ימים אלו שבין יום הכיפורים לחג הסוכות נחשבים לימים מיוחדים, בהם אנו עסוקים וטרודים במצוות. על פי המובא במדרש, במוצאי יום הכיפורים מכריזה בת קול: ”לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך”, ולכן כותב השל"ה הק' שבימים שבין יום כיפור לסוכות יש להרבות בשמחה.
ימים אלו נחשבים לימים גבוהים ונעלים, בהם עסוקים במצוות בניית הסוכה ורכישת ארבעת המינים. היום הראשון של חג הסוכות נקרא בגמרא "ראשון לחשבון עוונות", ועל פי אחד הפירושים העיקריים הכוונה שבימים שבינתיים אין זמן לחטוא.
הזוהר הקדוש אומר כי שלושה ימים אחרי יום הכיפורים עדיין נשארת ההארה של יום הכיפורים. והמדרש אומר שמיום הכיפורים ועד ליום הראשון בחג הסוכות לא מחשבים עוונות.
עוד באתר:
במדרש מובא שביום הכיפורים אין רשות לשטן לקטרג, והמליצו את הגימטריה של שמו – 'השטן' שהוא בגימטריה 364, המרמז על כל ימות השנה למעט היום הקדוש. אומר הגאון רבי יונתן אייבשיץ, הרי שמו של השטן הוא 'שטן' ולא 'השטן', אלא תוספת האות ה"א מרמזת על כל חמשת הימים של יום כיפור וארבעת הימים שאחריו, עד חג הסוכות, בימים הללו לשטן אין כוח לקטרג על האדם. בימים הללו האדם יכול לפעול ישועות גדולות מאוד שהוא לא יכול לפעול כל השנה.
על ה'חתם סופר' מסופר שמרוב דביקות עילאית לא היה מסוגל לעסוק בתורה בימים אלו וחיבר שירי כיסופין וערגה להקב"ה. הרבי ה'דברי חיים' מצאנז נהג לחבוש בימים אלו שטריימל, כבחג.
בהלכה מובאים מנהגים מיוחדים לימים אלו: א. מצווה להתעסק בבניית הסוכה מיד ביום שלאחר יום הכיפורים (רמ"א תרכה), ואפילו הוא ערב שבת (ובלבד שהכין צרכי שבת), כי "מצווה הבאה לידו אל יחמיצנה". וישתדל לגמור את הסוכה באותו יום (עיין כה"ח תרכה ס"ק ד ומשנ"ב ס"ק ב).
ב. יש מדקדקים להכין את דפנות הסוכה קודם יום כיפור, ובמוצאי יום הכיפורים מניחים את הסכך על הסוכה. אם לא את כולו לפחות את מקצתו (כה"ח שם ס"ק ה).
ג. כמו כן מצווה לקנות ארבעת המינים מיד אחרי יום כיפור, ויש מקדימים לקנות אף קודם יום כיפור כדי להרבות בזכויות קודם יום זה.(כה"ח שם ס"ק ד).
ד. ביום שלאחר יום הכיפורים נוהגין להשכים לבית הכנסת כמו בימי הסליחות, שלא יקטרג השטן שאנו פונים עורף ח"ו אחרי שנמחל לנו (עיין כה"ח תרכד ס"ק לד).
ה. בימים שבין יום הכיפורים לסוכות אין אומרים תחנון ואין מתענין שום תענית חוץ מתענית חלום לפי שהם ימי שמחה שהיו חונכים בהם את בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך. גם אנחנו עוסקים בימים אלו במצוות בניין הסוכה ובהכנת אתרוג ושאר המינים, לכבוד אדון האדונים, מקדש ישראל והזמנים (שו"ע קלא סע' ז. רמ"א תרכד סע' ה משנ"ב ס"ק יח. עיין כה"ח שם ס"ק לג, עיין בשער הכוונות דרושי חג הסוכות דרוש ג, ובנו"כ שם עוד טעמים ע"פ הסוד).
ז. מנהג ארץ ישראל שלא לומר תחנון עד סוף חודש תשרי כיוון שרובו קדושה, ויש בו הרבה מצוות, ומפני שנכנס בעינוי – ראוי שיצא בשמחה (כה"ח קלא ס"ק צח).
