היום, כ"ד חשוון, הוא יום הזכרון העשרים לפטירתו של הרב שלמה גורן ז"ל. דוד גדנקן מגיש 10 דברים שרציתם לדעת על הרב שלמה גורן.
א. שלמה,נולד בכ"א שבט תרע"ח (1918), בעיר זמברוב שבפולין, לאביב אברהם ולאימו ציפורה למשפחת גורונצ'יק.
ב. בשנת 1925 עלתה משפחת גורונצ'יק לארץ ישראל והיו מראשוני המתיישבים ביישוב "כפר חסידים". שלמה הילד החל לימודיו בבית הספר של המזרחי שבכפר.
עוד באתר:
ג. המשפחה עברה להתגורר בירושלים והילד שלמה החל ללמוד בתלמוד התורה "עץ חיים". מוריו ורבותיו הבחינו במהרה כי הילד מתמיד ומבריק בלימודיו התורניים, וכבר אז הכירו בו כעילוי.
ד. עוד בטרם היותו בר מצווה, ועקב ההכרה בו כעילוי עבר הילד שלמה ללמוד בישיבת חברון. הישיבה הסכימה לקבלו כתלמיד בה למרות גילו הצעיר, כיוון שהבחינו כי הילד לומד כבקי ורגיל.
ה. בגיל 17 הוסמך לרבנות והחל לכתוב חידושים בתורה. ספרו הראשון היה "שערי טהרה" בו הביא ופירש את קטעי התלמוד הבבלי והירושלמי העוסקים בנושא המקוואות. למעשה חיבורו זה הוא כעין כתיבת מסכת (גמרא העוסקת בנושא מקוואות אינה קיימת למרות שיש מסכת משניות כזו).
ו. בן כ"ז שנים (1945) נשא לאשה את צפיה, ביתו של הרב דוד הכהן (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו הקרובים והמובהקים של הרב אברהם הכהן קוק זצ"ל. במקביל ללימודיו התורניים למד שלמה גם באוניברסיטה העברית. תוך כדי לימודיו הצטרף לשורות "ההגנה". כשלא שבע נחת מדרך ניהוגה של ההגנה, הצטרף למחתרת הלח"י, אבל שם התנגד נמרצות לפעולות בעלות אופי טרוריסטי והתנגד לפגיעה בערבים. בתקופת מלחמת השחרור חזר לשורות ההגנה. למרות היותו פטור מגיוס עקב הסמכתו כרב, שימש הרב כלוחם בתפקיד צלף במלחמה על שחרור ירושלים שבמצור.
ז. הרבנים יצחק הרצוג והרב מיימון המליצו לדוד בן גוריון, למנות את הרב שלמה כרב ראשי של הצבא שזה עתה קם. בתחילה התנגד נמרצות למינוי עקב רצונו להמשיך להיות לוחם מן השורה. לאחר לחצים רבים נאות הרב שלמה למינוי ובתנאי שיוכל להמשיך, בנוסף להנהגה הרבנית, להיות לוחם. הרב שלמה גורונצ'יק נכנס במרץ רב לתפקידו הרבני והחל מיד בהכשרת מטבחי החיילים, בסיוע לצרכיהם של בחורי הישיבות הלוחמים, לארגון סדרי פסח כהלכתם ועוד. מלחמה קשה היתה לו כנגד השימוש במוצרים לא כשרים שסופקו לחיילים. להזכיר ירושלים היתה במצור ודלה באספקת מזון. כשהתקבלה ידיעה מודיעינית אמינה, כי הלגיון הירדני עומד לתקוף את ירושלים גם בכלי שריון, גייס הרב שלמה את בני הישיבות ויחד יצאו לעבודת החפירה של תעלות מגן ובליל שבת כ-1000 אברכים הצטרפו לעבודת החפירה. התעלות שנחפרו אכן הוכיחו עצמן ומנעו את פלישת כח משוריין ירדני לירושלים בשבת בבוקר.
ח. הרב שלמה גורונצ'יק תבע נמרצות מבן גוריון כי צה"ל יהיה צבא אחיד ושיוויוני. הוא סרב בתוקף להצעה להקים יחידות מיוחדות של שומרי מצוות. הרב תבע כי כל צה"ל ישמור על כשרות המטבחים ביחידות ובמחנות, ישמור שבת בפקודה (למעט נושאים שבפיקוח נפש), שבכל יחידה יהא בית כנסת ועוד. לאחר דיונים מעמיקים דוד בן גוריון והרמטכ"ל הסכימו לתביעות הרב. לבן גוריון היתה תביעה אחת לרב הצבאי הראשי: עליו לשנות את שם משפחתו לשם עברי. הרב נענה לפניה ושינה את שמו לרב שלמה גורן.
ט. עיקר עיסוקו של הרב גורן בתום מלחמת השחרור היה מציאת גופותיהם של מאות חללי צה"ל שנפלו מעבר לקווי האויב, לזהותם ולהביאם לקבר ישראל. בחירוף נפש נכנס הרב גורן לאזורים מסוכנים והצליח להביא לקבורה את חללי חטיבת אלכסנדרוני, חללי גוש עציון, החללים מקרב כיס פלוג'ה ועוד ועוד. שנים רבות שימש הרב שלמה גורן כרב הראשי של צה"ל וזכה להכרה בפועלו עת הוענקה לו, שלא כמקובל, דרגת אלוף.
בהיותו מפקד דגול בנוסף להיותו תלמיד חכם ופוסק הלכות, יזם והביא להנהגות רבות הקיימות בצבא עד היום. התמודד עם בעיות הלכתיות מסובכות כדוגמת נושא התרת עגונות (חללי כפר עציון כמו גם חללי הצוללת דקר). הרב גורן בעת מלחמות ישראל הצטרף לכוחות הלוחמים תוך דאגה קפדנית לתפקוד כוחות הרבנות הצבאית (בעיקר החברה קדישא). זכורה הגעתו עם כוחות הצנחנים לכותל המערבי כשבידיו ספר תורה ושופר. ברכת שהחיינו וברכת מציב גבול אלמנות היא בלתי נשכחת. הגיע בהמשך לפריצה לחברון ולמערת המכפלה. במערה הציב ארון קודש ובו ספר תורה ובכך קבע עובדות לנצח.
י. בשנת תשכ"ח (1968) נבחר כרבה הראשי של תל אביב-יפו אך החל בתפקיד זה רק לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1971. כעבור שנה לכהונתו זו, נבחר לתפקיד של הרב הראשי האשכנזי לישראל. תפקיד בו שרת כ-11 שנים. על נושא אחד אין מאן דפליג על היותו בר אוריין במלו מובן המילה ועל התמדתו בלימוד התורה וכתיבת ספרי הגות והלכה. מן הידועים בכתביו : "משיב מלחמה" (3 כרכים של נושאים הקשורים בצבא,מלחמה ובטחון), "תורת המועדים" "הר הבית" (גבולות הר הבית והלכות הקשורים למקום המקודש) "תרומת הגורן" "הירושלמי והגר"א" ועוד ועוד. הרב שלמה גורן זצ"ל נפטר בליל שבת פר' חיי שרה ,כ"ד חשוון תשנ"ה ונטמן בהר הזיתים.
