לראשונה בהיסטוריית עדת תימן: שבעים מרבני וחכמי תימן, מכל החוגים והזרמים, יצאו בקריאת קודש אל בני העדה לשמר את מנהגם ומסורת אבותיהם לתרגם את קריאת התורה בבית הכנסת בשבתות וימים טובים ולא לזלזל בזה כלל.
המכתב הוגדר על ידי חכמי ורבני העדה כ"קריאת קודש נרגשת אל קהל עדתינו יע"א לחזק ולשמר את מנהגינו לתרגם את קריאת התורה וההפטרה כפי מנהג הנביאים, וכפי שמסרו לנו אבותינו, ולגדור הפרצה אשר נפרצה בעדתינו".
כידוע, התימנים נוהגים בשבת ויו"ט לתרגם שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה, כשאחד קורא וכולם יוצאים ידי חובה מדין שומע כעונה, ואחר כך חוזרים שוב כל הציבור על הפסוק ומתרגמים אותו. מסורת בעדה כי ה"תרג'ום" כפי שנהגה במבטא התימני, אינו מנהג אלא תקנת עזרא הסופר.
עוד באתר:
לאחרונה, כך מובן מתוכן המכתב, צעירים מקרב העדה מעט מזלזלים במנהג הקדוש ולא מגיעים לבית הכנסת בבוקר בתואנות שונות. נציין כי בעקבות תרגום הפרשה מתחילתה ועד סופה, התפילה מתארכת משמעותית מה שגורם לצעירים פחות להתחבר.
במכתבם כתבו הגאונים: "מנהגינו פשוט וידוע שהתרגום בקריאת התורה בשבתות וימים טובים אינו מנהג אלא תקנת עזרא ובית דינו, והוא חובת הציבור ואין לבטלו כלל מכל סיבה שתהיה, הן מצד טורח ציבור והן מצד שאינם מבינים".
"וכבר צווח על זה הר"ש הנגיד שביטול חובת התרגום בציבור הוי דרך מינות ונקראים פושעים", לשון המכתב התקיף.
"היום אנו רואים אצל בני התורה שזכו בילדותם להסתופף ולתרגם בדקדוק וכבקיאים גדולים, וכשהגדילו נשאו עיניהם למקומות אחרים בטענות שווא שהם לומדים עד מאוחר וקשה להם לקום מוקדם. ואף אצל ילדיהם בוגרי הישיבות הקדושות אשר באים לבית אבא בשבתות חופשה – בערב היא באה ובבוקר לא שבה ומתרחקים אט אט מבלי היכר ושוכחים הניגון והטעמים", קבלו הרבנים בקריאת הקודש.
המכתב שבאופן נדיר חתומים עליו 70 רבני וזקני העדה נחתם במילים "לכן יצאנו בקריאת קודש – אל לכם לשנות מנהג אבותיכם, חזרו לדרך הסלולה, שמרו על ילדיכם ולמדום מסורת אבות".
