מאורה של הונגריה • 10 דברים שלא ידעתם על החתם סופר

היום לפני 175 שנים נפטר פאר הדור רבינו משה סופר, הידוע בכינויו "החתם סופר". דוד גדנקן עם 10 דברים שרצית לדעת על החתם סופר.

א. משה סופר נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה לאביו ר' שמואל סופר ולאמו רייזיל. אביו היה סופר סת"ם וכך קיבל את שם משפחתו (כפי שהיה נהוג בגרמניה של אז).

ב. כילד נשלח ללמוד אצל רבי משולם זלמן חסיד וכשהיה בן 9 עבר ללמוד בישיבה בראשותו של הרב נתן אדלר. הייתה זו ישיבה מאד ידועה בעיר פרנקפורט. הרב אדלר הבחין בכשרון הלימוד של הילד משה והתייחס אליו כבן.

עוד באתר:

צפו בדברים

נתניהו בכלא: "קיבלנו פה הרבה מודיעין לחילוץ חטופים"

פנחס בן זיו

לידיעת הציבור

הוסרה השגחת הבד"ץ מהבמבה - זו הסיבה

אבי יעקב

עימותים סוערים

"מזהיר אתכם אם תישארו": פרשים דוהרים לישיבת אוריתא

פנחס בן זיו

בעקבות הראיון ב'קול חי'

הרצוג נגד השר אליהו: "שיחשוב טוב מה יוצא לו מהפה"

אלי יעקובוביץ

ג. הילד משה סופר היה עילוי וכבר בגיל בר מצווה החל לדרוש בדברי תורה ובענייני הלכה. בהמשך דרכו כנער למד אצל הרב פנחס הורוביץ בעל החיבור "ספר ההפלאה".בנוסף ללימודיו התורניים למד בבחרותו גם היסטוריה כללית, מתמטיקה ואסטרונומיה.

ד. את ההסמכה "יורה יורה" קיבל משני גדולי תורה והם: מורו ורבו הרב נתן הכהן אדלר ואצל הרב מרדכי בנט.

ה. בהיותו בן 24 יצא לשליחות לעיר פרוסניץ, שם כיהן כראש הישיבה שבעיר. בהמשך דרכו נשא לאשה את שרה מלכה, ביתו של רבי משה ירוויץ רבה של העיר דרזניץ שבמורביה. לצורך תפקידו זה קיבל רבי משה סופר סמיכה מושלמת "יורה יורה ידין ידין" את הסמיכה העניק לו הרב מרדכי בנט. בשנת 1798 עבר לכהן כרב קהילת מטרסדורף בהונגריה (כיום באוסטריה) שם הקים ישיבה ועמד בראשה.

ו. בשנת 1807 התמנה להיות רבה של העיר פרשבורג (כיום ברטיסלבה בירת סלובקיה). בפרשבורג הייתה אז הקהילה הגדולה והדומיננטית שבקהילות הונגריה. הרב משה סופר כיהן כראש ישיבת פרשבורג במשך כ-33 שנים. שיעוריו והנהגתו הביאו לפריחת הישיבה ולנהירה של מאות אברכים מכל רחבי אירופה ללמוד בה.

ז. את כינוי התורני "החתם סופר" קיבל בעקבות כתביו התורניים. חת"מ ראשי תיבות של "חידושי תורת משה". "חידושי חתם סופר" הוא ספרו ובו חידושים על הש"ס. "שו"ת חתם סופר" הינם שבעה כרכים בהם למעלה מ-1200 תשובות במגוון נושאים עליהם נשאל בהלכה. "תורת משה" ספר של החתם סופר עם פירושיו על התורה על חמש המגילות ועל ההגדה של פסח. אלה ועוד כתבים רבים הותיר אחריו החתם סופר.

ח. תלמידיו, בניו (ארבעה בנים) וחתניויצאו לכהן כרבנים והקימו ישיבות בכל רחבי הונגריה. כולם היו מפנים למורם ורבם שאלות בכל תחומי ההלכה. בכל ענן וענן ראו בפסיקותיו של החתם סופר פסק דין מחייב ואחרון. שמעו כפוסק הלכות יהודי יצא גם בין שופטים גויים ואלה לא היססו לפנות לחתם סופר בבקשה לייעץ להם ולהדריכם בשאלות הקשורות להלכות היהודים..

ט. החתם סופר , למרות ישיבתו בהונגריה שלל את הגלות בצורה התקיפה ביותר. הוא ראה בישיבה בגלות עונש על חטאם של היהודים שפגעו בכבודה של ארץ ישראל. עם ישראל נחשב חי אך ורק בארץ ישראל ואילו בחו"ל הם נחשבים ל"מתים", זה היה פירושו של החתם סופר למושג "ארץ החיים". הוא האמין כי עיקר קיומה של התורה ומצוותיה הינו דווקא בישיבה בארץ ישראל. באחת מדרשותיו כתב "הקרקע של ארץ ישראל יותר קדושה מהשמיים של חו"ל". דרבן את תלמידיו ומקורביו לעלות ארצה, אלה שנענו להנחיותיו ייסדו עם עלייתם את "כולל בני הונגריה בירושלים", לימים משם יצאו כמה ממייסדי פתח תקוה.

י. החתם סופר צידד ותמך בשיטת הלימוד של הפשט והתרכזות בבקיעות , לדעתו זו הדרך המביאה לאמת . התנגד בתוקף לשיטת הפילפול שלדעתו גורמת לסטיה מהענין העיקרי של הלומד. הייתה לו גם ביקורת חריפה על "שיטת הדרוש" בגלל שהתרחקה מפשוטו של מקרא החתם סופר צידד בלימוד הקבלה והאגדה מחד, אולם התנגד בתוקף להשתמש בדברי אגדה ובכתוב בקבלה לצורך פסיקת הלכות.
החתם סופר נפטר בכ"ה תשרי שנת ת"ר ונקבר בבית הקברות היהודי של פרשבורג (ברטיסלבה) על גדות נהר הדנובה. ציון הקבר נקרא בפי כל "המוזליאום של החתם סופר" והוא מקום עליה לרגל לרבים מיהודי התפוצות וישראל.