
דרמה חובקת עולם מתרחשת בשעות האחרונות, 3 סוחרי אתרוגים ותיקים ממתינים למשלוח מיוחד של כמות אתרוגים מצומצם, כ-25 במספר, אך מהודרים ומיוחדים ביופים המיועדים לאדמו"רים ורבנים חשובים. המשלוח אמור לצאת מארץ ישראל אל מעבר לים כמדי שנה, כשחלק מהאתרוגים ממוען לאוסטרליה, חלק לבירה האנגלית, וחלק ללוס אנג׳לס.
"הגעתי לפרדס אתרוגים גדול וידוע באזור רחובות לצורך פיקוח והשגחה יחד עם בעל הפרדס", מספר מומחה הכשרות הרב יוחנן רייכמן, "נכנסנו לפרדס ומשם לבקתה בו מתבצעת מערך המיונים המבדילים בין פרי עצי ההדר תרתי משמע, ומקטלגים אותם מיופי שביופי לפחות מכך בהדרגה. לפתע, בחסדי שמים, שמתי לב לקערה מלאה במים ואתרוגים מיוחדים ביופיים מונחים בהם, עד השפה. פניתי אל הבעלים וביררתי מה פשר הדבר, והוא מחכך בפדחתו ומסביר שהפועלים מנקים קלות את האתרוגים עם ספוג רך ספוג במים כדי לדעת לאן לשייך אותם, וייתכן שביום האתמול הפועלים מיהרו להסעה או לתפילת מנחה והשאירו אותם בקערה, ובדעתם להמשיך בעבודתם למחרת, כלומר היום, מאוחר יותר כשיגיעו, אמר".
עוד באתר:
"אתרוג מבושל פסול למצוה", אמרתי. "מה קשור מבושל?" שואל בעל הפרדס, "כבוש כמבושל, ואתרוג שנכבש במים 24 שעות רצופות דינו כמבושל והם פסולים". (שולחן ערוך מפורש או״ח סימן תרמ״ח). "אבל מי אומר שהם במים 24 שעות?" שאל, "צריך לברר", עניתי. לאחר ניסיון הבירור, לא היה ברור עדיין כמה שעות האתרוגים שוכנים בתוך הקערה, והאם כל האתרוגים הונחו במים באותה שעה.
"אני לא מאשר אתרוגים אלו למצוה", הודעתי לבעל הבית בנחרצות, "עד שנקבל הוראות ברורות מבעלי הוראה מוסמכים בנדון". בינתיים המשלוח מעוכב קבעתי ברורות, למרות פניו הזועפות של בעל הפרדס.
אפשר היה לחתוך את המתח באוויר, טלפונים מכל עבר, הסוחרים מחו״ל כל אחד בתורו חסרי סבלנות מבקשים לשוחח, להבין, לשכנע, רבני קהילות, רבני שכונות, מומחים לאתרוגים מכל הארץ, זה בכה וזה בכה, אבל לאף אחד מהם לא היה מה להשיב או להציג טיעון משכנע נגד הלכה מפורשת.
כיון שהדבר היה כרוך בהפסד של ממון רב, והזמן דוחק, הרצנו שאלה זו לגדולי ישראל, הסברנו את הדחיפות והנחיצות שבדבר, המשלוח לחו״ל אמור לצאת עוד הערב, וחייבים הכרעת הפוסקים באופן מיידי.
הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין כתב: "כתוב בספר גידולי ציון (סימן ל) שכבוש כמבושל היינו רק מדרבנן, אבל מדאורייתא אינו נחשב למבושל, ולכן הכבישה בשבת אינו אסור רק מדרבנן, וגם בבשר בחלב כתב החכמת אדם (כלל נא) שאיסורו מדרבנן כיון שכבישה אינו כבישול מדאורייתא, וא״כ באתרוג ספק כבוש הוא ספק דרבנן ולקולא, (בשונה לגבי איסור שכשנכבש בולע איסור הוא ספיקא מדאורייתא ולחומרא)".
הרב זילברשטיין הוסיף: "זאת ועוד, יש פוסקים הסוברים שאין כלל פסול באתרוג שנכבש במים, משום שלא נאמר דין כבישה במים אלא במאכל של איסור שבולע ופולט. ולכן יש להכשיר את האתרוגים. ולהעמיד את האתרוגים בחזקת כשרות".
כעת ממתינים להכרעת רבני ועד הכשרות הממונים על כשרות האתרוגים בפרדס זה. לשבט או לחסד. בינתיים, מחירי האתרוגים ירדו דרסטית, מאחר והביקוש ירד באופן דרמטי. כעת, קיים ספק גדול אם המשלוח יוטס בכלל לחו"ל.