טיול שבועי עם קובי פינקלר • קבלת פנים לעגורים באגמון החולה

הגשם המשמעותי הראשון שיורד עכשיו מבשר יותר מכל את הסתיו ואת נדידת הצפרים מצפון לדרום.

חסד גדול עשו עם בעלי הכנף וחובבי הטבע והצפרות, חברי הקהילה היהודית של הדסה (ח') בארה"ב יחד עם הפדרציה הציונית של דרום אפריקה עם תרומתם למפעל שיקום עמק החולה.

עשרות אלפי העגורים הפוקדים את המקום למשך חודש ימים ויותר, יחד עם שיפור מי הכינרת והפרחת האדמות החקלאיות הפכו את האזור לגן עדן של ממש. כל המבקר בימים אלו במפעל השיקום האדיר הזה אינו יכול שלא להתפעל. והמבקרים הם רבים. רבים מאוד.

עוד באתר:

החלה מערכת הבחירות

דרעי מגיב לסרטון ההסתה: "אתה תסיים כמו לפיד"

אלי יעקובוביץ

לצפייה ב'אמס'

'המלחינים' בפרק סיום: בן 14 הדהים את השופטים

המלחינים

צפו

ינון מגל, עמית סגל ויונתן אוריך: התוועדות וסערה

פנחס בן זיו

המקלט הבטוח

איך העגורים באגמון החולה נשארים יבשים בשיא הסערה

קובי פינקלר

אבל ראשית נחזור לעגורים.

אותם בעלי כנף המגיעים אלינו עם בוא הסתיו היישר ממרחבי אירופה ההולכת ומתקררת, מעבירים את חודש הסתיו הארץ ישראלי בעמקי הצפון וממריאים שוב דרומה עד בוא האביב.

עכשיו, בימים אלו ממש הם אצלנו ובגדול. בכל יום מתווספים עוד בעלי כנף והחגיגה בעיצומה.

עוד לפני אלפי שנים הכירו הנביאים בתופעה הכה יפה של נדידת הצפרים מעל שמי ארץ ישראל. בספר ירמיהו פרק ח' אנו קוראים: גם חסידה בשמים ידעה מועדיה, תור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה…".

וזה הזמן שבוא רואים את עם ישראל קם מהכורסה ויוצא אל אחד מאתרי הטבע והצפרות החשובים ביותר בעולם -בעמק החולה.
עובדי מס ההכנסה באשקלון היו השבוע בין הראשונים לקבל את העגורים. כבר ביומן הראשון בעמק, לאחר טיסת לילה מפרכת מטורקיה, צפו העגורים בעשרות העובדים שניאותו לוותר על שלוש שעות עבודה משכרם, כדי לבוא ולראות את תופעת הטבע המדהימה הזו.

אפי נעים מנהל אתר אגמון החולה שבו מקננים העגורים מכיר כל פינה בשטח" השעות הכי יפות הם שעת השקיעה ושעת הזריחה. אז יש כאן מראה מרהיב".

לפני 50 שנה השתרעו כאן ביצות ואגם ועשרות אלפי עופות בילו בנעימים ומצאו שפע של מזון ומים. כאשר החל פרוייקט ייבוש החולה אבד חלק גדול מעולם זה. עכשיו מחזירים את החוב.

קק"ל יצרה כאן אגם מחודש ועמק החולה הפך גן עדן לצפרים. המראה שנפרש לעיני הבאים בשעות אחר הצהרים ממש לפני השקיעה הוא מראה הלקוח מסרטים. כ15- דקות לפני השקיעה, מתחיל גל אדיר של אלפי צפרים היורדות לכיוון האגם לאחר שבמשך היום הן נהנו משפע אוכל המצוי בשדות. בעבר רטנו החקלאים על הנזקים שלהקות העגורים גרמו לגידולי החורף והאביב שכן עם המעבר לגידולים דוגמת תירס ובוטנים הפך העמק לאתר מרכזי לחנייה ו"תידלוק" העגורים ואולם כעת שונה המצב. בעזרת אנשי השטח של הקק"ל , יחד עם אלי גלילי מקיבוץ איילת השחר "שומר העגורים" הקצו החקלאים שדה בן 700 דונם בו הם מפזרים בחורף כשני טונות גרעיני תירס מידי יום. עם עלות השחר ובמשך כל שעות היום פושטים העגורים על שדות התירס ממלאים כרסם ותאבונם ואז מגיע המחזה המרהיב. בערך בשעה רבע לחמש מתחילים הצפרים לשוב למנוחת הליל. ולא רק הצפרים מגיעות למקום. מאות אנשים עולים למצפור שהקימו כאן אנשי הקק"ל. זאב קדם, יודע לספר כי בחורף האחרון ביקרו כאן כ50- אלף איש. עכשיו רק נותר לעמוד ולצפות בטבע בהיווצרו. מכל עבר הן מגיעות, יוצרות המולה אדירה והכל עד החושך. אז נשמר השקט, הצפרים נחות על המים עד לזמן הנץ, אז הן מתרוממות שוב ליום חדש עד לסוף החודש בו רובן יפרסו כנפיים וינדדו עד לאפריקה החמה. עד השנה הבאה. אבל, סיפורו של המקום הוא לא רק סיפור הציפורים.

