חבר הקבינט המדיני בטחוני, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, כותב הבוקר: חיסולו של סינואר ממש לא קרה "במקרה". הוא ממחיש את תמונתה האמיתית של המלחמה, את מרכזי הכובד וההישגים החשובים שלה, ואת הנחישות, ההתמדה והסבלנות הנדרשת במהלכה.
יש במלחמה רגעים הירואים, מבצעים מיוחדים והישגים חד פעמיים. אבל עיקרה של המלחמה ומרבית הישגיה נקנים במאמצים הרציפים, היום-יומיים והסיזפיים של הכוחות בשטח.
היתה לנו הערכה מודיעינית שסינואר נמצא באזור תל סולטן. מאוד רצינו לקבל מידע מודיעיני מדויק שיאפשר לנו לחסל אותו, ומשזה לא הגיע והזמן חלף והתחושה היתה שמרבית ההישגים בדרום הרצועה מוצו, היו מי שביקשו להרים ידיים ולהוציא את צה"ל מאזור רפיח ותל סולטן ולעבור הלאה.
עוד באתר:
אבל היו מי שהבינו שמילת המפתח במלחמה היא סבלנות והתמדה. זה לא קל על רקע העברת מרכז הכובד של הלחימה וממילא גם של הכוחות צפונה ללבנון. את מרבית הכוחות שנשארו ברצועת עזה העברנו למבצע החשוב בג'בליה בצפון הרצועה. אבל היו בפיקוד הדרום מי שהתעקשו להמשיך במקביל גם בתל סולטן. והם צדקו. בחודשים האחרונים צה"ל הפך כל אבן בתל סולטן. השמיד בשיטתיות את כל תשתיות התת קרקע בשכונה ואילץ את סינואר ואנשיו לעלות אל מעל הקרקע, למרבה הצער לא לפני שהם רצחו דם קר את ששת חטופינו שהיוו את המגן האנושי החי שלהם.
מעל הקרקע צה"ל סגר עליהם לאט לאט, הפך אותם לעכברים שנמלטים ממקום למקום כשעוד ועוד מבנים ושכונות נסרקים ומושמדים. תל סולטן שהיתה שכונת היוקרה העשירה של רפיח הפכה אט אט לתל חורבות. עד שההיתקלות שחיכינו לה כל כך הגיעה והיצור הנאלח והמרושע הזה נהרג על ידי לוחמינו הגיבורים.
וזה מסר חשוב. כי אסור שנתמכר רק להצלחות, למבצעים הנועזים ולהזדמנויות המיוחדות. המלחמה האמיתית היא זו היום יומית, שיש לה מחירים כואבים, אך כובשת עוד ועוד יעדים, משמידה אויב ויכולות ומביאה את הניצחון.
ובכלל, אחד הלקחים המרכזיים מהשנה האחרונה וממה שהביא לשבעה באוקטובר הוא שצבא וביטחון זה עניין של עבודה קשה ועקבית ונכונות לשלם מחירים ולא רק מבצעים מיוחדים והצלחות נקודתיות.
את התודה על חיסול סינואר אנחנו חייבים למי שהתעקשו בתוך צה"ל ובדרג המדיני להמשיך את הפעולה הסיזיפית בתל סולטן. למפקדים ולוחמים בסדיר ובמילואים שפועלים כבר שנה בקרבות יום יומיים וסורקים בית בית, פיר פיר ומנהרה מנהרה, כדי להשמיד את האויב ולהשיב הביתה את החטופים.
