"יצאנו בשבת האחרונה להורים של בעלי, עם הילדים", מספרת ל'קול חי' רוני אנטמן, "ואחרי משהו כמו 40 דקות נסיעה, פתאום הרכב מתחמם. אנחנו עוצרים בצד, בעלי פותח את מכסה המנוע, רואה שכבר מתחיל לעלות עשן. אנחנו על כביש ראשי, השעון כבר מתקתק, ואני רואה ככה את המכוניות והמשאיות מהצד, אומרת, טוב, דבר ראשון, אני מורידה את הילדים, ואנחנו מתחילים להתרחק משפת הכביש, שחס וחלילה לא יקרה שום דבר".
"אני מגיעה לכיוון השדות עם הילדים. ופתאום נהג מונית עוצר. יוצא בן אדם, מתחיל לדבר עם בעלי, ואני מתקרבת להבין מה מדובר, והוא מנסה להלחיץ אותנו. הוא אומר לי, תראי, אני בדיוק ראיתי אותך, אישה דתייה, עם ילדים, רגע לפני שבת, בטח אתם ממהרים להדלקת נרות. בואו, אני אקח אתכם. ואני הייתי כל כך בהלם, אז לא הצלחתי כל כך להבין מה הוא רוצה, מה הוא מציע".
"במבט לאחור זה היה ממש עניין של דקה שתיים, כי אם הוא היה עובר דקה קדימה, אני כבר שם, בתוך השדות, ולא היו רואים אותי מהכביש. היינו ממש 100 מטר מתחנת דלק, זה היה נהג בדואי והוא אמר: בואו, אני אקח אתכם, תיתנו לרכב רגע להתקרר, נתניע אותו, ניסע לאט-לאט לתחנת דלק, תעבירו את כל הדברים אליי, אני אקח אתכם לאן שאתם צריכים, רק שתגיעו להדלקת נרות בזמן".
עוד באתר:
"אנחנו עולים, והילדים בהתרגשות, רכב חדש וכו', הם לא באמת הבינו מה קורה. והנהג מתחיל לספר לנו את הסיפור שלו, הוא אומר שזאת הנסיעה הראשונה שלו מאז השביעי לאוקטובר. הוא בכלל נהג אוטובוס, והוא הסיע צעירים למסיבה שבה התחולל הטבח. והוא מספר לנו שבלילה היה רעש, עם המוזיקה, הוא החנה את האוטובוס קצת רחוק, כדי שיהיה לו שקט והוא יוכל לישון בלילה".
"בשעות הבוקר, כשהמחבלים הגיעו לזירה, המונים מגיעים אליו, והוא קולט את האירוע, הוא סיפר לנו: פתחתי שתי דלתות, כל מי שיכל להיכנס נכנס, לא יודע כמה ילדים העמסתי שם, נסעתי לגילת, הורדתי את כולם ובלי לחשוב פעמיים חזרתי כדי להביא עוד אנשים, אני לא יודע כמה הצלתי בסך הכל, אבל בטוח יותר מ-200".
"תוך כדי, הוא מקבל טלפונים מנערים, אחד מתחבא בשיח פה, ואחד מתחבא באיזו גבעה שם, וכל אחד שואל אותו איפה הוא, ואיך אפשר להגיע אליו, ונשבר לו הלב תוך כדי, כי הוא פשוט לא יכול לעזור להם. הוא מתחיל לנסוע שוב פעם בחזרה לכיוון גילת, ובדרך הוא רואה שהכביש חסום, שני טנדרים לבנים, כשעליהם מחבלים עם רובים מכוונים".
"מה שעובר לו בראש זה שאם הוא עוצר עכשיו, כולם הולכים. הוא אומר: החלטתי לשים גז, נכנסתי בטנדר הימני, העפתי אותו הצידה, אבל הטנדר השמאלי ריסס אותנו. הוא מראה לנו תוך כדי תמונה של האוטובוס עם חורי הירי. הוא נורה ונפצע קשה, עוד שלושה נהרגו לצערי, ואחד נפצע קל, אבל ב"ה בחיים. הוא מספר שהוא עוד הצליח לסחוב כמה דקות של נסיעה עד שהוא התעלף".
"חודש שלם הוא היה בסורוקה, רופא שהיה שם נלחם לו על החיים ולא עזב אותו, אחרי 27 ימים ב"ה הוא התעורר ועבר עוד שיקום ארוך, ובדיוק באותו יום הוא עשה את הנסיעה הראשונה שלו מאז, כדי להתאוורר. הרגשנו זכות מאוד גדולה שזכינו לעלות עם הצדיק הזה".
האזינו לדברים המלאים, מתוך 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן:
