
מצוות תקיעת שופר היא מצווה שהזמן גרמא וככל מצווה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה. לאשכנזיות שרגילות לברך על מצווה שהזמן גרמא היא יכולה לברך לשמוע קול שופר. לספרדיות שאסור להן לברך על מצווה שהזמן גרמא אם היא מברכת זו ברכה לבטלה.
מנהג יפה נהגו בנות ישראל, כן לבוא לבית הכנסת ולשמוע את תקיעות השופר. אלא שיש צורך להתבונן במי מדובר. אם מדובר בבנות שעוד לא נשואות, או בנשים מבוגרות שכבר בניהם בגרו, היא יכולה לבוא, היא לא מפריעה לאף אחד. זה לא על חשבון אף אחד. אבל אלו אנשים שמטופלות בילדים קטנים. יביאו אותם לבית הכנסת? מה יעשה אותו הבן ולא יחטא? הוא מתחיל להשתולל, מתחיל להרעיש, מפריע למתפללים, אסור להביא ילד כזה לבית הכנסת.
עוד באתר:
אבל ילד בן שש כבר יודע לקרוא, אבא שלו מחנך אותו, יושיב אותו לידו ומראה לו היכן להתפלל, מצווה גדולה להביא את הילד לבית הכנסת. האישה המטופלת בילדים קטנים, היא לא תבוא לבית הכנסת. כי אם היא תבוא, היא מפריעה לגברים. לכל הדעות, הגברים חייבים ונשים לא חייבות. מה עדיף, שהיא לא חייבת והיא תשמע ותפריע לגברים, או שהיא לא חייבת והיא תיתן לגברים שישמעו את התקיעות כהוגן?.
לכן, מסיבה זו, אנחנו מכריזים בכל ראש השנה יש תקיעה לפני תפילת מנחה. זאת אומרת, אנחנו מכריזים ביום הראשון תפילת מנחה תתקיים בשעה חמש, ואז באות הנשים שלא שמעו את התקיעת שופר בבוקר, והן שומעות שלושים קול ויוצאות בזה ידי המנהג שהנהיגו את עצמן. אין שום סיבה שהיא לא תצא בזה ידי החובה.
והאם אישה יכולה לתקוע בשופר ולהוציא גברים ידי חובתם? ומה עם חירשים?
האזינו לפינת 'אורחות חיים' עם הגאון הרב אברהם יוסף: