הרב רצאבי: לומר את סדר הפרת עצה של רבי שלום שבזי

במענה לשאלת גבאי ביהכנ"ס במודיעין עילית לאור המצב הקשה השורר בארצינו והסכנות המרחפות, הורה הגר"י רצאבי לומר "סדר הפרת עצה" המיוסד ע"י רבינו שלום שבזי זיע"א, המקובל בידינו מאבותינו הקדושים כמסוגל לעורר רחמי שמים להפר ולבטל עצת אויבנו ומבקשי רעתינו. הרב אמר כי מצווה לפרסם את העניין, וכל מי שיכול יפעל שיאמרו זאת בקהילתו [ובתנאי שלא תתעכב התפילה לאחר השקיעה, ח"ו].

יש לומר ע"פ הסדר כדלהלן: במנחת התענית [שאז כידוע מתקבצים רבים] לאחר קריאת התורה בעוד הס"ת מונח על התיבה, לפתוח את ארון הקודש, ולומר בכוונה את נוסח הפרת עצה המצ"ב כאן, כמו"כ בעת אמירת פסוק עוצו עצה וכו' ראוי לתקוע בשופרות.

עוד באתר:

צפו בדבריו

רב המשטרה: "תושבי בני ברק סיכנו את חייהם"

גדי פוקס

מאבק ללא פשרות

צפו: הסית נגד יהודים ושיבח את מתקפת איראן ונעצר

אבי יעקב

סוגייה כואבת

"תושבים זועקים לעזרה": המגיש לא ויתר לראש עיריית ב"ב

אבי מימרן

נס בזבדיאל

"הוריתי לסגור את בית הכנסת; אברכי הכולל ניצלו"

בצלאל קאהן ודוד חכם

צירפנו כאן גם קטע מתוך השיעור השבועי של הגאון הרב יצחק רצאבי [שנמסר מוצש"ק כי תבוא ה'תשע"ב], בו ביאר עניין נוסח הפרת עצה: "התבוננתי בעניין נוסח התפילה להפרת עצה, המיוסד על ידי רבינו שלום שבזי זיע"א, בשם עשר, חמש, שש, חמש, תופר עצת כל אויבינו וצרינו ושונאינו. זהו נוסח שאמרו כאשר אויבינו, בתימן וגם בא"י, היו ח"ו מתייעצים עצות רעות על ישראל.

תמיד לא ירדתי לסוף העניין, מה זאת אומרת 'בשם עשר, חמש, שש, חמש'? מה העניין במספרים האלו? אמנם ברור לכל שזהו שם המפורש, שם הוי"ה ב"ה, אבל מה העניין להגיד זאת במספרים? תגיד בשם יו"ד, מה זה 'בשם עשר'?! לא עמדתי על סוד תפילה זו, והדבר היה ממש לפלא בעיני, כי לא מצאנו דבר כזה בשום מקום. אבל ב"ה, השבוע זכיתי להבין זאת. יש כאלה אומרים 'בשם עשר, בשם חמש, בשם שש, בשם חמש', אבל עוד מעט תבינו שזה לא יכול להיות, הדבר צריך להיות דווקא 'בשם עשר, חמש, שש, חמש', כי זהו דבר אחד.

סוד העניין הוא, שהפסוק שאנו אומרים מיד אח"כ, עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל, הוא בגימטריא א'תתס"ז, אלף שמונה מאות ששים ושבע. והמלים 'עשר, חמש, שש, חמש', הם אותו הגימטריא. כלומר, הסגולה של השם, ביחד עם הפסוק עוצו עצה וגו', שני דברים אלו פועלים יחד. אבל הגימטריא היא עם הכולל. דהיינו בשם עשר חמש שש חמש, בתוספת אחד, אל יחיד ומיוחד. עם האחד, זה עולה לאותו חשבון של פסוק עוצו עצה.

אם כן, צריכים לכוון בזה. חושבני שזה מאיר עיניים, נפלא. כי כעת מובן למה אומרים בשם עשר, משום שזהו שורש העניין".