שנת הלימודים נפתחה; אבל ישראל נשארה כיתה

"אחד עשר חודשים מתחילת המלחמה, אחד בספטמבר עבר, ולא עלינו כיתה", כותב צביקה מור, אביו של החטוף איתן אברהם בן אפרת, בתוך שאר החטופים.

"השמאל שוב מפגין נגד ממשלה נבחרת בזמן מלחמה שסיומה לא נראה באופק ומעלה את מחיר החטופים. החיילים ומשפחותיהם מתוחים עד לקצה ולסינואר יש זמן. האם הצבא הקטן והחכם שלנו באמת כבר לא יכול? לא בהכרח, שהרי גם התלמיד הכי טוב בכיתה, החלש, יכול לנטרל את הבריון הכיתתי אם הוא יודע איפה לפגוע בו".

"אילו השיגור הראשון של החיזבאללה היה נענה בהריסה טוטאלית של ארבע תחנות החשמל של לבנון, הוא היה מפסיק מיד. הלבנונים היו נכנסים לערפל שלא מאפשר לחיזבאללה להגיב כדי לא לסכן את מקורות המים".

"הקונספציה – שאם נגיב קשה מדי, הערבים יכעסו ויגרמו להסלמה מזרח תיכונית לוקה בחוסר הבנת המנטליות הערבית. נהפוך הוא. כשאתה מגיב בחוזקה וללא רחמים, הם מבינים שזה לא כדאי. ויש להם גם היתר רשמי מהקוראן להפסיק את הג'יהאד וקוראים לה 'הודנה'".

 

 

אביו של החטוף ממשיך ותוקף, "ישראל עדיין לא שברה את הכלים ונשארה עם צבא קטן וחכם אבל לא קטלני. לא ראינו עדיין שום פעולות שוברות שוויון. הוכחה פשוטה היא שהחמאס למרות הכל עדיין לא נכנע. כלומר הוא עדיין מסוגל לשלם את כל המחירים שגבינו ממנו. הוא גם מביט החוצה ורואה את העונש הכבד שהוטל על המחבל שרצח שלושה משוטרינו – מפוי ביתו לקראת הריסה".

"בני איתן ויתר החטופים מחכים שישראל תשנה כיוון, במאה שמונים מעלות. במקום רדיפה אחרי חמאס לעסקה צריך להציב אולטימטום לחמאס".

אז מה אנחנו יכולים לעשות, חוץ מלדרוש מהמנהיגים שלנו, ממערכת הביטחון, לעשות את הדברים האלה?

מה שיש לנו לעשות לפשוטי העם זה להתפלל ולתקן את דרכנו ולחזור בתשובה, כל אחד והתיקון שלו בחודש אלול. וכשאנחנו נשתנה אז גם המציאות תשתנה.

בפרשת השבוע נקרא את ההבטחה האלוקית "כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עימך המעלך מארץ מצרים.

אם נעשה את הישר ואת הטוב אז ננצח צבאות הרבה יותר חזקים מהצבא הפרימיטיבי שלצערנו בשמחה תורה ניצח אותנו.

האזינו לדברים המלאים הבוקר בתוכנית 'התעוררות' עם ידידיה מאיר: