ככל שהתקדמה המלחמה, ובעיקר עם תחילת התמרון הקרקעי בלבנון, החל חיזבאללה להרחיק את מרבית כוחותיו, ומשגר לרוב את הטילים לעבר ישראל מאזורים מרוחקים יותר מהגבול. כחלק משינוי זה, חלק מהטילים המשוגרים צפונה הפכו לכבדים וגדולים יותר, וזמן מעופם ארוך יותר – אך למרות זאת, זמני ההתרעה נותרו בעינם.
בפועל, זיהוי הטיל וקביעת אזור הפגיעה האפשרי מתבצעים בשניות הראשונות לשיגור, כך שזמן ההתרעה יכול היה להתארך במקרים המתאימים – לפעמים בעשרות שניות. אך עד כה, הדבר אינו מתבצע, וזמני ההתרעה נותרו קבועים. דוגמה כואבת לכך היא מותו של מוחמד נעים, תושב תרשיחא, אשר היה מטרים ספורים מהמרחב המוגן כשהתרחשה מתקפה. לו זמן ההתרעה היה מוארך, ייתכן שהיה מספיק להגיע למרחב הבטוח, כמו שעשו בני משפחתו שהיו עמו בבית.
בצה"ל מסבירים זאת בשני שיקולים עיקריים: הראשון, שמירת קהל מינימלי במרחבים המוגנים, בשל הפגיעה בדיוק אזור הנחיתה ככל שמאריכים את זמן ההתרעה. לצד זאת, עולה השאלה מדוע עקרון זה אינו חל על אזורים בהם משוגרים טילים לאזור המרכז. השיקול השני הוא הרצון לשמור על עקביות בזמני ההתרעה כדי להימנע מבלבול בקרב הציבור. עם זאת, אפשר להפעיל פתרונות נוספים כמו התרעות מותאמות באפליקציות או שילוב בין צופרים לזמני התרעה משתנים במקרים מתאימים.
עוד באתר:
בינתיים, בחלק מהרשויות בצפון קיבלו החלטות עצמאיות בעקבות חשש ביטחוני להחזיר את התלמידים ללמידה מרחוק. המועצה האזורית מטה אשר הודיעה להורים כי החל מיום ראשון הקרוב תלמידי האזור ילמדו באופן מקוון, בעקבות חידוש הירי וחוסר הוודאות.
