מושב החורף שהחל השבוע החל באווירה חמה וטעונה בין הקואליציה לאופוזיציה. גם בתוך הקואליציה עצמה החריקות מהמושב הקודם עדיין קיימות והיחסים בין המפלגות הן בהחלט לא סוגה בשושנים.
מתוך שלל החוקים שהועלו לדיון בוועדות השונות, החוק שתפס את עיקר תשומת הלב הפוליטית והתקשורתית היה חוק הגיור אותו העלה כבר במושב הקודם ח"כ אלעזר שטרן ממפלגת התנועה, חוק המעוניין לחלק את הארץ למחוזות ולהסמיך את רבני הערים די בכל אתר ואתר להקים הרכב של רבנים שיתפקד כבית דין לגיור.יש רק דבר אחד שכולם שכחו לציין ושאותו לא מזכירים בדיונים על החוק.
המציאות אותה רוצה אלעזר שטרן לייצר היתה כאן בעבר הלא כ"כ רחוק וכבר אז נתגלו בעיות של גיורים בעייתיים שאינם על פי ההלכה ועוד שלל בעיות שלא כאן המקום להרחיב עליהם ובעקבות כך החליט מי שהחליט לעצור את הנוהל שהיה קיים אז ולהקים מערך גיור מסודר. משום מה פרט "שולי" זה נעלם מיוזם החוק והריצה של כל אותם אלו שרוממות החוק והסדר בגרונם לא באמת ברורה.
עוד באתר:
לעצם העניין, בקדנציה הנוכחית נחקקו לא מעט חוקים הפוגעים בקודשי ישראל ובעמלי תורה אבל לא בהכרח שיש מה לטעון כנגד אלו שלא טעמו מימיהם את טעמו של דף גמרא ושלא מבינים בחשיבותה של התורה ובחשיבותם של לומדיה כי אחרי הכל מדובר בתינוקות שנשבו אבל באשר לחוק הגיור, כאן נראה שנחצה קו גבול עבה מדי.
אין צורך להיות רב חשוב או ראש ישיבה, גם לא גבאי בית כנסת כדי להבין שנושא הגיור הינו ציפור הנפש של העם היהודי והכניסה לעם היהודי היא לא כניסה לאיזה מועדון חברים סגור שלאחר התאמת גיל או מעמד חברתי הדלת אליו נפתחת. הכניסה לעם היהודי וההפיכה לחלק ממנו זה משהו מהותי התלוי בתהליך מורכב וארוך שנועד בין היתר לבדוק את רצינות המתגייר כאשר בסופו של התהליך מחכים תרי"ג מצוות בהם מתחייב המתגייר.
נכון שנצטווינו לאהוב את הגר אבל עדיין הדת היהודית בניגוד לאחרות לא מחפשת ולא רודפת אחר מאמינים חדשים ודי להם בקיום שבע מצוות בני נח.
מסתבר שמה שברור ליהודים מכל גווני הקשת החברתית לא היה מובן ליוזמי החוק שלעיתים היה נראה כי כל מה שחשוב שיקרא חוק על שמם ואחריהם המבול.
אבל האמת, מה לנו כי נלין על אנשי מפלגת התנועה שזו מפלגה חילונית במהותה שאף העצימה את החילוניות שבה בברית שכרתה רק לאחרונה עם יש עתיד בזמן שבקואליציה יושבת מפלגת הבית היהודי, מפלגה דתית שורשית שראשיה בימים עברו היו מזילים דמעות לו חוק שכזה היה עובר במשמרת שלהם וכיום היא כמעט ולא נוקפת אצבע.
כל בר בי רב יודע שלמפלגת קואליציה שמורה זכות הוטו כנגד העלאת חוקים כאלו ואחרים וכבר בתחילת הדרך יכלו נציגי הבית היהודי שיושבים סביב שולחן הממשלה להטיל וטו ולקבור את חוק הגיור קבורת חמור אך במקום זה ההעדפה הייתה לנסות ולהגיע להצעת חוק ממשלתית כאשר הדבר היחיד שהם לא הבינו, זה שעצם פתיחת הנושא לדיון ציבורי – פוליטי זוהי טעות העלולה להכניס רעיונות אצל מחרבי הדת שכבר הוכיחו יותר מפעם אחת את יכולותיהם בחקיקת חוקים מהסוג הזה.
הקטע היותר מוזר זה היעלמותו של יו"ר הבית היהודי מהשיח על חוק הגיור. נפתלי בנט שלח לזירה את סגנו אלי בן דהן שנהיה המוציא ומביא בחוק הזה כמו בעוד חוקים אחרים. בן דהן טען בפני מקורבים כי אינו מצליח להיפגש עם הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול הרב יצחק יוסף מהסיבה שהדבר לא מתאפשר לו בגלל שיקולים פוליטיים של סביבתו של הרב, קרי אריה דרעי ולכן אינו מצליח להוציא נוסח לחוק שיהיה מוסכם גם על הרבנים הראשיים.
