באיזה צד אתם – עם גדולי ישראל או עם כספית וגנץ?

כזה דבר עוד לא היה לי. כמות התגובות שאני מקבל על מה שדיברתי אודות הניסיון לגייס צעירים חרדים לצה"ל – שוברת שיאים. נכון, רובם תומכים בדבריי ובציטוטים שהבאתי. חלקם, וביניהם גם חברים טובים שלי, אומרים לי: 'יענקלה, הזגמת'.

גם הם נחלקים לשתי קבוצות: חלקם טוענים שהגזמתי כי עשיתי השוואה לא נכונה למעבר אשה שלא בצניעות במאה שערים (ועל זה בלבד אני אכן אתנצל מיד ואסביר להלן) וחלקם ממש חלוקים על עצם הדעה, למרות שזאת בעצם דעתם של כל גדולי ישראל.

ייאמר מיד, ומי שמכיר אותי יודע היטב, שאני הראשון לכבד כל אדם באשר הוא, ללא הבדל מעמדות, עדות, דת וכו'. ובהתאם, אני מכבד לגמרי דעות שונות משלי גם אם הן מנוגדות לגמרי משלי. אבל ככל הידוע לי, חופש הדעה והדיבור עדיין מותר כאן, בטח ובטח כשמדובר בדעה שכל גדולי ישראל מאוחדים סביבה.

אגב, לגופו של נושא, ודווקא כאחד שלא מזמן סיים שירות מילואים של כמעט חצי שנה בזיהוי חללים במחנה שורה ומכיר קצת מבפנים את הצבא, אז אני יכול לקבוע שלא רק שהצבא לא מתאים לחרדים בשום צורה, הוא אפילו לא מתאמץ לעשות 'כאילו' הוא מותאם.

לכן, כשאני רואה כמו כולם את גדולי ישראל ומנהיגי הדור יוצאים במכתב חריף ביותר נגד הר' לייבל, בנוסח שלא זכור כבר הרבה מאד שנים, אין לי ספק בכלל שכל מה שאמרתי ואמשיך לומר – הוא בדיוק מה שגדולי ישראל חושבים.

הנה, מרן הגר"ד לנדו ומרן הגרמ"ה הירש, קובעים בצורה ברורה וחד משמעית, ואני מצטט: הננו במחאה נמרצת ואזהרה כי כל השקפותיו הם רוח רעה וזו בכרם בית ישראל, וכלל יוזמותיו ומעשיו בוונתם להזיק והם סכנה לעתיד עולם התורה, ועל כן יש להיזהר מליתן לו סיוע והכרה, ולמנוע ממנו להוציא זממו לפועל, הרחק מעליך דרכו

תראו בנוסף את גדולי ישראל האחרים נלחמים במסירות נפש נגד גזירת הגיוס שמהווה סכנה מיידית על כלל בחורי הישיבות ועולם התורה. תאזינו לדברי מרן הגרמ"צ ברגמן, איזה מילים קשות התבטא נגדו. תראו את גדולי עולם התורה הספרדי, איך הם נלחמים על כל בחור ונגד הצבא החילוני, בכל מחיר.

לעומת זאת הר' לייבל חושב אחרת מגדולי הדור.

הוא בצד אחד – וכל גדולי הדור בצד השני.

וייאמר ברורות: הוא לא מסתתר, הוא מצהיר על כך בריש גלי, ואפשר למצוא ברשת סרטונים שלו בעניין, וזכותו לעשות מה שהוא חושב. לא אחלק לו ציונים. בטח אני, הקטן לעומתו.

אלא מה, לא מדובר בדעה פרטית של אדם שמנסה לשכנע מאן דהוא לעשות כך או אחרת. הבעיה הגדולה שהוא מגיע לראשי הצבא כביכול כמייצג הציבור החרדי כולו, ומנסה לסגור דילים עם ראשי הצבא, מעל הראש שלנו – ציבור שמעולם לא ראה בו חלק מגדולי ישראל או ממנהיגי הדור שכולם נוהים אחריהם.

וזה לא יאומן, איך בזמן שכל גדולי ישראל, כולל כל הנציגים החרדיים בכנסת, יוצאים בצורה פומבית, חד-משמעית וחסרת תקדים נגד סכנת הגיוס, מגיע רב, ולא משנה מי הוא, ויוצא נגד כולם? מי שמו? בשם מי הוא מדבר? גדולי ישראל שלחו אותו לבצע משימה כלשהי? הוא נבחר ציבור שיכול לבוא ולומר ש"הציבור מאחוריי"?