סיפורו של עמק החולה המתחדש הוא סיפור בין 68 שנים, עת רכש יהושע חנקין "גואל האדמות" את הזיכיון לייבוש עמק החולה.
השנים חלפו. למדינה שבדרך לא היו הן הזמן והן האמצעים כדי לפתח את המפעל הזה. כמה שנים לאחר קום המדינה הוחלט על מבצע הייבוש. המשימה הוטלה על הקק"ל. היה זה בשעתו גדול המבצעים ההנדסיים של המדינה. מאות מאנשי הסביבה הועסקו בפרוייקט. תוכנית הייבוש המקורית תוכננה כך שאפיק הירדן יפוצל לשני אפיקים נפרדים, תעלה מזרחית ותעלה מערבית אשר יפגשו בנקודה הנמוכה ביותר של האגם.

4 שנים לקחו העבודות ובטקס רב רושם ו…מים הושלמה המשימה. לאזור החולה נוספו עוד 60,000 דונם קרקע חקלאית אשר אמורה הייתה לפתור את מצוקת הקרקע בשטחים חקלאיים של מושבי וקיבוצי גב ההר. החקלאים מיהרו לעוט על המקום. שדות תירס בוטנים ואספסת נשתלו לרוב ודומה היה שחזונו של חנקין קורם עור וגידים. אולם אז החלו ה"צרות". איכות המים שזרמה לכינרת הייתה נמוכה. תרכובות חנקניות וזרחניות שבהם דישנו את השדות וחומרים שנמצאו באדמת הכבול זרמו לכינרת באין מפריע. עולם החי והצומח נפגע אף הוא.

לפני 20 שנים, בשנת 1994 החליטו בקק"ל, לשקם את המקום. במרכז מפעל השיקום רחב הממדים עמד רעיון ההצפה המחודשת של האגם, באותם אזורים בהם שקע הכבול(האדמה שעליה הייתה הביצה המקורית).

4 מטרות שמו להם אנשי הקק"ל בעת ביצוע פרוייקט ההצפה המחודש כפי שמסביר אפי נעים:
השבת איכות מי הכנרת, שידרוג החקלאות, הפיכת האזור למנוף תיירותי והשבת הטבע."את כולם" הוא אומר "השגנו".

טיול באזור האגמון מחודש (הקרוי על שם הצמח הצומח כאן) הוא חוויה מרתקת. כבר בכניסה לפארק החדש מבחינים בתופעת טבע. גז טבעי המופק מן הטבע. מצטיידים בגפרור, מדליקים את צינור הבעירה והגז האצור בבטן האדמה פורץ החוצה. מניסיון שחוויתי זוהי חוויה למבוגרים ולצעירים. את המשך הדרך כדאי מאוד לעשות ברגל.

חוצים בגשר את התעלה המערבית, פונים דרומה והולכים לאורך התעלה, עד אשר מגיעים לאפיקו המשוחזר של הירדן. משם נמשיך עד לתעלה המזרחית ומיד מגיעים לגשר מרשים וגדול מימדים המיועד להולכי רגל החוצה את התעלה. משני צידי הגשר נוכל לראות את המטעים שניטעו כאן באחרונה על ידי מנהל האגמון. בקרוב הוא מבטיח גם יוכל כל מבקר לאכול כאוות נפשו. מנגד לנו הרי הגולן והקיבוצים נאות מרדכי ושמיר ומעבר לרכס האחר הרי נפתלי. שלווה של ממש בין נחלות גד, ראובן וחצי המנשה לשבט נפתלי בעמק החולה, עמק שהפך לחלום של כל חקלאי ומטייל ואם הכל יסתדר כמתוכנן, בעתיד הלא רחוק לצידם של העגורים ישייטו בשטח הזה סירות. נוף ונופש ישלטו כאן בהרמוניה.

ענבר רובין מנהלת התיירות של אגמון החולה מספר על מגוון של אירועים ובהם סיור בעגלת המסתור, טיבוע צפרים ועוד.

איך מגיעים?
נוסעים בכביש 90 בדרך העולה לקרית שמונה. בין איילת השחר לקרית שמונה , נבחין בשילוט אגמון החולה. פונים ימינה ( מזרחה) ונוסעים עד לכניסה. משם לפי ההסבר. טל. לבירורים : 046959054