הבעיה היחידה היא שעל הדרך בן דהן לא הזכיר את מה שטוענים בש"ס ובסביבת דרעי שמאז הפגישה שהתקיימה בין הרב יצחק יוסף לבינו לפני למעלה משלושה חודשים הוא פשוט לא חזר עם תשובות.
גורם בכיר שנכח בישיבה גם אמר שהיה סיכום ברור איך מנהלים את המשבר ואיך מביאים את החוק לידי גמר בצורה הטובה ביותר שלא תגרום נזק עתידי וגם תזכה בסוף לתמיכתו של נשיא בית הדין הגדול אבל עד לעצם היום הזה מחכים בלשכתו של הרב לתשובותיו של בן דהן שמשום מה לא מגיעות.
כיום, כאשר כלו כל הקיצין מבינים בבית היהודי שהכדור נורה ואין להם הרבה ברירות. חוק הגיור הוא כבר לא רק בעייתם של החרדים שברגע אחד יכולים לקבל החלטה רחבת היקף של פתיחת ספרי יוחסין משפחתיות ולומר שלום עלייך נפשי אלא כיום גם רוב מנין ובנין של רבני הציונות הדתית נחרדים מהעובדה שנציגיהם בכנסת מייצרים יהודים סוג א' ויהודים סוג ב'.
את הקרע הזה הם כבר לא יכולים לקבל וההתבטאויות הקשות שלהם כנגד החוק והמשתמע ממנו לא מאחרות לבוא וכנראה זו הסיבה שגרמה ליו"ר הבלתי מעורער, נפתלי בנט להזיז את מי שצריך ולהיכנס לעובי הקורה ולהכריז על העלאת הצעת המחליטים לשולחן הממשלה למרות שזה הוגדר גם בסביבתו הקרובה כהתקפלות בפני נתניהו שהרי מהי התקפלות לעומת משרת המיניסטר שיתכן והיה נאלץ לוותר עליה.
יש רק דבר אחד שיהיה אסור לשכוח, בראש הפירמידה עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו שאם מישהו בתחילת השבוע עוד חשב שהידיעה על הורדת הצעת המחליטים בעניין הגיור מעל סדר היום נועדה לקרוץ לחרדים, היום ברור לכל שזה נועד כדי לקדם את הצעתו של אלעזר שטרן ובכך לקרוץ לראשי הארגונים הרפורמיים והקונסרבטיביים כשלצורך כך גויסו גם חברי הכנסת הערביים למהלך להכנסת אלפי גוים תחת כנפי היהדות מבלי שיצטרכו לעבור גיור כהלכה.
מסתבר שחוק הגיור ממש לא לבד וכבר באותו יום בו יו"ר ועדת החוקה של הכנסת דודו רותם מעביר ע"פ הוראתו של הבוס ליברמן את חוק הגיור של אלעזר שטרן, מליאת הכנסת מעבירה בקריאה ראשונה וברוב גדול את הצעת החוק של סגן שר הדתות בן דהן המאפשרת הקמת ועדת בדיקה כנגד רבני ערים באם אלו לא ימלאו את תפקידם ואף תהיה את היכולת לשר הממונה עליהם להדיח אותם.
נראה שמרגע אישורו הסופי של החוק רבנים ייהפכו להיות ממונים פוליטיים שחייבים למצוא חן בכל רגע נתון בעיני עדתם כי אחרת תגענה התלונות ותוקם ועדת בדיקה וא"א לדעת איך זה ייגמר. מבלי משים הופך סגן שר הדתות את רבני ישראל ממנהיגים רוחניים המצווים על לא תגורו מפני איש לאוסף של פקידים פוליטיים שעיסוקם יהיה תלוי במדד מציאות החן שלהם בעיני תושבי עירם.
בשיחה שקיימתי עם שניים מבכירי ראשי המועצות הדתיות בארץ הם אמרו לי שהם לא מצליחים להבין את רוח החקיקה הנושבת מהבית היהודי בכלל ומבן דהן בפרט. הרי כל אחד יודע שכל חוק שכזה היוצא מבית היוצר של אדם החובש כיפה גדולה ועטור בזקן ארוך – ומבלי להתייחס לעובדה שלכולם ברור שאף רב לא יודח – רק נותנת נשק לכל אלו שמחפשים לפגוע בכל מה שריח של יהדות נודף ממנו. אבל השאלה הגדולה היא, איך מי שגדל על ברכיו של מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל ושימש אותו שנים רבות ואף ראה את הכבוד והערכה שהיו לו לרבני ישראל יכול לחוקק חוקים מהסוג הזה.
הערה לסיום: אני לא צופה בחירות בקרוב, אבל אם הממשלה הזו תיפול זה יהיה רק בגלל חוק החינמונים של איתן כבל שישליך ישירות על שופרו של נתניהו 'ישראל היום' וכל שאר החוקים יהיו רק תירוצים.
