מה מיוחד ביום חמישה עשר באב?

מה כל כך מיוחד ביום ט"ו באב ומה השורש של היום המיוחד הזה שבדיוק בו חלו ששת מאורעות מיוחדים ?

אלן הן ששה המאורעות כפי הגמרא מספרת:

"כלו מתי מדבר למות מעונש חטא המרגלים. הותרו שבטים לבוא זה בזה, הותר שבט בנימין לבוא בקהל, פסקו לכרות עצים למערכה, הושע בן אלה בטל את הפרוסדאות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים לירושלים, ויום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה".

יש שני מסלולים באורחות חיינו:

האחד חיי השגרה, מה שאנחנו חיים ועושים כל יום הן ברוחניות והן בגשמיות. והשני שינוי למציאות חדשה, כזאת שאיננה מסדר החיים הרגיל. זאת האחרונה מקורה בשורש עליון יותר, שפע רוחני שמשפיע עלינו יש מאין, טובה וברכה הגם שאינן מהסדר הטבעי והמתכונן בדרכו של עולם.

ט"ו באב לפי לוח השנה העברי חל בדיוק ארבעים וחמש יום לפני יום בריאת העולם.

בספרים הקדושים מבואר כי זהו היום בו 'עלתה במחשבה' לפני הקב"ה לברוא את העולם מציאות חדשה יש מאין בכדי להטיב עם ברואיו ובניו עם ישראל.

זהו גם המשותף לכל המאורעות הללו כי הן 'מציאות חדשה'. כניסה לארץ ישראל שהתחדשה למרות חטאי המרגלים, חיבורים בין שבטים ומשפחות, שלא יכלו לקרות בגלל מגבלות הרגילות לשוני ופירוד בין שבטים ודרכים.

האמונה כי ישנה אפשרות למציאות חדשה כזאת שנוצרת יש מאין מצד חסד ה', נתנה ליהודי כח עמידה בגלות ובקשיים לאומיים ואישיים.

רק כאשר אנו לא הופכים את הקושי לחלק מהמציאות שלנו אלא לוקחים השראה מהגאולה העתידה למציאות העכשווית, יש לנו אמונה בכוח התפילה ואנו זוכים לחסד ה'.

לאחר שלושת השבועות בהם צער הגלות נהפך להיות חלק מאתנו בגלל אבלנו על חורבן הבית, מגיע ט"ו באב להזכיר לנו כי הגאולה הכללית והפרטית כמו גם יצירת מציאות חדשה השפעות טובות וחיבורים של שלום בין השבטים ובין משפחות בבניית בית ישראל.

הקשיים ומגבלות החיים שאינם נותנים לאדם מנוח בגלל חוסר היכולת שלו לשנות את הגורמים הללו או בגלל  אתגרים שאינם בשליטתו, אפשרי לו לאדם לצאת מהם על ידי האמונה הקיווי והתפילה אל ה' יתברך לישועה 'יש מאין'.

התפילה היא מלשון 'תעלה'-חיבור למציאות שמעבר למגבלות הראיה של עיני בשר, עד כמה שהמציאות תלויה בחסדו יתברך הרי שיש חסד ושפע של מציאות 'יש מאין' שפע רוחני ללא גבול.

אגב, תשעה באב נקרא מועד כי לעתיד לבוא הוא יהיה יום ראשון של חג וזמן המועד יארך שבעה ימים עד יום ט"ו באב כפי שנהגו בזמן בית שני לאחר שנבנה בית המקדש.

המועד והחג של תשעה באב לעתיד לבוא מסמלים שלימות וחיבור, שלימות של גאולה לאחר החורבן וחיבור בין העבר הקשה להווה ועתיד מזהירים.

כאמור בט"ו באב יש הזדמנות למציאות חדשה ויציאה חדשה יכולה לקרות בעיקר לאחר מציאות של שלימות והשלמה, השלמה על חסרון ואובדן ויחד עם זאת לראות אתה הנקודות הטובות בחיים וכך לחוות תקווה וגאולה.

בט"ו באב אנחנו מאמינים כי הקב"ה עלה לפניו במחשבה להיטיב עם ברואיו במציאות חדשה להשפיע טוב בעולם, יש מאין. וכך אנו מימינם בגאולה וישועה חדשה גם כאשר זאת לא נראית לאין.

הדי אן אי היהודי, הוא קודם כל לחשוב על מציאות חדשה וטובה יותר, גם אם זאת לא נראית בעיני בשר. זוהי אמונה וזוהי גאולה.