בתום אישור תוכניות של מפקד מחוז הדרום – ניצב אמיר כהן וסגנו תנ"צ אפי שימן, ולאחר השלמת כלל ההכנות המבצעיות לכך, החלו הבוקר (חמישי) כוחות גדולים של משטרה בסיוע לוחמי מג"ב ויחידות ארציות לבצע הריסות למסגד ומבנים בלתי חוקיים בכפר אום אל חיראן שבנגב.
ראוי לציין כי קדמו לפעילות ניסיונות רבים להידברות מול מחזיקי המבנים במטרה להגיע לפשרה ולמצוא חלופות מתאימות, אך חלקם נדחו ע"י מחזיקי המבנים, ובימים האחרונים בוצעו הריסות עצמיות משמעותיות של מבנים וזאת על מנת להימנע מהשתת עליות הפינוי וההריסה על ידי גופי האכיפה.
סגן מפקד המחוז הדרומי תנ"צ אפי שימן עמד מקרוב על היערכות הכוחות בפעילות המבצעית בשטח שמצטרפת לשורה ענפה של פעולות אכיפה משמעותיות שמבצע המחוז הדרומי שמטרתן לאכוף את הציות לחוק ופסיקות בתי המשפט, מניעת בנייה בלתי חוקיות והשתלטות על קרקעות מדינה תוך חיזוק המשילות ושמירת הסדר הציבורי.
עוד באתר:
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר בירך ואמר: "משבח את את המחוז הדרומי של משטרת ישראל בראשות ניצב אמיר כהן על מבצע הריסת בתים לא חוקיים בפזורת אום אל חיראן בנגב. המדיניות שלי ברורה, לא נאפשר בנייה שלא כדין והשתלטות על קרקעות ונפעל בכל האמצעים והכוח הדרוש על מנת לאכוף את החוק. דינו של כל בית בלתי חוקי הינו אחד – הריסה. אני גאה להוביל מדיניות חזקה של הרס בתים בלתי חוקיים בנגב, זו הדרך היחידה להחזרת המשילות והריבונות לנגב שהופקר במשך שנים רבות".
מתחילת שנת 2024, מאז נכנס השר בן גביר למשרד לביטחון לאומי, חלה עלייה של 400% במתן צווי הריסה לבתים בלתי חוקיים בנגב, אשר נבנו על אדמות מדינה.
ההיסטוריה של אום אל חירן
מקורה של הפזורה הוא בשבט אבו-אלגיען שהתפרס עם השנים על שטחים באזור והקים מבני קבע רבים בניגוד לדין. במרחב המדובר, מתוכנן לקום בהחלטת ממשלה יישוב בשם דרור, שההליכים סביב אום אל-חירן עיכבו למשך שנים ארוכות.
בתחילת שנות ה- 80, מדינת ישראל החלה להקים יישובים עבור האוכלוסייה הבדואית ועודדה את תושבי הפזורה לעבור ולקבל שירותי חינוך ורפואה, בתמריצים בדמות מגרשים חינם ופיצוי כספי. בשלב זה, רוב השבט עובר מאום אל-חירן לעיירה חורה הסמוכה ומיעוט ממשיך להרחיב את הפלישה בשטח. מאז, נסיונות חוזרים ונשנים של מדינת ישראל לפתח מגרשים במליוני שקלים עבור התושבים, נתקלו בהתנגדות ובעתירות לבתי המשפט. כלל הערכאות המשפטיות פסקו כי לאנשי השבט אין זכויות בקרקע ועליהם להתפנות.
לאורך השנים נערכו מספר מבצעי אכיפה במקום, המוכר בהם נערך בשנת 2017, במהלכו נורה באופן טראגי תושב הכפר יעקוב אבו אלקיען בחשד לדריסה והריגה של השוטר ארז עמדי לוי. בעקבות האירוע הקשה, הוקפאה האכיפה. שנה לאחר מכן הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב הגיעה להסדר חשאי במסגרתו נקבע כי 60 משפחות תושבי הכפר יזכו ב-145 מגרשים בעיר חורה הסמוכה, הסכם המנוגד לנהלים המקובלים של רשות מקרקעי ישראל. על אף הפיצויים הנדיבים וחסרי התקדים, ומתוך רצון לשפר עוד את התנאים ולקבל מגרשים נוספים, עתרו הפולשים לבג"ץ שמצידו פסל את ההסכם מעיקרו.
לפני כשלוש שנים הוצע הסכם חדש לפינוי מרצון על פי מתווה הפיצויים של רמ"י בו הוצעו 95 מגרשים מוכנים בחורה. שוב, חלק מן התושבים סרבו לחתום על ההסכם. לבסוף, בשנה האחרונה לאחר דחיות רבות וצווי מניעה מבתי המשפט, הודיעה רמ"י כי על הפולשים להרוס את המבנים הבלתי חוקיים עד 10.11.24. חלק מהתושבים אכן הרסו את המבנים בעצמם כדי להימנע מקנסות ולזכות בפיצויים. הבוקר כאמור, בוצעה ההריסה.
