אחת מן התפילות שהתווספו לסדר התפילה הקבוע היא תחינת אב הרחמים הנאמרת מדי שבת לאחר מוסף. דוד גדנקן ב-10 נקודות שלא ידעתם על התפילה.
א. תפילת "אב הרחמים" נאמרת בשבתות, לאחר הקריאה בתורה, בתחילת תפילת המוסף ולפני החזרת ספר התורה להיכל.
ב. תפילת אב הרחמים נהוגה ביקר בקהילות האשכנזיות ואינה נאמרת בשבתות בהן חגיגיות מיוחדת, כגון: שבת ראש חודש, או שבת בה מברכין החודש. יש שבתות "חגיגיות" שבכל זאת נאמרת בהן תפילת אב הרחמים ושבת.
עוד באתר:
ג. בשנת 1096 החלו הנוצרים במסע הצלב הראשון. כוונתם היתה לכבוש את ארץ הקודש. בדרכם פרעו ורצחו יהודים רבים בקהילות שפיירא וורמייזא ומגנצא. יהודים הועלו על המוקד על קידוש השם , חלקם נאנסו בכח רב להיות מוטבלים לנצרות. יהודים רבים העדיפו לאבד נפשם לדעת ורק לא להמיר את דתם.
ד. לאחר פרעות אלה חוברו קינות וסליחות. בעיר וורמיזא חוברה תפילת "אב הרחמים" שעיקרה קריאה לקב"ה, לנקום נקמת דם עבדיך השפוך. לא ידוע מיהו מחבר התפילה.
ה. בשבתות בהן שמחה מיוחדת כגון: פרשות שקלים, זכור, פרה והחודש בשבת בה מברכים החודש, בשבת בה חל ראש חודש, כשנערכת בבית הכנסת בעת התפילה ברית מילה, בשבת חתן אין נוהגים לאמר תפילת "אב הרחמים".
ו. רוב הקהילות נוהגות שבימי ספירת העומר או בתשעת הימים, מר"ח מנחם אב ועד ט' באב, או בשבת מברכין של חודש אב, אומרים תפילת "אב הרחמים".
ז. מנהגם של יהודים יוצאי גרמניה לאמר "אב הרחמים" פעמיים בשנה. בשבת שלפני חג השבועות ובשבת שלפני ט' באב. מנהג זה הסתמך על פסיקתו של המהרי"ל.
ח. הרצי"ה קוק אמר כי אחרי השואה האיומה שעבר עמנו בידי הנאצים ימ"ש ולאחר שרבים מגדולי ישראל נרצחו בשואה, יש לומר תפילת אב הרחמים בכל שבת ושבת. קהילת קיבוץ "כפר עציון" נוהגת כך עקב נפילת רבים מחברי המשק במלחמת השחרור הי"ד, בנפול גוש עציון בידי הפורעים הערבים.
ט. ידועה המחלוקת לגבי אמירת אב הרחמים בשבת בה מברכים את חודש אייר עקב היותה בזמן ספירת העומר. המגן אברהם פסק וכן המשנה ברורה שאין לומר אב הרחמים בשבת בה מברכים חודש אייר.
י. לחובבי החזנות שבין קוראינו נזכיר את היצירה שחיבר החזן הידוע יעקב מוצן לתפילת אב הרחמים. וניקיתי דמם לא ניקיתי וה' שוכן בציון וגו'. את הפרק המרגש הזה חיבר לזכרו שח אחיו הי"ד שנפל במלחמת לבנון.
