מאז ומעולם היה קשר טוב בין עיתונאים לשרים וחברי כנסת. אפילו לראש הממשלה יש קשרים מהסוג הזה. בקשר מסוג זה יש את הנותן ואת המקבל כאשר הנתינה והקבלה משמשים בערבוביה, הווי אומר, כל אחד מהצדדים הוא גם נותן וגם מקבל. כך היה, כך גם ימשיך להיות.
מסתבר שמה שנכון וטוב – וגם עובד – לרוב חברי הכנסת והממשלה, אז במקרה שלי לפחות זה לא עובד אצל כמה מאנשי "הפוליטיקה החדשה". ראוי להדגיש כי לכל שר ובימינו גם לכל ח"כ יש דובר שאמור לסגור עבורו את כל הפינות מול התקשורת. הוא דואג לו לראיונות, הוא גם סוגר לו פגישות תדרוך עם עיתונאים ועל הנייר זו צורת העבודה.
אבל, וכאן האבל הגדול, את השרים והח"כים אנחנו גם פוגשים בכל מיני סיטואציות ולפעמים יש נקודה שצריך לחדד עם אותה פיגורה וזה בסדר גמור גם כלפי הדובר. אין כאן עקיפה. אין כאן חתירה. אבל יש כאן תדרוך קל וממשיכים הלאה.
עוד באתר:
מבלי להלאות בדברים, אצל השר יעקב פרי ובמקרה שלי בכל אופן הדברים ממש לא עובדים ככה. משום מה, מהרגע הראשון הוצמד לכבוד השר דובר מוכשר ומנוסה, שלימים סיים את עבודתו ואז הובא דובר אחר שאף הוא סיים לימים את עבודתו ואז הגיעה דוברת חדשה כאשר המכנה המשותף בין כולם זה אבטחה תקשורתית חסרת תקדים בעיניי.
האיש פשוט לא יכול לדבר מילה ללא מעבר דרך הדובר גם אם לא מדובר חלילה בראיון או בפגישה אלא רק באיזו שיחת טלפון שהיא חד וחלק אוף רקורד. רק כדי לסבר את האוזן, יעקב פרי הוא אדם חשוב ומוערך מאוד, ולטעמי הוא אפילו האיש החשוב ביותר ביש עתיד.
אין שם אחד עם רזומה המתקרב לזה של פרי. אנחנו מדברים על אדם שאת מרבית שנותיו הוא עשה בשירות בטחון מדינת ישראל ובחלק מהשנים אף כיהן בתפקיד ראש השב"כ, ראש שב"כ טוב וראוי לשבח. האיש גם שימש מנכ"ל באחת מחברות הסלולר הגדולות בישראל ואף כיהן כיו"ר דירקטוריון באחד מהבנקים הגדולים במדינה.
שורה תחתונה, אדם עם רזומה כזה עובר מסך ומיקרופון ללא כל בעיה וגם ברור שהוא יכול לצלוח שיחה קצרה וגם ארוכה עם כל עיתונאי שלא יהיה, גם אם הוא עיתונאי חרדי שעלול להתקיל בשאלות על חוק הגיוס הקרוי על שמו או על המספרים שפורסמו על ידו בדבר אחוזי הגיוס "הגבוהים" כביכול.
האמת, לא תכננתי לכתוב על כך אלא רק לאחר הדיווחים על השיחות אותם ערך השר יעקב פרי עם חברי הכנסת מהאופוזיציה בדבר האפשרות שיתמכו בראש מפלגתו יאיר לפיד לתפקיד יו"ר האופוזיציה אם וכאשר הוא יחליט לפרוש מהממשלה. כואב הלב לראות את התפקידים אותם מייעד לפיד לפרי ואת השליחויות שפיגורה במעמדו וממרום ניסיונו נאלץ לבצע.
■
ערב ראש השנה, מתקרב והולך, יום הדין, יום בו כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון – נמצא כבר מעבר לפינה.
לא משנה אם אתה חסיד חב"ד הנוסע לבית מדרשו של הרבי זצ"ל או חסיד ברסלב הנוסע לציון הקדוש באומן, גם לא משנה אם אתה ליטאי או ספרדי שנשארים כאן בארץ הקודש בימים אלו. כל אחד בדרכו עושה הכל כדי לשפוך שיח לפני מי שאמר והיה העולם בדרך הסלולה אצלו וכיד ה' הטובה עליו והכל רק כדי לזכות לשנה טובה ומבורכת בכל העניינים והמסתעף.
אין ספק כי הדבר המלחיץ יותר מכל – זהו שלב המשפט. העובדה שכל אחד יודע שבתוך ארבעים ושמונה השעות הללו יגיע גם תורו והוא יתייצב לדין, זה לבד מכניס מהר מאוד כל אדם באשר הוא לתוך האווירה הרצינית של הימים הנוראים.
בימים האחרונים יצא לי להיות בבית משפט ולראות מקרוב איך מתנהלים שם העניינים. ראיתי איך השופטת מקשיבה בריכוז רב לטענת התובעים, שמעתי אותה גם מתקילה מדי פעם בשאלות. ראיתי גם את באי כח הצדדים נלחמים זה בזה כשעל הדרך הם מסירים כפפות ונראה היה שהכל מותר כל עוד שזה נעשה ונאמר באלגנטיות וברוגע.
שמעתי את השאלות של הצדדים ואת חיקור הדין המפולפל והמורכב. שמעתי ומיד חיברתי בין הדברים. חיברתי בין מה שראו עיניי ושמעו אוזניי לבין ההליך אותו אמורים כולנו לעבור במהלך הימים הללו. לא היה צריך להיות בעל דמיון מופרז כדי להבין את הסיטואציה ולקבל ממנה מעט פרספקטיבה על מה שמצפה לנו. תכלס, זה מלחיץ.
■
לקראת סופה של השנה זה הזמן לעשות חשבון נפש. מכיוון שרק מי שלא עושה לא טועה וסביר להניח שהיו טורים שפגעו באי מי מנשואי הטור, כל שיש לי לומר זה שלא זו היתה הכוונה, ולפגוע באדם מישראל זה בוודאי לא חלק מהאג'נדה האישית שלי ועל כך ומעל במה מכובדת זו אבקש סליחה מכל מי שראה את עצמו נפגע מהדברים, שגגה היא מלפניי.
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
