הגמרא במסכת יומא (ט) אומרת: מקדש ראשון מפני מה חרב מפני שלושה דברים ע"ז ג"ע ושפ"ד מקדש שני היו עוסקים בו בתומ"צ אבל הייתה בו שנאת חינם, שואלת הגמרא, למה אומרים שרק במקדש שני הייתה בו שנאת חינם, לכאורה גם במקדש ראשון כך היה?

הגמרא מביאה את שכתוב ביחזקאל (כאי ז) 'מגוּרֵ֤י אֶל־חֶ֙רֶב֙ הָי֣וּ אֶת־עַמִּ֔י לָכֵ֖ן סְפֹ֥ק אֶל־יָרֵֽךְ׃'

אומרת הגמרא שמדובר על אנשים שהיו אוכלים ושותים יחד , לא רק 'סתם' מכירים האחד את השני, אלא גם אוכלים אלה עם אלה.

ובכל אופן היו דוקרים האחד את השני בלשונם. אומרת הגמרא אז גם בבית ראשון הייתה שנאת חינם, ולא רק בבית שני, ומבארת הגמרא,  שבבית ראשון השנאת חינם הייתה רק בין נשיאי ישראל, בבית שני הייתה שנאה בתוך העם, בבית ראשון רק שנאה בין נשיאי ישראל.

אומר הכלי יקר (דברים א א)  בט' באב במדבר היה מעשה המרגלים, ביום ההוא 'נולדה' השנאת חינם! כמו שכתוב (דברים א כז) ותאמרו בשנאת השם אותנו הוציאנו ממצרים.  הפסוק אומר ותרגנו באוהליכם.

עמ"י התלוננו באוהליכם, והוצאתם דיבה, אומרים חז"ל (שבועות מז: וברש"י) ותרגנו – נוטריקון תר גנו  – תר  – לחפש גנו, לגנות! מחפשים לגנות, תרתם את המקום, את הארץ, המרגלים ותרגנו, ומחפשים לגנות.

רש"י אומר ותרגנו, הוכיח אותם על לשון הרע, כמו 'דברי נרגן כמתלהמים'  – דברי הנרגן הם קשים כמו מהלומות, נרגן הוא המוציא דיבה על אחרים.

"ותאמרו בשנאת השם אותנו" האמת היא שהקב"ה היה אוהב אתכם, אבל אתם הייתם שונאים אותו ולכן בגלל שכך אתם מרגישים, עשיתם השלכה וחשבתם שגם 'הוא כך מתייחס אליכם'.

אבל האמת היא, מה שאתם חושבים עליו, הוא לא חושב עליכם.

אז בט' באב נולדה השנאה , אח"כ בבית ראשון השנאה הייתה בין נשיאי ישראל, בבית שני השנאה היא בתוך עם ישראל!

ועוד, בבית ראשון היו ע"ז ג"ע ושפ"ד למה?

כי נשיאי ישראל במקום לפתור את ה'בעיות' בתוך העם,  הם התעסקו במלחמות הפנימיות בתוך בתי הדין.

במקום להתאחד בין הבתי דין ולהוכיח את עם ישראל, הם היו 'דוקרים האחד את השני'.

פוגעים בסמכות האחד של השני, וכך מאבדים את היכולת להוכיח את עם ישראל.

אומר השפת אמת (שנת תרנט מסעי) שלכן אהרן הכהן נפטר בר"ח אב, מדוע?

כדי לעורר אותנו לפני תשעה באב באהבת ישראל. כמו שאומרת המשנה באבות, 'הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.

אהרן היה מקרב בין הבריות, אהרן היה משפיע שלום ואחדות בעם ישראל.  ולכן אחרי שנפטר אהרן, אמר משה רבנו, 'איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם…

אם אהרן היה חי, אז היה כאן 'אוהב שלום ורודף שלום'.

אבל כעת שרוצים לבטל את 'השנאה' צריכים משהו כמו אהרן, והוא אינו בנמצא.

אמר משה רבנו 'איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם' כי אני לבד, אין בכוחי לבטל את השנאת חינם.

אבל בכל אופן 'הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם'

אומר משה רבנו, הפתרון זה לשים מנהיגים שינהלו את מערכות השיפוט ויעזרו למקד את הציבור והדור ליעילות ולאמת.

אבל בתוך המילה 'אשימם', כלומר אשימם בראשיכם, כבר מרמז משה רבנו יכול להיות שיהיה מצב של 'ואשימם' בראשיכם, המילה ואשימם, היא בלי יוד, 'ואשמם' כמו המילה אשמה, האשמה היא במנהיגים.

אז אם הייתם מקשיבים לי שאמרתי, איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם – אם הייתם מקשיבים ונמנעים מוויכוחים ומריבות, אז לא היינו מגיעים למגילת איכה, 'איכה ישבה בדד העיר רבתי עם.

איכה ישבה בדד, ירושלים איך היא נעשית בודדה, עיר המקדש, שכולם עלו אליה ברגל, איך היא נעשית כמו אשה אלמנה שבעלה עזב אותה.

איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, פעם זו הייתה עיר מלאה באנשים, 'רבתי עם' אבל כיום, 'הייתה כאלמנה'. היא יושבת לבדה.

בכו תבכה בלילה, למה כתוב בכו תבכה, למה פעמיים? בכו תבכה  – בלילה – פעמיים בכו על חורבן ראשון וחורבן שני, ירמיהו הנביא שכתב את מגילת איכה הוא רמז גם על החורבן השני, לכן כתוב בכו תבכה בלילה, ירמיהו כתב את מגילת איכה כך כתוב בברייתא (ב"ב טו).

בספר ירמיהו (פרק לו)  כתוב שירמיהו קרא לתלמיד שלו, קראו לתלמיד שלו ברוך בן נריה ואמר לו נבואות רעות שעתידות להגיע, הוא תיאר את חורבן הבית, ותלמידו ברוך בן נריה כתב את הדברים, והעביר הלאה והדברים עוררו את לב העם בתשובה, אבל כמובן היו אנשים שלא רוצים לשמוע בשורות רעות, הם רק רוצים לשמוע טוב, הם רוצים לעשות רע ולשמוע טוב…

ולכן הדברים הגיעו למלך יהויקים, הוא קיבל את המגילה ומיד קרע אותה הוא הוציא את שם השם מהמגילה ושרף את המגילה הקרועה, הוא לא רצה לשבור את לב העם, הוא חשב שהוא פועל לטובתם.

יהויקים גם ציוה לתפוס את ירמיהו ואת תלמידו ברוך בן נריה, והשם הסתיר את שניהם, וציוה על ירמיהו לכתוב שוב את הדברים, את המגילה ששרף המלך יהויקים, המדרש אומר שחלק מהדברים זו מגילת איכה.

אבל עכשיו, שלא זכיתם, אז אתם קוראים – איכה ישב בדד.

אז הפסוק אומר בכו תבכה בלילה, למה בלילה רש"י אומר כי המקדש נשרף בלילה  וגם בלילה כי הלילה של תשעה באב במדבר שבנ"י בכו בכיה של חינם.

אז אם היו מקשיבים למשה רבנו , איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם לא היו צריכים לשמוע את המגילה, איכה ישבה בדד.

משה רבנו אמר כשעם ישראל היה בתפארתו, הוא אז אמר – איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם ועוד הפסוק הראשון בספר דברים – אלה הדברים במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופן ולבן וחצרות ודי זהב

מה משמעות כל המקומות האלה?

במדבר בערבה, מול סוף בין פארן ובין תופן ולבן וחצרות ודי זהב

במדבר רומז לכך שאמרו מי יתן מותנו במדבר, בערבה רמז לחטא בעל פעור בערבות מואב, מול סוף חטאם בים סוף, בין פארן חטא המרגלים במדבר פארן, ובין תופל ולבן שתפלו על המן שהוא לבן, וחצרות מחלוקת קרח, ודי זהב חטא העגל.

 

 

 

אז במילים ספורות התורה מזכירה ברמז את משמעות החטאים

ואז אחרי מספר פסוקים משה רבנו מאריך הרבה בתיאור חטא המרגלים.

ואמרו בנ"י בשנאת השם אותנו הוציאנו מארמ"צ לתת אותנו ביד האמורי  להשמידנו. החטא המרגלים משה רבנו מאריך יותר משאר החטאים, יש בחטא זה עניין יסודי שמחויבים לתקן.

בית המקדש נחרב פעמיים בתאריך הבכי של תשעה באב,  בחטא המרגלים.

וזה באופן כללי פלא, הרי בנ"י רוצים חבל ארץ

הם רוצים לגור בארץ זבת חלב ודבש

והם ראו כ"כ הרבה נסים

ובכל אופן  הם פחדו, הרי יש להם הוכחות וניסיון טוב מאד.

שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.

 

הרי כל העולם מפחדים כולם חוששים הפלא הגדול, ובכלל, איך ייתכן שהקדוש ברוך הוא שונא אותנו?

האם יעשה הקב"ה כל כך הרבה ניסים על מנת להתנקם בסוף בעם ישראל?

אומר רש"י טענו עם ישראל שהקדוש ברוך הוא נתן למצרים ארץ טובה שהרי להם יש נילוס ארץ שמשקה את עצמה תדיר, לא צריכה גשם…

אומרים בנ", המצרים הם הם האהובים אצל הקב"ה!!! כך חושבים בנ"י

הם חושבים שהם לא אהובים, למה?

בגלל שהם רואים שלמצרים יש כל מה שהם רוצים, יש להם נילוס, יש להם חיים מסודרים…

אין טרדות אין בעיות, בארץ ישראל הם תלויים בהקב"ה, ארץ ישראל ארץ אשר עיני השם אלוקיך בא מראשית שנה עד אחרית שנה

שם הכל תלוי במצוות, והיה אם שמוע תשמעו ל מצוותי אז יהיה מטר ארצכם. אבל מצד שני אם אין מצוות, אז יש בצורת ויש גלות

והארץ היא שומרת אמונים לעם ישראל.

כתוב  בתורת כהנים 'וישבתם לבטח בארצכם, בארצכם אתם יושבים לבטח ואי אתם יושבים לבטח חוץ מארצכם'. אם יש סכנה בארץ ובחו"ל עדיף להיות בארץ. על פי הגיון ושכל קר היו צריכים חצי מהתושבים לעזוב את הארץ, בטח אם נאמין לכל הפרשנים שאומרים שאין לנו הרבה סיכוי להתמודד עם כל האויבים.

ארץ ישראל היא ארץ אשר עיני השם אלוקיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה

השפת אמת טעם למצות שמיטה שהיא רק בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ, כי רק אנשים היושבים בא"י יכולים לבקש מהם דבר כזה לעזוב את השדה שנה שלימה, בחוץ לארץ אי אפשר לדרוש כן מבן אדם כזה דבר קשה.

רק יכולים לצוותו על השבת, יום אחד בשבוע לא להכנס לחנות ולסמוך ולבטוח על השי"ת, אבל שנה שלימה אינו יכול לעזוב את מלאכתו בחוץ לארץ, ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריתיו, רק בארץ ישראל ששורה כאן אויר של אמונה ובטחון, שייך לצוות על אדם לעזוב את השדה בכל שנה השמיטה!!

אילו לא היה מצות שמיטה בתורה, היה איש כזה נקרא 'מופקר' ולא 'בוטח', איך אתה עוזב את השדה לשנה שלימה, אינך חורש ואינך זורע ואינך קוצר, ואינך משתדל כלל לפרנסתך, ככה בן אדם מתנהג?

אבל האמת הוא שכך צוותה תורה לכל היושבים בארץ ישראל לעזוב את השדה והכרם ולעזוב כל דרכי ההשתדלות, זוהי  סגולת ארץ ישראל שיש בכוחה לתת ליושביה בטחון .

חלק גדול מעם ישראל בארץ ישראל מרגישים 'מנוחת נפש הבוטח', אבל   אם לא  היינו עכשיו בארץ ישראל, היה זה בגדר הפקרות ועצלות וזלזול במהות החיים להישאר בארץ.

במצרים יש את הנילוס, במצרים הכל מסודר מבחינת עולם החומר והתלות בטבע, וישמן ישורון ויבעט ,אותיות טבע.

אומרת הגמרא במסכת יומא, שאלו תלמידי רשב"י את רבם, למה הוריד הקב"ה את המן כל יום, למה לא פעם אחת בשנה? אמר להם רשב"י כדי שהם יהיו תלויים בהקב"ה.