ואחרי כל זה, אני לא מצליח להבין מדוע ראשי הצבא צריכים לבוא לביתו, כמפגן ראווה דווקא בתוך עיר התורה בני ברק. לשם מה זה טוב? מה הם רוצים להראות בזה? ואם הפגישות האלה כל כך חשובות, הוא לא יכול לנסוע אליהם? יש מישהו אחד שלא יודע שכעת, כשאנחנו בשיא המתח בסוגיית חרדים וגיוס, זה קצת יותר מדי חריג לבוא עם אצבע בעין לתוך העיר בני ברק? הכל-הכל מכוון מטרה!!!

ועוד נקודה חשובה: שימו לב מי התומכים בהר' לייבל ובדרכו: רבנים? ממש לא. מי כן – אנשים כמו בני גנץ, או העיתונאי בן כספית, או מישהו אחר שמכנה אותו 'בן גוריון של הדור הזה' וקורא להחתמת עצומה עבורו… אלה התומכים שהוציאו הודעות תמיכה בו ובצעדיו חסרי האחריות נגד עולם התורה.

נו, אני שואל אתכם, באיזה צד אתם מעדיפים להיות – בצד של גדולי ישראל ומנהיגי הדור או בצד של בן כספית, ראשי הצבא, פוליטיקאים כמו איווט ליברמן ובני גנץ? פשוט מאד, זה מול זה, תחליטו.

אני החלטתי; אני בצד של גדולי ישראל ושל בני הישיבות.

אגב, את מה שהם מאד רצו – הם קיבלו. לצערי הרב, קומץ של אנשים הפגינו מול ביתו בבני ברק, בעת שכמה מבכירי הצבא הגיעו להיפגש איתו. אמרתי בשידור, ואני חוזר ואומר: אלימות היא לא דרכנו. או כמאמרו האלמותי של הסופר הרב משה שיינפלד: "האלימות – זמורת-זר במחננו".

אבל, שלא ילינו על אף אחד, רק על עצמם. אל תבואו אלינו, אל תכניסו לנו אצבע בעין, בטח לא כשכל הציבור החרדי רואה בניסיונות הגיוס של ילדינו כמלחמה על הבית, כפשוטו.

ראשי הצבא הגיעו בעבר בעת הצורך – וגם יגיעו בעתיד – לבתיהם של גדולי ישראל. זה לא דבר חדש. לא בעת שיגרה וגם לא בעת מלחמה. מעולם לא הפגינו מולם ולא מחו נגדם. מותר להם לבוא, בטח ובטח כשהם אורחים רצויים בבתי גדולי ישראל, בהתאם להזמנה שהם מקבלים.

ובנקודה הזו, כשדיברתי על זה בשידור, אני מרגיש שכשלתי בלשוני כשעשיתי השוואה לא נכונה בין אנשי הצבא בבני ברק לבין שכונת מאה שערים בירושלים.

אבל שימו לב, רק במינוח שגיתי. האמירה אכן במקומה. גדולי ישראל קבעו ואני רק העברתי את הדברים.

אכן אין להם מקום בבני ברק.

לא לרעיון, לא לשיטה ובטח שלא יהיה מישהו שיסגור דילים מעל הראש של כולנו, כאילו הוא פועל מטעמו של הציבור החרדי או כביכול בשם גדולי ישראל. הוא אפילו לא יכול לדבר בשם הח"כ הכי זוטר במפלגות החרדיות (וכולם יקרים ואהובים), בטח ובטח לא לסגור דילים עם ראשי הצבא על מה שאצלנו הוא היקר לנו מכל: ילדינו, בנינו, לומדי התורה, ואתם יודעים מה? אפילו לא עבור הילדים שלא מצאו את עצמם במסגרת הישיבתית, אבל נותרו בני תורה במהותם

אגב, מדוע שלא יקום מחר עוד מישהו ויחליט על דעת עצמו על פתרון חדש וירוץ לסגור עם ראשי הצבא מעל הראש שלנו? מה, כל אחד יכול לסגור לבד? איפה הגבול?

לו היתה להם מפלגה וכולנו היינו יודעים שיש מאחוריהם ציבור מספיק גדול – ניחא, ואז כמובן הויכוח האידאולוגי היה נשאר בעינו ואולי אף נוקב יותר. אך אז לא הייתי יכול כל כך להטיח ביקורת על מו"מ בשם ציבור שלם עם הצבא. בכל זאת דמוקרטיה, לא?

בשורות טובות וחודש טוב ומבורך לכל עם ישראל.