
אני רוצה להביא דברים שכותב אדם שהוא לא פרשן ביטחוני אלא משפטן, עורך דין יצחק לקס הוא אבא ללוחמים שמשרתים במילואים, והתקופה של הימים האלה לוקחת אותו אחורה אל ההיסטוריה אל ערב מלחמת ששת הימים ואל תקופת ההמתנה, דיברנו עליה השבוע והוא כותב כך: "שוב מדינת ישראל נמצאת בתקופת ההמתנה, ממש כמו בימים ההם שלפני מלחמת ששת הימים, אז, כל מדינות ערב בהובלת מצרים, תחת שלטונו של נאצר, איימו לזרוק את כל היהודים לים. כאז גם היום, חמאס, חיזבאללה, איראן, עיראק, חות'ים, סוריה, פלסטינים ביהודה ושומרון, גם ערביי ישראל, כולם גם יחד עומדים עלינו לכלותינו, לא רק בדיבורים, אלא גם במעשים שנעשו בפועל".
"ומדינת ישראל בתקופת המתנה. ממתינים לטילים מעיראק, ממתינים לטילים מלבנון, ממתינים לטילים מעזה, ממתינים לטילים מתימן, ממתינים לפלישת כוח רדואן מלבנו, פשוט ממתינים כמו ברווזים במטווח. אז די להכלה, די להבלגה ולהמתנה, די להגיש את הלחי השנייה אחרי שחטפנו סטירה מצלצלת נוראית בלחי הראשונה. חז"ל בפשטות הבינו ואמרו לנו את מה שאולי מובן מאליו, 'הבא להורגך השכם להורגו'. הדרך היחידה היא לא להבליג, לא להכיל ולא להמתין, ברור לנו שאין להם שום כוונה להפוך את הטילים לאגרטלים, אז לכן עלינו לפעול כמו שאמרו חז"ל, להשכים ולהרוג אותם".
"אנחנו לא רוצים לשמוע שוב את דברי הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט, שאמר ב-2016, 'צה"ל לא יכול לדבר בסיסמאות כמו הבא להורגך, השכם להורגו, אני לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים'. כך הוא אמר, דברים מזעזעים, ושימו לב איך הוא רואה את הסיפור, את כל הסיפור במזרח התיכון. זה חייל שמרוקן מחסנית מול נערה עם מספריים, כמעט כמו נערה עם משקפיים. לא, אנחנו לא רוצים לראות שוב מחבלים מלבנון או מעזה מתקרבים אל הגדר, ויורים מטווח אפס מבעד חרך ירי בגדר, ורוצחים את הלוחם בראל חדריה שמואלי הי"ד. אתם זוכרים את הסיפור הזה? חייל אחד, לוחם אחד שנפגע, בגלל ההתקרבות של מפגינים כביכול אל הגדר, אל הפרימטר, ואני זוכר את המשפחה שלו אז שמדברת, ואת אחותו שמתראיינת, על המחדל החמור הזה. אם היינו מתעוררים אז, לא היינו מגיעים עד הלום".
עוד באתר:
"אנחנו רוצים לראות מפקדים, כדוגמת מאיר הר-ציון, שעליו אמר משה דיין, כי הוא החייל הטוב ביותר בצה"ל. אנחנו רוצים לראות לוחמים יוצאים לפעולות תגמול, ממש כמו במבצע כפפות משי, אחרי שנורו למוות שני חיילי צה"ל על ידי שני מסתננים באזור בית גוברין, יצא מאיר הר-ציון עם עוד שני לוחמים. הם צעדו 21 קילומטרים לכל כיוון והגיעו לעומק העיר חברון, הרגו שלושה אזרחים ומפקד במשמר הלאומי, והיכו מכה שעוררה הד והטילה פחד על תושבי חברון. אנחנו לא רוצים לשמוע ממנהיגינו לאורך השנים על הבלגה והכלה של אלפי טילים מהדרום, מהצפון ומהמזרח על מדינת ישראל, על העברת מזוודות של כסף כדי לקנות שקט, על הכלת מחבלים בג'נין ובטול כרם שמסתובבים לאור היום, חמושים ומוכנים לתקוף את ישראל".
האזינו לדברים המלאים: