"ראיתי את אימוני החמאס לפני הטבח; אבל לא הקשיבו לי"

עדות מזעזעת ובלתי נתפסת: עמית ירושלמי שירתה בבסיס נחל עוז על גבול רצועת עזה, וישבה בחמ"ל כתצפיתנית. תפקידה היה לעקוב אחרי תנועות החמאס ברצועה וכך עשתה, אלא שכאשר הזהירה מפני אירוע חריג ומסוכן – לא התייחסו בכלל.

בהשגחה פרטית השתחררה ירושלמי לפני ראש השנה וכך ניצלה מהטבח הנורא בחג שמחת תורה. רוב התצפיתניות ששהו בחמ"ל נרצחו או נלקחו בשבי החמאס.

וכך מספרת ירושלמי: "הייתי בשירות בחמ״ל נחל עוז עד סוף אוגוסט. ראיתי אימונים, פעם זה היה אימון פעם בחודש, פעמיים בחודש. זה הפך להיות לפעם בשבוע, ולאט לאט גם כמה פעמים בשבוע, וגם כמה פעמים ביום. ראיתי גם שינוי איפה האימון מתקיים. היו כמה פעמים שהאימון לא התקיים במתחם אימונים, שזה גם היה חשוד. ראיתי התגברות של הפרות סדר על הגדר. בתקופה האחרונה היו הפרות סדר משוגעות".

עוד באתר:

צפו בתיעודים

חשש כבד בירושלים: הגדר בין רמות לכפר הערבי קרסה

שמעון כץ

בדוק ומנוסה

סגולה לזיווג: הבחורים רקדו על השולחן בטיש

נתי קאליש

סוכל בנס

דרמה במבצע: מחבלים עם RPG התקרבו לבית הקברות

גדי פוקס

מתי התקיפה?

הפרשן: האמריקאים נדהמו מהמודיעין הישראלי על איראן

אבי בלום

לדברי ירושלמי, היא ראתה את שיירות הטנדרים של מחבלי החמאס, שאכן שימשו בסוף לחדירה ליישובי העוטף: "בנוסף לזה היה גם את שיירת הטנדרים, שבספירה האחרונה שלי היו ממש שלוש פעמים ביום שיירה של טנדרים שנוסעים מנתיב העשרה לכרם שלום, כשלושים טנדרים שיש עליהם מחבלים חמושים, עם דגלי חמאס ופלסטין מהגזרה הצפונית עד הגזרה הדרומית, נוסעים 300 מ׳ מהגדר, עוצרים בכל עמדה – מהגזרה הכי צפונית, נתיב העשרה, בעצם בית חנון זה יוצא, עד כרם שלום, ח׳אן יונס. דיווחנו על כל דבר, ברמה של באיזו שעה הוא הגיע לעמדה, מתי הוא יוצא ממנה, מה הוא עשה".

התצפיתניות היו בטוחות שהמידע החשוב מועבר לדרגים הבכירים ביותר. למרבה הטרגדיה – הן חיו באשליות: "במשך שנתיים ישבנו שם, והיינו בטוחות שמקשיבים לנו, וגם נתנו לנו את התחושה הזאת. תמיד כל אחד שבא, אם באו, הרימו לנו ואמרו לנו כמה אנחנו חשובות, והיינו מסתובבות בעוטף ותושבי העוטף היו מנשקים לנו את הרגליים. אני חושבת שפשוט אחרי ה-7.10 גילינו כמה לא הקשיבו לנו. בזמן השירות, כולנו היינו בטוחות שמקשיבים לנו ושעושים עם מה שאנחנו אומרות משהו."

לדבריה: "הרבה פעמים היו ביקורים בגזרה, ללכת לראות איך עזה נראית. סיורים של מפקדים, של רמטכ"ל, של שר הביטחון. של כל מיני שרים וכאלה. הם היו הולכים לגזרה, התפקיד שלנו היה לשמור עליהם, והיינו עושים שמיניות באוויר שלא יעשו כלום, וכל דבר היינו מכריזות פי מאה, והיינו פי מאה עיניים על הגזרה. ואז אנחנו כל הזמן ציפינו שבסוף הסיור ומה שהם עושים שם שלפחות יבואו לחמ״ל ויגידו 'תודה ששמרת עליי'. זה לא קרה. אפילו לא בבסיס. או כל מיני סיורים בבסיס של שר בממשלה שבא לבסיס, אז לא, הוא לא נכנס לחמ״ל, הוא בא לראות את גולני". במענה לשאלה על איזה שר מדובר, עמית ענתה: "בני גנץ, שר הביטחון דאז".

האזינו לעדות המצמררת של התצפיתנית לשעבר עמית ירושלמי, מתוך דיוני 'ועדת החקירה האזרחית' שהקימו הורים שכולים ופעילי שמאל: