10 מי יודע • ברכת המזון

את ברכת המזון רובנו מברכין כמה פעמים ביום, למרות שמצוות הברכה היא מדאורייתא ולמרות שהיא שכיחה כל כך, עדיין ישנם פרטים והלכות רבות שאינם ידועים לכלל. דוד גדנקן עם עשרת הדברים שהייתם רוצים לדעת על ברכת המזון.

א.  בתורה נאמר (דברים פרק ח' פסוק י') "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך, על הארץ הטובה אשר נתן לך".

ב.  במסכת ברכות ( דף מ"ח עמוד ב') נאמר: אמר רב נחמן משה תיקן לישראל ברכת הזן, בשעה שירד להם מן. יהושע תיקן להם ברכת הארץ כיוון שנכנסו לארץ. דוד ושלמה תיקנו "בונה ירושלים", דוד תיקן "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך "ושלמה תיקן" על הבית הגדול והקדוש, הטוב והמטיב.

עוד באתר:

צפו

הראש"ל בדברי חיזוק: "להתפלל על תושבי הארץ"

נתי קאליש

נס בזבדיאל

"הוריתי לסגור את בית הכנסת; אברכי הכולל ניצלו"

בצלאל קאהן ודוד חכם

הבינו משהו?

צפו: שגרירנו באו"ם מעביר מסר לאיראנים בפרסית

שלמה ריזל

מאבק ללא פשרות

צפו: הסית נגד יהודים ושיבח את מתקפת איראן ונעצר

אבי יעקב

ג.  רב מתנא בהמשך אותה גמרא בברכות טוען שברכת הטוב והמטיב שבברכת המזון, תוקנה אחרי חורבנה של ביתר. ידוע הטבח הגדול שבוצעו באנשי ביתר, ולכן אמר רב מתנא הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה.

ד.  הייסוד ההלכתי שבברכת המזון הוא חובתו של האדם להודות לבוראו על המזון שדאג לו ועל שהאכילו. המזון והשביעה מבורא העולם ניתנו לנו משום דאגתו לנו והשגחתו.

ה.  ברכת המזון השלמה מחויבת לאחר אכילת פת בכמות משביעה והשיעור נקבע הן בגמרא והן בהלכות שכתב הרמב"ם.  מדרבנן כל האוכל לחם בשיעור כזית מתחייב בברכת המזון.

ו.  יש עדות הנוהגות לברך ברכת המזון, גם אם לא אכלו לחם ולא ברכו ברכת המוציא לפני הסעודה. והתנאי לחיוב ברכת המזון השלמה הוא שהייתה זו סעודה שלמה ועיקרית לאוכל.

ז.  ברכת המזון מורכבת מארבעה חלקים:

1.  ברכת הזן- ההכרה וההודאה לקב"ה שנתן מזון לכל ברואיו.
2.  ברכת הארץ – ההודאה על הארץ, על הברית והתורה ומצוותיה שזיכנו בורא עולם בנותנו לנו.
3. ברכת בונה ירושלים – על מלכות בית דוד ועל בניין המקדש.
4. ברכת הטוב והמטיב – אנו מודים לקב"ה על הטוב שהעניק לעם ישראל בעבר בהווה ולעתיד לבוא.

ח.  במועדים שונים, אנו מוסיפים לברכת המזון שבכל יום ויום, קטעים הנוגעים למועד המסויים. בשבת אנו מוסיפים: רצה והחליצנו וגו'. בראשי חודשים ובחגים אנו מוסיפים תפילת "יעלה ויבוא". בחנוכה ובפורים אנו מוסיפים תפילת על הניסים. ישנם פסוקים הנוספים בהתאם לחג עצמו כדוגמא: בראש השנה – שתחדש עלינו שנה טובה, בחג הסוכות – שתקים לנו סוכת דוד הנופלת ועוד.

ט.  נוסח ברכת המזון שונה בהתאם לעדות השונות. בעדת יוצאי תימן נוספות ברכות רבות ושונות  ובעיקר הברכות לבעל הבית כדוגמא: הרחמן יברך את בעל הבית, יפתח ליבו ולב בני לתורתו, יגדלהו לעבודתו וליראתו, לא תמוש ברכה מביתו לעולם.

במקומות רבים מוסיפים ברכה לבעלי הבית וכן ברכת האורח. ושוב אצל בני תימן יש ברכות מיוחדות בעיקר בסעודות מצווה. המברך מברך הקרואים והם מחזירים לו בברכה.

י.  לפני ברכת המזון קיימת חובת הזימון, אם הסבו לכל הפחות שלושה ברי מצווה המזמן אומר ובקול רם נברך שאכלנו משלו … והמברכים עונים ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. אם הסבו מנין מברכים אומר המזמן: נברך אלוקינו שאכלנו משלו והמברכים אומרים ברוך אלוקינו.

קיימת הקדמה לברכת המזון שהינה ייחודית בעת סעודת מצווה של ברית וכן זימון מיוחד לברכת המזון שנאמרת בסעודה של שבע הברכות לחתן ולכלה .

• לקוראי המעמיקים בלימודם אמליץ לעיין בסידורים של עדות ישראל, בברכת המזון, שם יגלו מכמנים מעניינים ומרתקים.