ילד שמבקש מאבא שלו כל יום, הבן תלוי באבא, אם הילד תלוי בהורים, אז הילד יכול לקבל מהערכים של ההורים שלו, להורים יש ערכים ומחוייבות להשפיע מהערכים שלהם לילדים שלהם, לא כמו ההורים שמפחדים לחנך, כי הם בכלל לא יודעים מהם ערכים…או כמו שמחנכים בתרבות החילונית אומרים וטוענים במרץ ובהתלהבות

שאי אפשר לחנך לערכים  כי אין ערכים.

כי מי אמר מהם ערכים. הנאמנים לפסיכולוגיה ופילוסופיה אכזיסטנציאלית

שהם קובעים בהחלטיות, שאדם חייב משמעות בחיים שלו, ומצד שני אין אמת ואין משמעות אמתית, ואת הערכים הלב של האדם הרצון של האדם ממציא, ולכן הם מרשים לעצמם לאמר אמירות בסגנון של, אם אין ערכים מוחלטים אז לא ניתן להקנות ערכים לכל היותר, אפשר לשאול שאלות ולהטיל ספיקות, תיאוריות שאומרות שחייב האדם שתהיה לו משמעות בחיים, אבל כאשר מדברים על משמעות בחיים, אם האדם יותר מדי מאמין במשמעות אז אומרים לו, כל הכבוד, אשרי המאמין, כל הכבוד שיש לך משמעות כי מי שיש לו משמעות הוא אדם מאושר, אבל אם אתה חושב שהמשמעות שלך היא אמתית, אז 'הגזמת', המשמעות היא לא לגמרי אמתית.

היא לא באמת, אמת.

לכל היותר מותר לשאול שאלות!

עמדה אפיקורסית שמאמינה שאין משמעות, מאמינה שהחכמה יכולה להטיל ספק אבל לא יכולה למצוא אמת, זה לא מדע, זו תיאוריה, תיאוריה שגם בה צריכים להטיל ספק, אבל כך הם הצינים או מטילי הספק, מטילים ספק בהכל חוץ מאשר בגישה שלהם.

אז אנשים בלי ערכים אומרים שאי אפשר לחנך לערכים כי אין ערכים, ולכן כאשר הם עומדים מול שאלה, על מי צריכים לשמור, על חייל שלנו או על מחבל, והשאלה קיימת ומטילים ספק באמת הפשוטה, ואז גם אומרים שהמחבל הוא לא אשם כי הוא גדל במקום שהוא סבל, ומלמדים זכות על הרוע, וכאשר מלמדים זכות על הרוע, מקבעים את הרוע, וכאשר מרחמים על אכזרים מתאכזרים על רחמנים ואנשי חסד שמסרו נפשים בשביל לעזור ליהודים, זה לא אחים לנשק אלא מייצרים הרבה נזק.

וגם אותם שהם חושבים שהם חכמים והם אומרים שאין ערך אמיתי ולכן אין לחנך לערכים, גם הם מחנכים לערך, לערך שאין ערך,

ערך זו מערכת שיפוט שבאמצעותה רואה ובוחן האדם את המציאות, גם האדם הזה הוא בוחן את המציאות על ידי 'הספיקות' אז גם הוא מאמין שאין אמונה גם הוא מאמין שאין אמת

הוא בוחן בודק וחושב על המציאות על בסיס הערך שאין ערך, אז גם לו יש ערכים…

אז הוא מאמין, ופתי יאמין לכל דבר, הוא מאמין שאין ערך! בכל אופן הילד תלוי באבא שלו, אם ההורה הוא חכם והוא ערכי ולא טיפש שמזלזל בערכים, ואומר שאין ערך, אם ההורה הוא חכם הוא בודק מהם ערכים הוא בודק מהי מערכת החשיבה שבודקת מהם ערכים, הוא בודק לומד חושב ואז מחנך את הילדים שלו לערכים, וכן התלות של הילד בהורה היא מהותית כדי שיוכל ההורה לחנך את הילדים שלו.

ולכן ההורה לא מביא הכל בבת אחת לילד אלא בהדרגתיות כדי לשמור על קשר כדי שההורה יוכל לחנך את הילדים שלו.

