
מאזין שעלה לתוכנית "הלכה למעשה" שאל: "דוד שלי, אדם מבוגר, כל עולמו זה בית המדרש ובית הכנסת. הוא גר בבית קרקע, מתוך שרשרת בתים צמודים. שכן שלו שם פנס מעל שער ביתו, שהפנס מכוון על השביל הציבורי. בליל שבת האחרונה, דוד שלי לא הלך לבית הכנסת, למה? כי שבוע לפני הוא עבר, והתברר שלפנס יש חיישן, וכשעובר בן אדם – האור נדלק".
"אני מצאתי לו פתרון שהוא לא מקבל אותו", אמר המאזין, "עשרה בתים משם, יש גויה שמטפלת באישה מבוגרת. אני סגרתי איתה שכל שבת דוד שלי יעבור אצלה, והיא תעבור לפניו מתחת לפנס שיידלק, ועל כל פעם אשלם לה 50 שקלים". המאזין ביקש לשמוע את דעת ההלכה בעניין.
עוד באתר:
תחילה, הגאון הרב אופיר מלכא בירר עימו את צורכו של הדוד והאם ניחא לו בכך שהאור נדלק כשהוא עובר שם, שהרי אם יש שם אור אחר מלבד הפנס אינו נהנה מכך באופן ישיר. "אם הוא נהנה מכך, אפילו שהוא לא ממש צריך את זה – זה אסור מצד עצמו לעבור שם".
"אבל", הדגיש הרב, "יש את הפתרון של הגויה. אם יאמר לה לעבור והאור יידלק ייחשב אמירה לגוי בפסיק רישיה ומותר. מפני שלא אמר לה להדליק את האור אלא רק לעבור בשביל וזה, כאמור, אמירה לגויה בפסיק רישיה".
האזינו לתשובתו המלאה של הגאון הרב אופיר מלכא מתוך התוכנית "הלכה למעשה" >>>