
למרות שהנושא ירד מכותרות החדשות בימים האחרונים, במערכת הביטחון הישראלית סבורים כי איראן עדיין מתמודדת עם דילמה משמעותית כיצד ואם בכלל להגיב לתקיפה הישראלית ב-26 באוקטובר. התקיפה הישראלית, שאמנם לא יצרה תמונות דרמטיות של הרס באיראן, פגעה באופן ממוקד ורגיש במערכים אסטרטגיים באיראן.
כפי שפורסם, הפגיעה המרכזית הייתה במערכות ההגנה האווירית של איראן, במיוחד במערכות מסוג S-300 מתוצרת רוסיה, ובמערכת ייצור טילי הקרקע-קרקע האיראנית. ההערכות הנוכחיות בישראל הן כי התקיפה פגעה במלאי החומר הנפץ המוצק ששימש את הטילים הללו, מה שגרם לכך שיכולת ייצור הטילים של איראן ירדה לכ-10% מהיכולת שהייתה לה לפני התקיפה, כך פורסם לראשונה ב"ישראל היום".
עוד באתר:
מצב זה צפוי להוביל את איראן למדיניות שמרנית בכל הנוגע לשימוש בטילים ארוכי הטווח שלה, עד שתוכל לשקם את יכולות הייצור שלה. אמנם, על פי ההערכות, ברשות איראן יש עדיין מאות טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח המוכנים לשיגור לישראל, אך המגבלה העיקרית היא מספר קני השיגור שברשותה, מה שמונע שיגור בו-זמני מסיבי.
בנוסף, במערכת השיקולים האיראנית נלקחת בחשבון העובדה שמערכות ההגנה האווירית המתקדמות שנפגעו משאירות את איראן פגיעה יותר בפני מתקפה ישראלית נוספת. במקביל, המשטר בטהרן מודע לכך שלישראל יש בנק מטרות רחב, הכולל אתרי נפט ואתרי גרעין אסטרטגיים ברחבי המדינה.

ההערכות בישראל הן כי איראן קרובה לנקודה שבה תוכל לפרוץ ליכולת גרעינית בתוך שבועות ספורים בלבד, אך נכון לעכשיו היא מתקדמת באיטיות ולא קיבלה החלטה סופית בנושא. הססנות זו נובעת כנראה ממדיניות ההרתעה שמפעילה ישראל, מדיניות שמכוונת כלפי הקהילה הבינלאומית ובעיקר כלפי ארה"ב.
בטהרן מודדים את האיומים לא רק בעברית, אלא בעיקר באנגלית. במידה וטראמפ יחזור לשלטון בארה"ב, ישנה תקווה בישראל שניתן יהיה להתמודד עם האיום הגרעיני האיראני, בין אם באמצעות פעולה צבאית או באמצעות איום צבאי אמין ואפקטיבי.
ההנחה היא כי איום צבאי משמעותי מצד ישראל וארה"ב עשוי להביא את המשטר האיראני לשקול מחדש את החלטותיו בנושא, ולמנוע ממנו לבצע פריצה לגרעין בזמן הקרוב.