כך גם הקב"ה הוא לא מביא את המן פעם בשנה לכל השנה, לא! לא הוא מביא את המן פעם ביום כדי שכל יום יהיו תלויים בהקב"ה, וזה טובה לבני אדם! טובה להיות תלוי בהקב"ה כי כך האדם מתפלל, הוא מתפלל והוא תלוי והוא משעבד את הלב החשיבה והערכים שלו להקב"ה!

ההורים חייבים לחנך את הילד שלהם, הם חייבים להשפיע עליו, אם הם ייתנו לו כל מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, הוא ייגדל להיות מפונק, בן סורר ומורה.

הוא ייתן דרור ליצרים שלו, בלי שום דחיית סיפוקים בלי ערכים בלי חשיבה בלי גישה של אחריות וצמיחה. ואז, ייקח שנים עד שהוא יילמד להבין את משמעות החיים, אחריות רצינות, כי ההורה פינק אותו, והפינוק יצר ילד שרוצה עצוב מדוכא לא שמח בחלקו אלא רק רוצה מה שמעבר לחלקו…

טוב שההורה לא ייתן הכל כדי שלא יהיה 'וישמן ישורון ויבעט'. ויבעט אותיות טבע, שהאדם יותר מידי חושב שכל מה שהוא מקבל זה 'טבעי' ונורמאלי.

כך הקב"ה יצר מערכת שבה אנו תלויים בו, יש לנו צרכים ואנו תלויים בו, ואם אנו תלויים בו אנו משעבדים את עצמנו אליו, והשיעבוד הזה, הוא הטובה הגדולה ביותר. כך עם ישראל מכוונים את ליבם לאביהם שבשמים.

כך הם זוכים לחיי נצח לא רק חיי שעה.

זו ארץ ישראל, ארץ אשר עיני השם אלוקיך בה, שם יש את התלות שלנו בקב"ה!

באמצעות התלות אנו נעשים קרובים, ולדבקה בו.

 

אברהם אבינו כאשר הוא מגיע לארץ הוא רוצה ללכת למקום 'טרשים' מקום יבש, הוא הולך לנגב כי שם צריכים להתפלל להקב"ה הכי הרבה!

אבל כאשר לוט חוזר ממצרים, אחרי שלוט היה במצרים עם אאע"ה הוא חוזר לארץ והוא מבקש להיפרד מאאע"ה, להיכן הוא רוצה ללכת?

הוא אומר שהוא ילך לסדום, למה?

כי על האיזור הזה נאמר, כגן השם כארץ מצרים.

בתנאי שהכל מנוצל טובה אז זה גן השם, כמו המלאכים שהיו צולים לאדה"ר בשר ומסננים את היין, ואם לא, אז זה כמו ארץ מצרים, שוכחים מבורא עולם וחושבים שהכל 'טבע'.

אנשים מרגישים לא נעים שהם שומעים 'אני תלוי בהקב"ה' זה נשמע לא טוב, אנשים אומרים, אני רוצה להיות עצמאי לא תלוי!!

אני חזק ועוצמתי…זו האשלייה הגדולה!

כולם תלויים, האדם תלוי, כמו שאמר פעם אחד מהוגי הדעות האוטוקרטיה זה שלטון על המעשים של האדם, ודמוקרטיה זה שלטון על הרצונות של האדם. האדם אומר שהוא 'רוצה'. מה רוצה האדם…

כל מה שאומר האדם שהוא רוצה, הוא לא בהכרח באמת רוצה…הוא אומר שהוא רוצה…

אבל מהיכן הגיע הרצון שלו? גם הוא מושפע מכ"כ הרבה מערכות חשיבה מערכות השפעה מערכות עוצמה כח כסף וכבוד ובעל המאה הוא בעל הדעה, הוא משפיע מהדעה והמערכים שלו על החברה אז האדם אומר עני עצמאי, אבל העיניים שלו נוצצות כשהוא רואה את האחר העשיר או עם הכבוד, ואז כאשר אותו אחד אומר דעה מסויימת זה נשמע טוב, לא כי זה טוב, אלא כי אמר את זה משהו שהוא מעורר את היצרים, הכבוד או הקנאה של השומעים.

