כשיש עליות שערים "בוול סטריט" בניו יורק, זה לא יכול לעניין קבוצה מסוימת באוכלוסיה חוץ ממשקיעים…
כשיש מכרזים על קרקעות מרמ"י – הרשות למקרקעי ישראל, במקומות אסטרטגיים בארץ זה לא יכול לעניין אף אחד חוץ מקבלנים ויזמים עם ראש עסקי פורה, כמה מיליונים הם יכולים לבנות ולעשות על הקרקע שבה בס"ד יזכו במכרז…
כשמחלקים צעצועים לילדים בתהילים בשבת – זה לא יכול לעניין אף אחד חוץ מאת הילדים עצמם…
עוד באתר:
יוצא, שבחיים ישנם סיטאוציות שיכולות לעניין רק את האנשים שזה נוגע אליהם באופן ישיר או אפילו באופן עקיף…
אבל מעל כולם מי שנקרא בדרכו "הזדמנות" במובן מסוים בין אם זה עסקית בין אם זה רוחנית הוא לא יתן להזדמנות לחמוק כל כך מהר מבין ידיו…
מה קרה אצל קורח?
"נתקנא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל" – במילים אחרות "אם אני אמור להיות ראשון ומשה רבינו החליט להקדים אותי באליצפן משהו לא נראה לי בסדר"…
וכך אומרת התורה הקדושה (טז,א):
"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן".
ופרש"י: "לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק בתוך העדה".
מתי ואיך אתם שואלים?
הבה ונראה את דברי הרמב"ן שמגלה לנו איך קורח לקח את כולם לחלוק על משה רבינו ששלחו הקב"ה לעשות לבני ישראל את כל הניסים הכי גדולים שיכולים להיות וכי זה קרה ביום אחד בהיר?
"שקנאת קורח בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל אמנם הייתה מכבר עוד במדבר סיני, לא אירע להם שום רעה, כי גם בדבר העגל שהיה החטא גדול ומפורסם היו המתים מועטים, וניצולו בתפילתו של משה וכו', והנה היו אוהבים אותו כנפשם ושומעים אליו, ואילו היה אדם מורד על משה בזמן ההוא היו העם סוקלים אותו ולכן סבל קורח גדולת אהרן וכו' אבל בבואם אל מדבר פארן ונשרפו באש תבערה וכו', וכאשר חטאו במרגלים לא התפלל משה עליהם ולא בטלה הגזירה מהם וכו', אז הייתה נפש כל העם מרה וכו', ואז מצא קורח מקום לחלוק על מעשיו וכו', וזה טעם תלונותם הנה במקום הזה אחר גזירת המרגלים מיד" ע"כ.
במקום ששוכבת קנאה אפילו אם זה בלב, היא יכולה לפרוץ ולהרוס כל חלקה טובה, קורח ניצל זאת,שום אדם כיום בעולם של המאה עשרים לא אוהב אדם שמחרחר ריב ומדון ומשתדל להתרחק ממנו ככל יכולתו, דומה הדבר לכביש שכולם נוסעים בו בנעימים ופתאום מגיע אדם שהחליט שעכשיו הוא נוסע בכביש הזה הפוך, כולם יתרחקו ממנו שלא יגרום תאונה חזיתית, וזו רעה הנמצאת בלב האדם כעין מה שאמרו רבותינו "גם לי גם לך לא יהיה".
תראו מה כותב על הדברים מרן המשגיח ר' ירוחם ממיר ב"דעת תורה" (קרח חלק הביאורים עמוד קנט) שהשבוע היה יום הילולתו זיע"א:
"נפלא הענין להתעורר וכי משה הוא הגורם להם ליפול פגריהם במדבר כי ישנאו אותו על זה? הלא הם אשר חטאו במרגלים ומשה אם לא עלה לו לבטל כל הגזירה אבל הרי אמנם התפלל עליהם, וגם עלה לו לאחר הענוש משך של ארבעים שנה? משל למה הדבר דומה לאדם חולה שבא אצלו רופא וכתב ונתן לו רפואה שיקחנה ג' פעים ביום והרופא היה אמנם רופא מומחה גדול, אלא שהחולה לא שמע לעצתו של הרפוא ולא נטלה בדיוק כפי שציוהו, והנה לבסוף מת בחוליו ובשעת מיתתו הנה יאמר שהרופא אשם במיתתו הנה יאמר שהרופא אשם במיתתו, כי לא נתן לו רפואה בדוקה!? תולה האשם בזולתו ולא בעצמו!
זאת רעת האדם!
כולם אשמים! אבל אני לא!, אני יכול לחלוק ולחשוב אחרת מכולם כי ככה אני רוצה! אני יקום גם על גדול הדור משה רבינו כי ככה אני רוצה זאת רעת האדם! וזה מה שנקרא "ליסוע בכיוון ההפוך של החיים".
ומנגד זה אדם שגורר ריב ומדון, מה קורה עם אדם שמרבה שלום?
בואו ותשמעו מדרש נפלא ביותר (ויקרא רבה, צו פרשה ט' אות ג', מעובד מתוך הספר הנפלא "מידות טיש" לפרשת השבוע):
"ר' ינאי נכנס פעם לבית הכנסת ומצא שם איש אחד בעל תואר והדר, ופניו אדומים, חשב ר' ינאי כי בוודאי איש חשוב הוא אותו אדם, שהרי נאמר "חכמת אדם תאיר פניו", ולכן הזמין את האיש אל ביתו, האכילו והשקהו, הגיש לו מיני מתיקה ומעדנים ערבים, טרח בעבורו טרחה גדולה וכבדו בכבוד גדול, כשהגיעו לסיום הסעודה והגיע זמן ברכת המזון, ראה ר' ינאי שאותו אדם אינו לא מקרא לא משנה ולא הלכה, ואפילו כיצד מברכין על הכוס, תמה ר' ינאי ואמר לו לחזור אחריו: "אוי לו לכלב שאכל על שולחן ינאי", האדם קצת נפגע, ופנה ר' ינאי אל האורח ושאלו: "אמור נא לי, אולי תוכל לספר לי אילו מידות טובות יש בך, שבזכות זה זכית לאכול על שולחני"? נענה האורח ואמר: "רבי, יש לי שתי מידות טובות שעליהן אני שומר מכל משמר. ראשית, מעולם לא ביזה אותי אדם והשבתי לו ביזיון, אלא שתקתי וקיבלתי את ייסורי באהבה, ועוד מידה יש בי, שאם שומע אני על אדם שהוא מתקוטט עם חבירו אני משתדל להשכין שלום ביניהם ומונע מהם את המריבה". שמע זאת ר' ינאי ואמר בשמחה: "עכשיו התקררה דעתי והבנתי מדוע פניך כה מאירים, בזכות המידות הטובות שלך שאתה משכין שלום בין איש לרעהו ומונע מחלוקות בישראל, וקרא עליו את הפסוק: "ושם דרך אראנו בישע אלוקים".
יהי רצון שנזכה תמיד לתפוס מידת תלמידי חכמים של: "מרבים שלום בעולם", ולא ח"ו גורמים מחלוקת מבדלים ומפרידים!
אמן ואמן!
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!
===
המאמר נכתב לרפואת בני יקירי ואהובי
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
וכן לרפואת והצלחת
מרת אמי יפה בת זוהרה תחי'.
ומור אבי דוד בן שמחה הי"ו.
בתושח"י
