יוקר מחיה מהגבוהים בעולם; מחירי נסיעה מופקעים וזמני המתנה ארוכים לקשישים

מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן פרסם את "דו"ח מבקר המדינה 2024". בדו"ח טענות לליקויים חריפים במגוון תחומים. הבאנו בפניכם את חלקים רלוונטיים מהדו"ח.

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה לא מפקחת על שכירת רישיון

בשנים האחרונות נרשמו תלונות רבות נגד נהגים, במיוחד בתחום המוניות. בין השנים 2019-2023 התקבלו 1,761 תלונות על הפקעת מחיר, 1,448 תלונות על אי-הפעלת מונה ו-1,459 תלונות על התנהגות הנהג. עם זאת, רק שלושה פקחים אחראים לפיקוח על 72 מיליון נסיעות, מה שמסביר את מיעוט הנהגים שנחקרים בעקבות תלונות אלה.

בעניין עדכון בסיס התעריפים, למרות עבודה כלכלית שנערכה ב-2017 בנושא תעריפי הנסיעה במוניות מיוחדות, נכון למאי 2024, טרם הושלמה עבודה עדכנית להחלפת בסיס התעריפים בענף זה. הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה וועדת המחירים של משרד התחבורה והאוצר עדיין פועלות לגיבוש בסיס תעריפים חדש.

 

זמני המתנה ארוכים לשירותי רפואה ופערים גבוהים בין המרכז לפריפריה

דוח המבקר מצביע על ירידה בזמינות שירותי הרפואה, במיוחד בתחום הרפואה היועצת, עם דגש על הפריפריה. הסיבות לפגיעה בזמינות כוללות פרישת רופאים, השפעת רפורמת יציב שמצמצמת את אפשרויות הלימודים במקצועות הרפואה במדינות מסוימות בחו"ל, הזמן הארוך להכשרת רופאים, והעלייה בביקוש לשירותי רפואה בשל הזדקנות האוכלוסייה.

התחום בו זמני ההמתנה הם הארוכים ביותר הוא ראומטולוגיה, כאשר זמן ההמתנה נע בין 53 ל-71 ימים בכל קופות החולים. גם בתחומים אחרים נרשמים זמני המתנה ארוכים; כך, בני 70 ממתינים לאנדוקרינולוג בין 55 ל-62 ימים, כמעט פי שניים מזמני ההמתנה של בני 20–30, שממתינים בין 32 ל-40 ימים. לפי הדוח, מעל 52% מהתורים שנקבעו ברפואה היועצת בכל הקופות לא מומשו, מה שמוביל להארכת זמני ההמתנה עקב צמצום התורים הפנויים.

 

זמני ההמתנה הקצרים ביותר נרשמו בתחום האורתופדיה, בין 13 ל-20 ימים, ובתחום אף-אוזן-גרון, בין 15 ל-20 ימים. קיים פער משמעותי בין מספר תחומי הרפואה בפריפריה לעומת תל אביב: בפריפריה מוצעים בין 18 ל-35 תחומים בלבד, לעומת 69 תחומים שמוצעים בתל אביב.

יוקר המחיה מהגבוהים בעולם

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתריע בדוח שפורסם היום (שלישי) על התייקרויות כבדות ועל אזרחי ישראל שנאנקים תחת יוקר המחיה. אנגלמן מבקר את הממשלה על האדישות, העיכובים והסחבת בטיפול ביוקר המחיה המחריף בענף מוצרי הצריכה. "לא ניתן להשלים עם חוסר המעש של גורמי הממשלה בנוגע לריכוזיות בענף המזון. הדבר משפיע באופן ישיר על יוקר המחיה, ועל ראש הממשלה והשרים לפעול למען הפחתתו", אמר המבקר.

במסגרת בדיקת משרד מבקר המדינה, התברר כי ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, שהוקמה ביוני 2023, אכן התכנסה שבע פעמים מאז הקמתה, אך לא התקיימו פגישות נוספות מאז פברואר 2024. זאת, על אף הצהרות הספקים בענף מוצרי הצריכה על עליות מחיר של עשרות אחוזים במהלך השנה החולפת ועל אף ניצול מצב המלחמה בעקבות מבצע "חרבות ברזל" להעלאת מחירים מצד הקמעונאים.

המבקר מציין כי השכר הממוצע בארה"ב ובבריטניה מאפשר רכישת כמות גדולה יותר של מוצרי בסיס בהשוואה לישראל. לדבריו, על ועדת השרים לתאם את עבודת משרדי הכלכלה, הבריאות והאוצר, ועל ראש הממשלה והשרים השותפים בה להבטיח מעקב אחר יישום רפורמות כלכליות, כגון רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". עליהם לפעול בהתאם כדי לוודא שהממשלה מתמודדת עם יוקר המחיה בצורה עדכנית ומסונכרנת.

המבקר מציין גם את ההידרדרות בכוח הקנייה של השכר בישראל. בשנת 2022 היה כוח הקנייה הריאלי של השכר הממוצע בישראל נמוך ב-17% מהשכר הממוצע במדינות ה-OECD, ב-8% מזה של האיחוד האירופי וב-43% מכוח הקנייה של השכר בארה"ב. בדיקה מראה כי השכר בבריטניה ובארה"ב מאפשר לצרכנים לרכוש כמויות גדולות יותר של מוצרי בסיס. למשל, צרכן בישראל יכול לקנות 6.5 ק"ג פסטה לשעת עבודה, בעוד בארה"ב ובצרפת ניתן לרכוש בהתאמה 9.9 ק"ג ו-9 ק"ג, פער של עד 53%.

הסיבות ליוקר המחיה בישראל מגוונות וכוללות את המלחמה, עליות מחירים גלובליות, והסכמה שבשתיקה של הצרכנים לשלם יותר. כמו כן, השוק הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה, עם שליטה של מספר שחקנים בולטים. למרות מאמצי המדינה, לא הושגה הפחתה משמעותית בהשפעתם, אף שכוחם ירד מ-42.7% מהשוק ב-2017 ל-37.5% ב-2022.

מה קרה למחירי האננס והענבים בישראל?