או שאנשים בעלי כח אומרים מסרים שוב ושוב, עד שהעדר שומע ומקשיב וההמונים נראים חכמים…

האדם הוא תלוי, האדם הוא מושפע

אומר הרמב"ם האדם הוא יצור מדיני האדם הוא מושפע, כמה להיות עם הטלפון כמה לחייך לבני אדם, כמה להתעסק באכילה כמה ברוחניות כמה בחינוך ילדים כמה בפעילות גופנית כמה להיות מכור לאינטרנט ועוד ועוד צרכים רצונות וערכים כל זה האדם מושפע! חוויות שהוא חווה השפיעו על הלב שלו! החוויות האלה משפיעות על עולם ההחלטות שלו, ההחלטות שלו מושפעות מחוויות שהוא ראה שמע והיה בהם.

ולכן הוא תלוי, כולם תלויים, אנו מבקשים להיות תלויים בהקב"ה ולכן ארץ ישראל היא המקום שמסמל את שיא התלות בהקב"ה

ולכן כאשר בכו בנ"י זו הייתה בכייה של חינם ובכייה לדורות, יש כאן בכייה

בכייה של חינם ולכן תהיה בכייה לדורות…

עם ישראל בוכים, בכייה של חינם, הם רוצים להפסיק להיות תלויים בהקב"ה, אז הם פונים להיות 'תלויים' באומות העולם, הם היו בארץ ישראל,  הם היו  לאלה שחיים בחוץ לארץ לא רוצים קשר עם הקב"ה רוצים שפע בלי קשר עם אבינו שבשמיים ואכן זה מה שקרה,  משחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה

רק שערי דמעה פתוחים… שערי תפילה בזמן שבית המקדש היה קיים, שערי תפילה היו בטוחים. אדם היה מגיע לבית המקדש היה מבקש תוך ידיעה ברורה שהתפילה בבת אחת מגיעה אל כסא הכבוד והוא זוכה למענה.

נראה שזה נעים להיות תלוי, האדם לא אוהב להיות תלוי משבחים היום את 'העצמאות'!

אבל זה לא נכון, כי  בני האדם, תמיד תלויים בתקשורת,  פוליטיקאים באנשי הכוח באנשי ההון באנשי השלטון, נראה שיש אפשרות להיות משוחרר מתלות, אבל זו טעות, תמיד האדם תלוי תמיד יהיה תלוי בגורמים   מסובכים, מורכבים

ועוד שהוא צריך ליישר את לבו ואת הערכים שלו בהתאם לאותם אנשים שהוא תלוי בהם. או הפוליטיקאי או איש ההו להתחנף לאותו עשיר, ובכך האדם בכל אופן נעשה תלותי באנשים ואם הוא  תלותי בהם הוא בגם במודע ולא במודע מיישר את הערכים שלו בהתאם לאותם אנשים שהוא מתחנף אליהם.

כי תמיד העולם בנוי במבנה של היררכיה ותמיד יש את אנשי הכוח בידם יבחר במי להיות תלוי או להיות תלוי בתקשורת, באנשי הכוח, אנשי השלטון ואז גם מי שתלוי בהם מושפע מדעתם או להיות תלוי בהקב"ה ולהיות מושפע מתורתו

והיהודים שוב ושוב טעמו מטעם ה'גוי והתרבות של אדום אשור ומצרים'… אוהב מתחבר מזדהה עד שמקבל 'סטירה'…ואם היהודי לא עושה קידוש הגוי עושה הבדלה… וישראל אומרים, אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו? שחולת אהבה אני, למרות הרצון בהתחלה להידבק בגוי, ואח"כ לקבל את הסטירה, בסוף …אם תמצאו את דודי מה תגידו לו? שחולת אהבה אני.

וזו מטרת הגלות, לפקוח את העיניים, ולכן כשראה רבי עקיבא את החורבן ,ואת השועל יוצא מקדה"ק הוא צחק, ואמר שזו הכל הכנה לקראת הבירור והזיכוך החרישה לא רק במקום המקדש אלא גם בלב של עם ישראל, להתייאש מתרבות אומות העולם להתחבר לתרבות עם הנצח! ובכך לזכות לצמיחה של הגאולה, ואמרו לו, עקיבא נחמתנו!